הטנור העירקי

יוסי שועה, כוכב חפלות עולה, הפך את "שבחי ירושלים" ללהיט בחתונות ערביות

יוסי שועה מנתניה, לשעבר מכונאי רכב, הוציא השבוע את אלבומו הרביעי, "יוסי שועה בחפלה", בו כלל להיטי חפלה עירקים. לפני שנים נהג שועה, בעל הקול העצום, המזכיר נתנייתי אחר בשם אלי לוזון, להופיע שם ב"חוף סירונית" בדואטים עם שרית חדד שהייתה אז זמרת אלמונית וחובבת תסרוקות בלתי אפשריות. הוא היה זה שערך את ההיכרות בין אמרגנו, אבי גואטה, לבין חדד, ומאז תסרוקותיה של חדד השתפרו ואת חיוכה רואים בפרסומות ענק לעוגות. שועה, לעומת זאת, נותר באלמוניותו, מנעים את זמנם של הרוחצים בחוף הים.

 

שלישיית הטנורים

 

במוזיקת הקסטות בארץ, המפולגת לשני ז'אנרים גדולים, המזרחי –תימני והתורכי, יש זמרים סקטוריאלים, ושועה הוא אחד מהם. התמחותו במוזיקת חפלות עירקית מספקת לו עבודה באירועים משפחתיים של בני עדתו, אך גם בחתונות של ערבים תושבי ישראל. כמו ציון גולן התימני וחיים זריאן המרוקאי, גם שועה הוא זמר מצוין. יכולתם הקולית של שלישיית הטנורים העדתית הזו עולה על זו של זמרים מזרחים רבים, אבל הבחירה שלהם להתמקד בשימור הרפרטואר המוזיקלי של עדתם מותיר אותם אלמונים לקהל הרחב.

 

- אתה רק בן 33, איך אתה מצליח לשיר כמו זקן-שבט עירקי ?

 

"גדלתי בטבריה ושם זה כמו עירק הקטנה. היו לי שכנות, ארבע אחיות, שהיו מתאספות כל בוקר בחמש מתחת לעץ הרימון, אופות פיתות ושרות. כל אחת הייתה שרה בית והשניה הייתה ממשיכה אותה. הייתי פותח את התריסים ומקשיב להן, מריח את הריח הטוב של האפייה ומתפלל לאלוהים שהפיתות שאפו יגמרו להם מהר כדי שיצטרכו לקום למחרת ולאפות שוב. כל שבת, בעשר בבוקר, כל המבוגרים בשכונה היו שמים את הרדיו על גל ערבי ומקשיבים לפאריד אל אטרש ואום כולתום. הם היו מביאים קרטונים גדולים, יושבים על הדשא ומשחקים בדומינו. הייתי נדחק ביניהם ומקשיב, כי אני אוהב את החוכמה של הזקנים. לפעמים היו כוכבי החפלות העירקים, כמו מילו חממה, נג'את ופלפל אלג'ורג'י, מגיעים להופעה בטבריה והייתי הולך לראות אותם".

 

- חשבת פעם לשיר מוזיקת רוק, למשל?

 

"לא. אומנם כשלמדתי בפנימייה שרתי שירים של צביקה פיק, אבל תמיד הייתי קשור למוזיקה עירקית. בהמשך אהבתי גם את זהר ארגוב, אני מודה לאל שראיתי אותו בטבריה".

לפני ארבע שנים, כששרית חדד התחזתה לזמרת פלסטינית בשם שירית אל כרמל והקליטה בעמאן גרסאות מקוריות לשירים ערביים, הצטרף שועה למסע ההופעות שלה בירדן. בעת ביקור במועדון "סהרה", עלה שועה לבמה, למרות שלא היה בתוכנית הערב, וברגע שפתח את הפה, הקהל כבר לא נתן לו לרדת.

 

- מה היו התגובות שקיבלת?

 

"לא הבינו איך אני, יהודי מישראל, מעודכן בכל השירים העירקים ושר בערבית במבטא נכון. אחר כך שאלו אותי אם היגרתי מעירק לישראל. אמרתי להם שנולדתי בטבריה והם לא האמינו".

שועה נע בטבעיות בין העולם היהודי לערבי. "לפני הבלגנים של הזמן האחרון, הייתי מופיע בחתונות ערביות", אומר שועה. "אני שר להם גם שירים בעירקית והם מאוד אוהבים את השירים האלה".

 

- מהו השיר הכי אהוב בחתונות ערביות?

 

"'שבחי ירושלים' וכל מה שקשור למילה אהבה".

הצליל העירקי באלבומו הנוכחי, "יוסי שועה בחפלה", שכל כולו בערבית, נשמע מעט מוזר. בעוד הצליל של שירים ערביים מאופיין בכלי הקשה מעודנים, שועה הכפיל את המהירות של השירים העירקיים, האיטיים מטבעם, והשליט לגמרי את מקצב הדרבוקות על האלבום. "אין לי ברירה", אומר שועה, "אני זמר של חפלות והקצב של השירים האלה לא מתאים לריקודים. אנשים רוצים לנענע".