רומן על תנאי

הרומנים שמצמידים למורן אייזנשטיין במדורי הרכילות כל כך מייאשים אותה, שהיא לא מצליחה להתגבר בשקט על הפרידה המתוקשרת מחיים צינוביץ'. "אני בחורה של בן אדם אחד ושל אהבה אחת, לא בחורה של סטוצים", היא מנסה להסביר, ובמקביל שועטת קדימה עם הקריירה: פרויקט חדש בלוויין ותחרות "נערת החוף" של "פנאי פלוס" וערוץ "אגו"

"זה מה זה קשה כל הקטע עם הרכילות. אני גמורה מזה. על הפנים. תראי, מאז הפרידה, שלושה חודשים, כל הזמן ממציאים דברים בעיתונים. אם כותבים מה שנכון, אז את אומרת אוקיי, זה היה, אבל יש דברים שכותבים ולא היו ולא נבראו... תמיד קשה להיפרד מבן זוג. גם אם את בן אדם אנונימי, את צריכה את הזמן להתגבר על זה ולנסות להמשיך בשאר הדברים. אבל כשכל הזמן מתקשרים אלי וממציאים דברים, שהוא היה עם זאת ואני התנחמתי בזרועות מישהו אחר, זה כל כך כואב לי! זה הורס אותי. קודם כל הם כותבים, ולכי תוכיחי שאין לך אחות".

 

מורן אייזנשטיין כואבת וכועסת. מאוד. "בשבוע שעבר 'סידרו' לי רומן עם מישהו נשוי. תארי לך שהידיעה הזאת היתה מתפרסמת, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה עם אשתו והמשפחה שלו. ולמה זה הורס אותי? כי אני ילדה שמאוד שומרת על עצמה. הכי חשוב לי השם שלי, ואני באמת בחורה של בן אדם אחד ושל אהבה אחת, לא בחורה של סטוצים. למרות שזה נראה שאני אחת שמחליפה גברים כמו גרביים וכל יום יוצאת עם מישהו אחר, אני ממש לא כזאת. אני בן אדם שזקוק לאהבה, לחום ולתשומת לב. כשכותבים שכל שבוע אני עם מישהו אחר, זה פוגע גם בשם שלי וגם בבן אדם שהייתי איתו שלוש שנים, שמאמין או לא מאמין למה שכותבים. ולכי תסבירי לאנשים שוואללה, קשה לך, שאת עוד מתמודדת, שזה רק נגמר".

 

אנחנו נפגשות ב"ביזנס לאונג'", בקומה ה-17 של מלון "שרתון מוריה" בתל אביב, המקום המועדף עליה לפגישות ולאימוני הכושר שלה. מה שמעיב על הנוף המרהיב של ים כחול ומפרשיות העוגנות במרינה הם הטלפונים הבלתי פוסקים שאייזנשטיין מקבלת. יום קודם היא בילתה במסיבה בסביון מסביב לבריכה. גם האקס חיים צינוביץ' היה שם. עכשיו כבר רצה בעיר השמועה שהוא נתן לה מכות. היא פגועה, נבוכה ומתוחה, והלב נכמר עליה. בחורה יפה וצעירה, פצצה אמיתית, שעשתה כברת דרך בחריצות ובנחישות, ואני עדה לגל הטלפונים הבלתי אנושי שיכול להכניס כל אחד לדיכאון. "לא היה ולא נברא", היא חוזרת ואומרת לשפופרת, "תניחו לי".

 

ויש עוד. "הנה, נסעתי ליום אחד עם יאיר מרטון וסנדרה רינגלר לאילת בענייני עבודה, ולמחרת אני מקבלת טלפון, מה יש לי להגיד על הרומן שלי איתו. כאילו, מה אתם רוצים? אני עובדת בתקשורת, אני בן אדם חשוף. מה, לא יכול להיות שיהיו לי ידידים? מישהו יודע שקשה לך לקרוא את זה ושממש בא לך למות?! בסוף אמרתי לעצמי, די, מורן, את לא יכולה לשנות את המצב, אז כמה שזה קשה את צריכה פשוט לחיות עם זה".

 

את רוצה להעביר כאן מסר?

 

"כן, שמאחורי כל סלב יש בן אדם עם לב. אני יודעת שהתקשורת היא זו שבנתה אותי, ואני מעריכה ומוקירה אותה. אבל לפעמים מה שהיא עושה זה עוול".

