העולם על פי בקי

ה-MTV הצמיד לבקי גריפין תפקיד נחשק (סיקור חיי הלילה בעולם), טיסות במחלקות עסקים, מלונות פאר ומשכורת נאה. אחרי כיבוי המצלמות נשארת גריפין, עם המנטליות הבריטית הקורקטית, עם חוסר האקשן אחרי עשר בלילה ועם ספר של הארי פוטר... אבל הכל שווה את המטרה הסופית - הוליווד

"בכל מקום שאני נמצאת, אני דואגת לקחת כרטיסי ביקור, לפעמים גם מחירים של נסיעה ברכבת, מלון או מסעדה, שיהיה. מי יודע, אולי יום אחד אוציא ספר על המקומות הטובים באירופה"

(בקי גריפין, פראג, קיץ 2003)

 

לא משעמם לבקי גריפין. במסגרת התפקיד הנחשק שהוטל עליה ב-MTV, כמנחת "דאנס פלור צ'ארט" (DANCE FLOOR CHART), היא טסה כל שבועיים לעיר אחרת באירופה, ומסקרת את חיי הלילה ותרבות המועדונים והבילויים. למרות זאת היא נשמעת מאופקת ונראה כי העבודה בערוץ האירופי היא עוד תחנה בדרך למטרה הנכספת - הוליווד.

 

במהלך שהותה בכל עיר בעולם היא מצלמת שתי תוכניות: מדריך ברים לבליין וסיקור מסיבה גדולה. אנחנו פגשנו אותה בפראג, שם זכה הקשר הישראלי למשמעות כפולה, כשרשת האופנה "KENVELO" ערכה תצוגה גדולה במהלך מסיבה שגריפין סיקרה.

 

קבענו בחנות הרשת הממוקמת בכיכר ואצלבסקה, וגריפין הגיעה לבושה בחצאית מיני בגוון חאקי וחולצה עם הדפס מגן דוד. לפי המראה הישראלי, היא עדיין לא אימצה את קוד האופנה האירופי, בטח לא את זה של נערות MTV הססגוניות. שני נציגים מהערוץ, מעצבת שיער ומאפרת, ליוו אותה כשהם מקציבים לנו שעתיים בלבד(!) לצילום שער וראיון. אבל התברר שהם רק ניסו להישמע קשוחים, משום שאחרי הצילומים גריפין המשיכה איתנו גם לארוחת צהריים.

 

היא מתגוררת באזור יוקרתי בצפון מערב לונדון, מעל דירתו של כדורסלן העבר לו סילבר, חבר טוב של אביה, בוב גריפין, שגם שיחק לצידו במכבי תל אביב. "זה אזור שקט, עם הרבה משפחות ישראליות", אומרת גריפין, "ואני שמחה להיות שכנה של לו ומיכל, כי הם מאוד עוזרים לי". את חודשי השכירות הראשונים מממן לה MTV, ובעתיד תצטרך גריפין להסתדר עם התשלום בעצמה.

 

איך עבר עלייך השבוע הראשון שם?

 

"היו לי המון פגישות וסידורים, כמו למשל לפתוח חשבון בנק, לסדר את הדירה ולערוך קניות. הדבר הראשון שעשיתי היה לקנות רמקולים למחשב, שתהיה לי מוסיקה, כי השקט בבית שיגע אותי".

עוד משהו ששיגע אותה לא מעט, היה חוסר האקשן בלילות. "פתאום אני מוצאת את עצמי בתשע בערב משתעממת. הכל שם נסגר מוקדם. בסביבות עשר-אחת עשרה כבר אין לך לאן ללכת, כשבתל אביב רק יוצאים בשעות האלה. הייתי רגילה לקפוץ עם חברים לקפה, ופתאום אין את זה".

 

ומה עם חברים?

 

"עדיין לא הספקתי להכיר, כולם פה במעגלים סגורים. אבל אני בקשר עם חבר טוב מהתיכון שלומד כאן".

 

אז מה את עושה בערבים?

 

"יושבת בבית מול המחשב, לפעמים יוצאת. בשבוע שעבר, למשל, יצא לי להיות בהצגה מדהימה שיאיר לוטן ("בנות בראון") משחק בה, 'US & THEM'. מסופר בה על משפחה בריטית שפוגשת משפחה אמריקאית, ואיך שהתרבויות מתנגשות בגלל הבדלי המנטליות. זה היה פשוט מצחיק".

 

איך את מסתדרת עם המנטליות?

 

"הבריטים מאוד מנומסים וקורקטיים. כשהגעתי לתחנה הם אמרו לי, 'התואילי בבקשה להביא...'. כשאת רוצה לבקש משהו, את צריכה לומר 'תהיתי אם תוכל להשיג לי'. כשמדברים ככה, מרגישים קצת מוזר. אנחנו עם פתוח, הבריטים לא, אבל מזל שיש לי את לו ועוד כמה אנשים בעבודה, שנותנים לי טיפים".

