בזמן שהחלטות כלכליות נקבעות על פי מספר הצועדים/צועדות לירושלים ובית המשפט הגבוה לצדק חושב שתפקידו לפשר בין שובתים לבין פקידי ממשלה בשאלות של חלוקת תקציבים, הדיון במצב המדע בישראל יכול להישמע כמנותק מהמציאות. מי צריך להתעסק בבעיות של מגדלי השן האקדמיים כאשר הפסטיבל בכיכר הלחם חוגג בסמרטוטיו?
תורה מציון?
למי אכפת שמציון כבר לא יוצאת תורה כשנפסק היצוא של תפוזים והי-טק? מה לנו להתלונן על אפס כוחו של משרד המדע כאשר כמעט כל המשרדים הממשלתיים מתוקצבים בדיוק כנדרש לשלם את משכורות עובדיהם, בלי להשאיר פרוטה למימון המטרות הסופיות של אותם משרדים ואותם עובדים? אבל כדאי להזכיר לכמה מהפוליטיקאים כי באנו לארץ חמדת אבות להקים מולדת חדשה לא רק כדי לספק משרות לבטלנים וסובסידיות לקשי יום.
בין האידיאלים המרכזיים של התנועה הציונית היו גם סעיפים של שאר-רוח, כמו יצירה תרבותית מקורית, תפקיד מרכזי למדע וסביבה חברתית אינטלקטואלית בה יפרח הגניוס היהודי. נכון שהמתכון הזה נשמע מיושן כמו מליצות דור ההשכלה, אבל תודו שיש בזה משהו נשגב יותר משרפת צמיגים בכל הזדמנות - ומשהו רחב-אופקים יותר מהשאלה, כמה זמן צריכה להמשך הקמה של גדר בטחון.
העולם הוא ביתי
סקירת שמות של מחברי מאמרים מדעיים (וחתני פרס נובל) מראה אחוז מדהים של יהודים. אפילו שמות ישראליים תופסים נתח לא פרופורציוני בהתחשב בכך שפחות מפרומיל אחד מהאנשים בעולם היה אי-פעם אזרח ישראל. אבל מדובר באחוז הולך וגדל של מדענים ישראליים שעשו את העולם לביתם בנוסח הקוסמופוליטי המסורתי של העם היהודי, ובדור הולך ומזדקן של מדענים ישראליים המחפשים יורשים ראויים.
דו"חות שהתפרסמו לאחרונה מאוששים בצורה מספרית מוחלטת את מה שידענו מזמן: הירידה המתמשכת ברמת ידיעות של תלמידים ישראליים בכל המקצועות המדעיים, ממתמטיקה ועד ביולוגיה. לא שהירידה הזאת היא המחיר שאנו משלמים עבור שיפור בלימודים "הומניים", חס וחלילה, או העמקת הידע במורשת היהודית. התלמידים הישראליים לא יודעים עברית או היסטוריה טוב יותר מהוריהם, שלא לדבר על נושאים אזוטריים, כמו ספרות קלאסית או פילוסופיה.
דמוקרטיזציה של מערכת החינוך
מאז שנות ה-70 אנו רואים תהליך מואץ של "דמוקרטיזציה" של מערכת החינוך, שעיקרה הרעיון: כל אזרח זכאי לתעודת בגרות ולא משנה מה וכמה הוא יודע. וכמה מחסידי אי-ההשכלה הליברלית כבר רוצים להוסיף למגילת זכויות הבורים את הזכות הטבעית לשנה ראשונה באוניברסיטה - ובחינם - ללא "סלקציה אליטיסטית".
האוניברסיטאות, שהן הנפגעות הגדולות ביותר של מדיניות משרד החינוך ברובד חטיבת הביניים והתיכון, ניסו בעבר להתגונן על ידי מבחני המיון הפסיכומטריים. כמובן שהדמוקרטים-דמגוגיים לקחו מהן את הכוח הזה באיומים, שגם תארים אקדמיים מובהקים יוענקו בעתיד על ידי פקידי חינוך בניצוח פוליטי. ואכן, עדיף כבר שהאוניברסיטאות יטפחו את דור העתיד בגישה פוזיטיבית יותר, על ידי מעורבות פעילה בהשבחת תוכנית הלימודים במדעים. יש לכך דוגמאות ותקדימים בארה"ב. לדוגמא:
חוגי תלמידים בעידוד NASA משתתפים בתיכנון ובהוצאה לפועל של ניסויים בטכנולוגיות שונות הקשורות בחלל. בשנת 1984 שילמה מורה אמריקאית בחייה כחלק מניסיון לעודד את התלמידים בגילאי תיכון להשתתף יותר בחוגים האלה.
מספר אוניברסיטאות כבר מפעילות תוכנית "ניסוי בתקשורת" בו הן מעמידות ציוד מעבדתי יקר, כמו מיקרוסקופים אלקטרוניים וטלסקופים אפטיים, לשימוש חוגי תלמידים בשליטה מרחוק. התלמידים יושבים בכתה ומבצעים את הניסוי בשליטה מרחוק, בסיוע טכני של מפעילים מקצועיים, כמובן.
כמעט בכל פרוייקט של הגנה על הסביבה, תיעוד אקולוגי והחדרת מודעות לנושאים אלה, לתלמידי התיכון יש תפקיד מרכזי. הם החיילים הטובים והנאמנים ביותר בכל מאבק נגד האדישות והטימטום של המזהמים והמשחיתים.
הוויכוחים הציבוריים בארה"ב בעד ונגד לימוד אבולוציה מול לימודי הבריאה מעידים על כך ששם לפחות לומדים את הנושא. בישראל מטאטאים את הנושא מתחת לשטיח, כדי לא להסתבך בעימותים טעונים בין אמונות דתיות והכוחות הפוליטיים שמייצגים אותן.
סנקציות
הירידה במעמדו של המבע הישראלי הביאה לכך, שבכמה מוסדות אירופיים יש מי שמוכן לדון בסנקציות נגד מדענים ישראליים והחרמת מוסדות מחקר ישראליים, שבעבר שותפו בהרבה תוכניות בינלאומיות. המוטיבציה היא, כמובן, פוליטית, אבל אי-אפשר להתעלם מכך שהדבר משקף גם את הירידה ביוקרה של ישראל בחוגי המדע.
אז נכון שסדר הקדימויות הלאומי שלנו לא צריך להיות מושפע ממסע תעמולה אנטי ישראלי באוקספורד או ב-CERN, אבל הוא כן צריך להזדעזע ממה שאנו רואים במראה: מדינה שרצתה להיות אור לגויים הופכת במהירות לבלתי רלוונטית בכל מה שנוגע לחיי הרוח ומותר האדם מן הבהמה. ואל תשלו את עצמכם שהי-טק הוא תחליף למדע.
במקרה הטוב הוא יביא לנו תחליף למטוויות הכותנה השוממות ולגלי החלודה שנשארו מקריות הפלדה של שנות ה-50. המשקל הסגולי של המדע הישראלי רק יורד מאז שפוליטיקאים החליטו כי "אליטות" היא מילת גנאי - ומעצבי דעת הקהל הסכימו להשתתף בחגיגה הפופוליסטית, שמעידה על רדידות אינטלקטואלית חובקת כל שדרות הציבור. הגיע הזמן להפסיק אותה ולהחזיר את טיפוח המדע לראש סולם העדיפויות הלאומי.