 

כשמביטים באייזנשטיין, אי אפשר שלא להעריך את העובדה שהיא מנצלת את הנתונים החיצוניים ואת הכישורים שלה עד למקסימום. היא חיפאית במקור, שנחתה בתל אביב אלמונית לגמרי, עם 200 שקל ומזוודה, והגיעה למרכז העשייה. בתחילת הדרך זה עלה לה בהפקות אופנה חינם, בתצוגות מפוקפקות ובנוכחות באירועים שוליים. היו רבים שקטלו אותה. על הפרסומת ל"נטוויז'ן", "ואם ביום שלישי לא בא לי" (ראו מסגרת), היתה מי שכתבה "משפט בהמי ושוביניסטי". על הופעתה ב"Y בלילה" כתב מבקר אחד "שאייזנשטיין תלך להשפריץ פנינה רוזנבלום ב'המשביר'". אבל האמונה בעצמה, הרצון, הכישרון והאמביציה ניצחו. בתוך ים הבלונדיניות אייזנשטיין בולטת כאחת שיכולה לבחור מה לעשות, וזה אומר הרבה.

 

הקריירה של אייזנשטיין בקו עלייה. היא מדגמנת, מצטלמת, ממשיכה לתת עצות ב"Y בלילה", משחקת בהצגת ילדים. החודש תנחה עם אמיר פיי גוטמן את תחרות "נערת החוף" של "פנאי פלוס" וערוץ "אגו". חוץ מזה, היא שוקדת על תוכנית חדשה למבוגרים ולא נפקדת מאירועים חברתיים. רק בשבוע שעבר ערך אתר האינטרנט של ערוץ !E את "מצעד הרווקים והרווקות המבוקשים ביותר בישראל", ומורן הגיעה בו למקום השישי (מתוך 12).

 

את וצינוביץ' הייתם הזוג הכי מתוקשר. לא פעם דיברתם על מיסוד הקשר, ופתאום פרידה.

 

"החיים דינמיים. בואי נגיד שלא תיכננתי שזה ייגמר. גם כשאת מתחתנת, את לא חושבת שמחר תתגרשי. דברים קורים וזהו. באמת היו לנו שלוש שנים יפות, וזה לא קל. אני לא יכולה לדבר על דברים שהיו ביני לבינו, כי כל העניין עוד מאוד רגיש. חיים באמת בן אדם מדהים והכל, אבל כנראה לא התאמנו. זה לא שהוא רצה להתחתן ואני לא, או להפך".

 

מה קרה?

 

"משהו שלא ניתן לסליחה, לא מהצד שלי ולא מהצד שלו. אני לא יכולה להיכנס לזה, לא בגלל שאני לא רוצה. אתה רוצה לתכנן, מקווה שתאהב, שתתחתן, שתמצא את הבן אדם שבאמת מתאים לך, אבל החיים יותר חזקים מאיתנו. אם יש משהו שאני לא מוכנה להתפשר עליו בחיים זה הזוגיות, האהבה, הלקום בבוקר ולהיות מאושרת עם הבן אדם שאני נמצאת איתו ולדעת שהוא החבר הכי טוב שלי בעולם".

 

וחיים הפסיק להיות כזה?

 

"הוא עדיין החבר הכי טוב שלי בעולם, אבל פשוט קרה בינינו משהו והגענו לנקודה שהבנו שממנה אי אפשר להמשיך".

 

מה למדת ממערכת היחסים איתו?

 

"קודם כל, הכרתי בן אדם מדהים שלמדתי ממנו המון. בשבילי זה היה עוד בית ספר על אהבה ונתינה. אולי הייתי צריכה להגיע אל חיים כדי לעשות אותו בן אדם יותר טוב, והוא היה צריך לעשות ממני בן אדם שיודע לקבל החלטות ולעמוד על שלו. כל אחד לקח ונתן. ככה זה בקשר".

 

במה עשית אותו אדם טוב יותר?

 

"לימדתי אותו שיש אמונה, שיש אלוהים. לא לאכול חזיר, להתפלל, להניח תפילין, לצום ביום כיפור, לאכול בפסח מצות. והוא עשה את זה כי הוא רצה. לפעמים אתה רוצה ורק צריך שמישהו ידרבן אותך לזה. גם אני למדתי ממנו המון דברים. הוא עבד איתי על שירה, נתן לי ביטחון. מבחינה מקצועית הוא לימד אותי לא לפחד לקבל את מה שמגיע לי".

 

חלמת שהוא יהיה האבא של הילדים שלך?

