סקר הסדרי המימון בקיבוצים

מנתוני הסקר מסתמן: ככל שאחריות הפרט לפרנסתו גדלה, כך קטן מימון שכר הלימוד לצעירים על חשבון הקיבוץ. נתונים למחשבה

סקר חדש, שערך שלמה גץ מהמכון לחקר הקיבוץ, את השינויים שהתרחשו בקיבוצים בשנת 2002. מתוך הנתונים ליקטה מחלקת הצעירים בתנועה הקיבוצית את אלו הקשורים להסדרי לימודים של צעירים בתנועה.

מהסקר עולה כי בשנת 2002 ב- 38 אחוז מכלל הקיבוצים יש הסדר מימון לימודים מלא תמורת מכסת ימי עבודה. הסדר כזה מתקיים ב- 60 אחוז מהקיבוצים השיתופיים, ב- 22 אחוז מהקיבוצים במודל המשולב ואינו קיים באף אחד מהקיבוצים במודל רשת הביטחון. כלומר, ניכר קשר בין מודל ההתפרנסות לבין הסדר הלימודים. ככל שיש יותר קשר בין עבודה לתקציב ואחריות הפרט להתפרנסותו גדלה, כך יש פחות הסדרי מימון מלא של לימודים על חשבון הקיבוץ.

23 אחוז מהקיבוצים דיווחו שבעבר היה קיים הסדר כזה אולם הוא הופסק. במקומות בהם הופסק בדרך כלל יש הסדר של סכום כסף הניתן לבנים (למימוש לכל מטרה) בגין הורים. בחלק מהקיבוצים במודל רשת הביטחון הופסק ההסדר וגם אין סכום כסף הניתן בגין הורים. אפשר לראות כי האחריות על רכישת השכלה גבוהה עוברת מהקיבוץ לבנים ולהוריהם.

עוד עולה מן הנתונים כי בשנים האחרונות מצטמצם הסדר מימון לימודים תמורת מכסת ימי עבודה – הסדר שמבטא את הערבות ההדדית.

ב- 66 אחוז מהקיבוצים שהשיבו לסקר קיימת דרך נוספת לעזרה במימון לימודים היא עבודת בנים בשכר בקיבוץ: ב-51 מהקיבוצים השיתופיים, ב- 80 אחוז מהקיבוצים במודל המשולב וב- 91 מהקיבוצים ברשת הביטחון. ברוב הקיבוצים עבודת בנים בשכירות אינה מוגבלת בזמן (71 אחוז בשנת 2002 לעומת 40 אחוז בשנת 2000). הגבלת זמן, אם קיימת כזו, היא לשלוש שנים או עד גיל 28-30 (סוף המסלול). שכר הבנים ברוב המקרים (70 אחוז) מדורג ואינו אחיד. עוד יש לציין כי יותר ממחצית הקיבוצים השיתופיים נוהגים לתת שכר מדורג לבניהם שעובדים בשכר.