מתי כדאי לקבל רכב מהעבודה?

עיסקאות הליסינג התפעולי שמציעים מעסיקים רבים לעובדיהם נראות טוב, אבל צריך לבדוק בכמה נפגע הנטו ובאיזו נקודה העיסקה כבר לא משתלמת. מדריך קצר

האם עיסקת הליסינג התפעולי שמציע לכם המעסיק ובמסגרתה תקבלו רכב צמוד מהעבודה היא עיסקה כדאית?

על פניו זה נראה ממש טוב. מי לא רוצה לקבל רכב צמוד מהמעביד? מבט מעמיק על השיטה הזו מבהיר לעתים כי הרכב הצמוד של המעביד הוא לא ממש רכב של המעביד. במקרים רבים העובד הוא זה שמשלם את מלוא העלות של הרכב הזה ואולי אפילו יוצא מהעיסקה בהפסדים.

ביקשנו לבדוק את נושא הכדאיות באמצעות משה ושלומי קצין מחשב - חברה המתמחה בתחום עלויות אחזקת הרכב.

 

אז תחילה כמה נקודות להבהרת הדברים:

חברות היי-טק או מעסיקים אחרים, שאצלם נהוגה שיטת הליסינג התפעולי, מתקשרים אל חברות ליסינג בהסכמים ל-3 שנים. למעשה, החברה חוכרת את הרכב עבור העובד שלה מחברת הליסינג. העובד פטור מטיפול ברכב, מביטוח הרכב ומתיקונו במקרה של תאונות (חלילה) או קלקולים. המעסיק הוא זה שמשלם את דמי החכירה לחברת הליסינג. מאחר שבדרך כלל אותן חברות היי-טק או אחרות חוכרות כמות גדולה של מכוניות, עובדה שמחזקת את מעמדן במיקוח מול חברות הליסינג, הן מקבלות תנאים טובים יותר בהשוואה למה שהיה מקבל לקוח בודד החוכר רכב אחד.

 

אבל המעסיק לא פראייר. הוא אמנם משלם לחברת הליסינג תמורת החכירה, אבל מנכה את הסכומים האלה משכרו של העובד. לדוגמה: עובד משלם (באמצעות ניכוי משכרו) 3,000 שקל ברוטו ומקבל רכב טיפוסי 1,600 סמ"ק. התמורה הזו מכסה הוצאות אחזקה והוצאות דלק (באמצעות דלקן). העלות לעובד היא כ-1,500 שקל נטו (בהנחה של מס שולי בשיעור 50%).

 

אולם הניכוי משכר העובד אינו סוף הסיפור. מס-הכנסה רוצה גם חלק בהטבה שמקבל העובד. קוראים לזה שווי שימוש. או במילים אחרות, זה מס על ההטבה שמקבל העובד בכך שהוא אינו צריך לרכוש רכב מכספו אלא מקבל רכב של המעביד. גובה סכום ההטבה נקבע לפי קבוצת הרישוי הרשומה ברשיון הרכב.

 

איך זה עובד בפועל? בחרנו בשתי דוגמאות: האחת כשהעובד מקבל רכב הנכלל בקבוצת שווי שימוש 2 (זה המקרה השכיח ביותר) ובשנייה כאשר המכונית היא בקבוצת שווי שימוש 3.

 

רכב מקבוצה 2

 

העובד קיבל רכב הכלול בקבוצת שווי שימוש 2. ההטבה הנזקפת לשכרו במקרה כזה היא של 1,000 שקל לחודש, שעליה הוא חייב במס. כלומר, שכרו נטו יפחת ב-500 שקל לחודש. אם נוסיף לכך את השפעת עלות העיסקה (ניכוי של 3,000 שקל ברוטו משכרו החודשי או 1,500 שקל בנטו) - תעלה לו העיסקה בהפחתת שכר הנטו ב-2,000 שקל.

לפי תחשיב של חברת חשב, העלות האמיתית לאחזקת מכונית כזו היא 2,800 שקל. ההטבה שמקבל העובד היא של 800 שקל לחודש נטו.

המסקנה: אם הוצע לך לקבל רכב צמוד (קבוצה 2) כאשר התשלום מבוצע מתוך משכורתך, זה כדאי רק אם המשכורת נטו תקטן בפחות מ-2,800 שקל נטו. אם הסכום גדול יותר, העיסקה לא כדאית.

 

קבוצת שווי שימוש 3

 

עובד קיבל רכב הכלול בקבוצת שווי שימוש 3. שווי ההטבה בקבוצה 3 הוא 1,500 שקל. בתלוש השכר של העובד יופיע סעיף חדש שנקרא שווי רכב ובו ייקבע גובה המס שהוא משלם. במקרה שלנו (מס שולי של 50%) תפחת משכורתו של העובד ב-750 שקל מדי חודש. אם נוסיף לכך את ההשתתפות המעשית שלו בדמי החכירה - 1,500 שקל נטו שיפחתו משכרו - יוקטן בסך-הכל שכר הנטו ב-2,250 שקל לחודש.

 

אילו הוא היה מחזיק במכונית דומה בבעלותו, עלות האחזקה היתה מגיעה ל-2,800 שקל לחודש גם בקבוצה זו. המשמעות: לעובד יש הטבה של 505 שקל נטו לחודש. אגב, הסיבה לעלות האחזקה הדומה בין קבוצות השווי היא הכללת מכוניות מפירמות זהות לקבוצות שווי שונות, לפי רמת אבזור הרכב למשל.

 

המסקנה זהה לזו של קבוצה 2: אם הוצע לך לקבל רכב צמוד (קבוצה 3) כאשר התשלום עבורו נעשה מתוך משכורתך, זה כדאי רק אם המשכורת נטו תקטן בפחות מ-2,800 שקל נטו. אם הסכום גדול יותר, העיסקה לא כדאית.

 

לתחשיב הזה צריך להוסיף כמה מוקשים נוספים:

אם כתוצאה מהקטנת שכר הברוטו שלך (לצורך תשלום עבור הרכב הצמוד) נפגעים גם התשלומים לפנסיה, ביטוח מנהלים וקרן השתלמות, מדובר בתשלומים המייקרים את העלות האמיתית של אותו רכב צמוד - ועלולים להפוך את כל העיסקה ללא כדאית.

אם קיבלתם בעבר תשלומי אחזקת רכב, בדקו היטב מה היתה המשמעות של אותו התשלום לשכר הנטו. ברור שאם אחזקת הרכב הותירה בידכם סכום נטו גבוה מאותו הפרש שבין עלות האחזקה האמיתית לעלות רכב הליסינג - במקרה שלנו 550 שקל - עיסקת הליסינג לא כדאית. עדיף להמשיך ולקבל את דמי אחזקת הרכב.

 

צריך להביא בחשבון יתרון חשוב לטובת הליסינג: בדרך-כלל אין הגבלה של שימוש בדלק למקבל רכב צמוד, הטבה שמאפשרת לכם לטייל כאוות נפשכם על חשבון הברון. מובן ששווי ההטבה בפועל אינו קבוע ומשתנה מאדם לאדם.