 

"מה זה חלמתי? הייתי עם בן אדם שאהבתי וציפיתי שיתפתח משהו, כמו כל קשר שנכנס לך לחיים. את מצפה שיהיה אוזן קשבת, שתוכלי להישען עליו ושהוא יתמוך בך רגשית ובכלל. דיברנו לפעמים על ילדים, אבל את יודעת, בין לדבר לבין לעשות... אפשר לדבר על הרבה דברים, אז מה?".

 

מה את מאחלת לו?

 

"מה שאני מאחלת לעצמי".

 

שזה?

 

"להיות מאושרת באמת, כמו שכל בן אדם רוצה. אני מאחלת לו טוב ורק טוב. אני לא יכולה לאחל משהו אחר".

 

את נראית כל כך זוהרת ונערית, ומצד שני יש לי הרגשה שאני מדברת עם אשה ממש מבוגרת. גם את מרגישה כך?

 

"מאוד. זה קונפליקט שאני חיה איתו. למי שלא מכיר אותי אני כמו איזו ביצת הפתעה כזאת של קינדר. זה טעים כזה מבחוץ, אבל בפנים מי שמדבר איתי מגלה בן אדם כל כך שונה מאיך שאני נראית. יש הרבה שרואים אותי ואומרים בלונדינית, אני לא רוצה להגיד מטומטמת, כי זה כבר מעצבן אותי, אבל אין מה לעשות, לצערי אנחנו עדיין חיים עם סטיגמות. אנשים כל פעם מופתעים ממני מחדש. מצד אחד, אני נראית ילדה. מצד שני, אני עושה בית ספר לאנשים, כי עברתי הרבה בחיים. אני מרגישה כמו ילדה שבתוך הגוף שלה כלואה אשה עם מטען של חיים שלמים".

 

לא פעם ציינת שהיית ילדה של אבא. אביך מת בטביעה בימה של חיפה כשהיית רק בת 14. מה את זוכרת ממנו?

 

"עברתי איתו הרבה. הייתי כזאת ילדה מאושרת. היינו המשפחה הכי מגניבה בעולם. בכל שבת בבוקר נכנסנו כולנו למיטה של ההורים, ואמא שלי היתה עולה למעלה ומכינה ארוחת בוקר. אני זוכרת את הריח של הביצים והטוסטים. אבא שלי היה נורא טוב אלי. כל יום בשלוש בצהריים הייתי מעירה אותו עם כוס קפה שחור. החברות שלי תמיד אמרו לי 'איזה אבא מקסים יש לך'. לא ידעתי מה זה מוות, בטח לא של אבא שלי. אמא שלי נשארה לגור בבית שלנו בחיפה, ואני לא הבנתי איך היא נשארת שם עם כל הזכרונות. לי היה מאוד קשה להישאר שם. כל יום, כשהדלת היתה נפתחת, הייתי כאילו רואה אותו חוזר מהעבודה, והיתה לי תחושה כאילו תוקעים לי סכין בלב".

 

ומה עם חנויות הנעליים שהיו לכם, "נעלי מורן"?

 

"אמא שלי ניהלה אותן עוד שנים, עד שכבר לא יכלה יותר. היום היא מציירת, מפסלת, מעצבת חלונות ראווה ולומדת פרחי באך".

 

את עוזרת לה כלכלית?

 

"בחיים לא. היא ניהלה את שלוש החנויות, ואל תשכחי שאז עוד לא היו קניונים וחנויות הנעליים היו ממוקמות במרכז העיר והכניסו המון כסף. הקושי שלה היה רגשי. תשמעי, היא גידלה לתפארת ארבעה ילדים בלי בעל, שהיה אהבת חייה, ולא נשברה".

 

את ידועה כמי שמרבה להעניק לאנשים שהיא אוהבת. מה עושה לך הנתינה?

 

"אני פשוט אוהבת לתת. לכל דבר שמבקשים ממני להתנדב, אני מתנדבת. אם יש מישהו נכה, או ילד חולה שרוצה לפגוש אותי, ישר אגיע. אני אוהבת להעניק, גם מבחינה כספית. אני היחידה שבכל חג מביאה מתנה לכל אחד במשפחה, ואוהבת לפנק חברות קרובות. לפעמים אני מוותרת על עצמי בשביל לתת למישהו אחר".

 

את נזכרת בימים שלא היה לך גרוש על התחת?

 

"בטח, אני נזכרת בתקופות שעבדתי במלצרות משמונה בבוקר עד חמש אחר הצהריים, ואחר כך בתור מארחת משבע בערב עד ארבע בבוקר. זאת היתה תקופה קשה, כי הגעתי לתל אביב בלי שקל ועם חלום שרחוק מאוד מלהתגשם".

