התחרות בתחום כרטיסי האשראי מתעכבת, למרות ששלוש החברות כבר הקימו ממשק תפעולי משותף. הממונה על ההגבלים העיסקיים, דרור שטרום, סבור כי החברות אינן מעוניינות בהגברת התחרות, וכי המצב הנוכחי נוח להן. בינתיים נראה כי נוח לחברות בשיווי המשקל שנוצר - דבר המונע פתיחת שוק סליקת כרטיסי מאסטרקרד לתחרות תוך הגברת התחרות בסליקת כרטיסי ויזה.
מספר כרטיסי מאסטרקרד בישראל עמד בסיום שנת 2002 על 1,924,059, עלייה של 145,694 כרטיסים במהלך 2002. מספר כרטיסי ויזה בישראל עמד בסיום חודש מארס 2003 על 1,852,000, עלייה של 128 אלף כרטיסים לעומת שנה קודם לכן. בניגוד לעולם, שבו ויזה נפוצה יותר, בישראל נשמר שוויון, וכפי שהנתונים הנחשפים כאן לראשונה מלמדים, יש יתרון למאסטרקרד שהנפיקה כ-73 אלף כרטיסים יותר מויזה.
הנתונים, שנאספו על-ידי ידיעות אחרונות מויזה-אינטרנשיונל וממאסטרקרד-אינטרנשיונל, מלמדים עוד כי היקף השימוש מתחלק באופן כמעט זהה בין שני המותגים. בכרטיסי מאסטרקרד התבצעו עיסקאות בהיקף כולל של 8.989 מיליארד יורו במהלך 2002, לעומת 609.9 מיליארד יורו בכרטיסי ויזה (בויזה הדיווח מתייחס לשנה שהסתיימה במארס 2003).
על רקע התחרות העזה הניטשת מזה מספר שנים בין שתי זכייניות ויזה - ויזה-כאל ולאומי-קארד, הסכימה לראשונה האחראית על אזור אירופה בויזה-אינטרנשיונל, ובכלל זה ישראל, אניקה קרלסון-היל, להתבטא בעיתונות הישראלית.
יעד שאפתני לישראל
בדומה לעולם, חלה עצירה בקצב הגידול של מספר כרטיסי האשראי בישראל. בשתי החברות העולמיות מוטרדים ממספר הכרטיסים בכל מדינה ומיחסי הכוחות בין שני המותגים המובילים.
העובדה ששתי חברות הויזה החלו להנפיק כרטיסי מאסטרקרד מטרידה את ויזה העולמית, למרות שקרלסון-היל אינה מודה בכך באופן ישיר ומצהירה שהחברה העולמית בעד תחרות. לגבי פתיחת שוק הויזה לתחרות היא אומרת: מדובר בצעד חיובי שתרם להתפתחות השוק. נוספו מוצרים חדשים, ויש מגוון רחב יותר של מוצרים ושירותים לטובת הלקוחות.
ישראל תופסת מקום של כבוד בשתי החברות העולמיות בגלל היקפי השימוש הגבוהים בכרטיסי אשראי. ויזה העולמית הציבה כיעד את הגדלת ההוצאה בכרטיסי ויזה מסך כלל ההוצאות ברחבי העולם מ-8% ל-16% עד שנת 2007. בישראל כבר כיום ההוצאה בכרטיסים היא סביב 14.5% מכלל ההוצאות, והיעד, השאפתני, הוא סביב 19% לשנת 2007. כיום תשלובת ישראכרט היא החברה הגדולה והרווחית בשוק, ושתי חברות הויזה כמעט שוות בגודלן.
השוויון צפוי להישמר
איך רואים בויזה-אינטרנשיונל את השוק הישראלי בעוד שנתיים? קרלסון-היל מעריכה כי מספר הכרטיסים ימשיך לעלות באיטיות, יהיו 3 חברות, והיקפי השימוש ימשיכו לעלות. לגבי חלוקת נתח השוק בין החברות היא מציינת שני תרחישים סבירים: השוק כולו לא ייפתח לתחרות - ואז שתי חברות הויזה ישארו די דומות בגודלן. אפשרות שנייה היא שהשוק כולו ייפתח לתחרות, ובמקרה כזה ההערכה היא כי יישמר השוויון בין ויזה למאסטרקרד בישראל.
כלקח מהרפתקת אלפא-קארד, שהקים הבנק הבינלאומי עם קבוצת עורק ב-98' וחדלה לפעול, אחרי שהביאה לירידת מחירים דרסטית בשוק, האם תסכים ויזה העולמית שהבנק הבינלאומי, שההרפתקה עלתה לו ביוקר, יקבל שוב בעתיד זיכיון לישראל? קרלסון-היל: הבנקים העולמיים הם בעלי המניות בחברת ויזה-אינטרנשיונל והם יחליטו, אך אין ספק שיכול להיות סולק רביעי בישראל, אם כי איני מאמינה שזה יקרה. לדבריה, למרות התהפוכות שגרמה, אלפא-קארד תרמה לויזה אירופה.
מחצית מהכרטיסים משודרגים
בסוף שנת 2002 היו בישראל 3.5 מיליון כרטיסי אשראי פעילים. מתוכם היו כ-105 אלף כרטיסי פלטינה, 105 אלף כרטיסים עיסקיים, 980 אלף כרטיסי זהב, 595 אלף כרטיסים בינלאומיים ו-1.8 מיליון כרטיסים מקומיים. כך עולה מנתוני בנק ישראל, על-פי דיווח חברות האשראי, נכון לסיום שנת 2002. באחוזים ההתפלגות היא 51% כרטיסים מקומיים (לשימוש בארץ בלבד), 17% כרטיסים בינלאומיים, 28% כרטיסי זהב, 3% כרטיסים עיסקיים ו-3% כרטיסי פלטינה.
לכל בנק או חברת אשראי מדיניות הנפקת כרטיסים שונה, כך שהחלוקה בתוך הבנקים והחברות עצמם עשויה להיות במשקלות שונים. כך לדוגמה, תשלובת ישראכרט ובנק הפועלים נוקטים מדיניות שמרנית יותר ביחס לכרטיס היוקרתי ביותר - הפלטינה - והנפיקו פחות כרטיסי פלטינה מבנק לאומי ולאומי-קארד ומויזה-כאל, יחסית לגודלם.
מרבית הכרטיסים, 91%, הם כרטיסים שמנפיק הבנק ללקוח שלו, וכ-9% מהם, כלומר כ-315 אלף כרטיסים, הם כרטיסים שמנפיקות החברות עצמן. במקרה כזה חברת האשראי קובעת את גובה האשראי והריבית שיקבל הלקוח. בשנת 2002 חל גידול של 0.5% בלבד במספר כרטיסי האשראי הפעילים בישראל, גידול הכולל גם מעבר בין החברות. לאור העצירה בגידול במספר הכרטיסים, פועלות חברות האשראי להגדלת השימושים של הלקוחות.