 

ממה את פוחדת?

 

"לא מפחדת מכלום ומאף אחד. רק מאלוהים... אחרי כל מה שעברתי ואחרי שהתחסנתי מאנשים, אף אחד לא יכול עלי. אם הבעלים של החברה שרציתי לדגמן לה (ראו מסגרת) היה מזמין אותי אליו היום, יא אללה, מה הייתי עושה לו! הייתי הופכת לו את המשרד, הייתי קורעת אותו, מפוצצת... אבל בסדר, צריך להסתכל על הטוב בכל דבר ולדעת שבזכות הבן אדם הזה התחשלתי. את יודעת מה לא מלמדים בבית הספר? את החיים... מלמדים אותנו הכל, חוץ מזה. אני חושבת שצריך לעשות בבית הספר שיעור חובה שנקרא 'חוכמת חיים'".

 

די עם נטוויז'ן

 

אני שואלת את מורן אייזנשטיין על הפרסומת ההיא של "נטוויז'ן". "תמיד זורקים לי את הציטוט ההוא ("ואם ביום שלישי לא בא לי") וזה תמיד יישאר קרש הקפיצה שממנו התחלתי, ואני סבבה עם זה, אבל די", היא אומרת.

 

בדיעבד, היית מתחילה אחרת?

 

"אולי כן, מי יודע. לקח לי חמש שנים להיכנס לתודעה, והייתי צריכה להיות מאוד חזקה כדי לשרוד ולהאמין שזה יגיע. אם היתה לי אפשרות בחירה, אולי לא הייתי עושה את הפרסומת. אני לא אומרת שלהיות סקסי זה רע. אבל זה קשה כשמתייחסים אלי רק כבלונדינית סקסית ולא מעבר לזה".

 

היו רגעי משבר?

 

"המון, כי לכל מה שניסיתי להתקבל אליו לא ממש הצלחתי. היום, למרות שאני יכולה להרשות לעצמי, אני לא רוצה לציין שמות של סוכנויות שהלכתי אליהן, כי אני לא רוצה לדבר רע על אף אחד. אבל היו דברים קשים. למשל בעלים של חברה שרציתי לדגמן לה, ואמר לי להתלבש בפניו ולא להתבייש. אז הסתובבתי, התלבשתי מאחורי הדלת והבנתי שהוא לא ייקח אותי לשום דבר, כי לא שיתפתי פעולה איתו, וזה פשוט קרע אותי. חשוב לי להעביר את המסר הזה לילדות. הבעיה היא שיש המון כמוהו וזה מה שעצוב, כי יש ילדות שמתפתות לזה, לא מטיפשות אלא מתמימות".

 

אשליית הוליווד

 

"אנשים מתים על 'Y בלילה' ושואלים מתי אנחנו חוזרים", אומרת אייזנשטיין על התוכנית שהיא בין מנחיה וחוזרת בחורף. "אני משתתפת גם ב'פרויקט Y' (שיעלה בסוף אוגוסט) בערוץ YTV, ואהיה גם מנחה. 15 חבר'ה יהיו במשך שלושה חודשים בבית מפואר ולא ייצאו ממנו. הם ילמדו לשיר, לרקוד ולשחק ויצלמו את החיים שלהם 24 שעות ביממה. הבן אדם האחרון שיישאר ושהכי יאהבו אותו יהיה הכוכב של הערוץ. חוץ מזה אני משחקת בהצגה לילדים, 'מסביב לעולם ב-80 שירים'. ב'פיספוסים' השתתפתי במתיחה שנמשכה חודש, 'המופע של סטיב', בתפקיד אריאל. טמירה ירדני דואגת לי בקטע של הטלוויזיה ורוברטו בקטע של הדוגמנות. אני אומרת, למה לא לנצל את שני העולמות, כל עוד אני יכולה?".

 

דיברת פעם על לעשות את זה בהוליווד. זה עדיין על הפרק?

 

"בואי נגיד שהוליווד זה בעיני אשליה, החיים האמיתיים הם פה. פה יש את האמת, את העבודה, את הפרנסה. לנסוע לשם זה שוב להתחיל מהתחלה ולעבור את כל הסרטים שעברתי, ושם זה פי אלף יותר גרוע".

 

תראי את סנדי בר, שמשחקת בתפקיד ראשי ב"THE BRIDE OF THE SEA".

 

"סנדי נסעה עם בעל תומך, וזה אחרת מאשר לנסוע לבד".