 

עוד דבר שקשה לה איתו הוא האוכל, ובעיקר הקפה. "יש להם קפה מזעזע. אני רגילה לקפה של הארץ, לקפה הלבן של סבתא שלי, רינה. יש לה עץ קפה בחצר. היא טוחנת בעצמה את פולי הקפה, מוסיפה חיטה, חוואייג' ותבלינים, וכך זה יוצא לבן ופשוט מעולה. היא מכינה לי צנצנת, שיהיה לי". באותה הזדמנות היא מתרפקת גם על הסחוג, וגם הוא יגיע בקרוב, כשההורים יבואו לבקר.

 

במסגרת מעמדה החדש זוכה גריפין לטוס במחלקת עסקים וללון במלונות פאר, ומוצמדים אליה גם נהג פרטי ושומר ראש. בנוסף, מעבר למשכורת הנאה מוענק לה תקציב ביגוד הגון. כך, למשל, לקראת כל תוכנית היא יוצאת עם סטייליסטית צמודה לשופינג, ובמקביל היא רשאית לרכוש פריטים כרצונה בכל מקום בו היא שוהה, כולל הלבשה תחתונה. אלא שלהבדיל מקארי בראדשו, לגריפין אין אובססיה לבגדים והיא לא ממש מנצלת את ההזדמנות. אין סיכוי שתמצאו אצלה מכנסי עור של גוצ'י או מעיל פרווה מנומר של דולצ'ה וגבאנה. "מותגים לא מדברים אלי", היא מבהירה ונשארת נאמנה למראה הקז'ואל שלה. את מרבית הבגדים היא קונה בחנויות של מעצבים צעירים בלונדון, ונוטה לשלב אותם עם בגדים שהביאה מהארץ. על התקציב היא אינה מוכנה לפרט ("אני לא מדברת על מספרים"), ומסכמת שהוא מספיק מכובד.

 

בתום הצילומים ישבנו לצהריים בקפה "KENVELO", הסמוך לחנות. גריפין הזמינה שניצל, ובאמצע הארוחה התמוגגה מטלפון שהגיע לניקול, מנהלת השיווק של הערוץ שליוותה אותה במהלך הראיון. "את קולטת? התקשרו לבקש כרטיסים למסיבה עבור מאט דיימון! אני לא מאמינה שהוא רוצה לבוא". חוץ ממנו היא מצפה לשחקנים נוספים, ביניהם הית לדג'ר ומנדי מור.

באופן מפתיע, בניגוד לתדמית המרוחקת שדבקה בה, היא הזמינה אותנו לביקור במלון בו היא מתאכסנת, "ג'וזף", הנחשב לאחד מהמלונות היוקרתיים. "יש לי חדר מדהים", אמרה ולקחה אותנו לחדר מעוצב בקווים מינימליסטיים, עם שולחן שקוף, וילון בכתום עז ומיטה גדולה, שעליה היה מונח הספר החדש מסידרת "הארי פוטר" באנגלית. "אני מתה על הספרים האלה, קראתי את כל הסידרה וראיתי גם את הסרט. ביום שיצא הספר, רצתי לקנות אותו".

 

שומר ראש צמוד

 

מוצאי שבת, מועדון ה"דופלקס", המסיבה הגדולה בשיתוף MTV. על הגג נערך קוקטייל חגיגי עם אוכל ושתייה חופשית, לבעלי הזמנות בלבד. הרבה יפים ויפות היו שם, אולם למרות ציפיותיה של גריפין פנים מוכרות לא מצאנו. במתחם שהיה שמור רק לאנשי MTV פגשנו אותה עם כל הצוות, כולל כמה חברים מהערוץ. הכניסה לשם היתה אטרקציה של ממש, משום שרק אנשי ההפקה הורשו להיכנס עם תג מיוחד, שהפך במהלך הערב למצרך מבוקש. גריפין, עם שיער אסוף, מצוידת במיקרופון ובשני צלמים מאחור, הסתובבה במועדון, באופן שהזכיר לא מעט את הצוות של גיא פינס בארץ. רק שבצוות המגובש והדינמי שלה גם הבמאית והתחקירנית בשטח. "זו אחת העבודות הכי מגניבות שיש", השתפכה גריפין. "משלמים לי בשביל ללכת לברים ולמסיבות, אני פוגשת די.ג'ייאים ומראיינת אנשים מגניבים". מצוידת באקצנט טוב מהבית ובניסיון שצברה, היא שואלת שאלות באופן מקצועי, אך לא נראה שהיא ממש מתחברת אליהן.

 

מה הכי קוסם לך בתפקיד?

 

"זה משהו חדש עבורי, עם הרבה אתגר. בערוץ הספורט מיציתי את עצמי".

 

בניגוד לאווירה הקרחניסטית במסיבות, בקי שומרת על איפוק. היא לא שותה, לא מעשנת וגם לא רוקדת. "לפעמים אני מפנקת את עצמי ברד בול", היא אומרת, "אבל אני לא בעניין של שתייה, כי ברגע שאתה מתחיל לשתות בשביל להיות מגניב, אתה נעשה תלוי במשקה". את שומר הראש הצמוד היא מנמקת ב"לפעמים פוגשים שיכורים, וזה לא נעים. למשל, כשהיינו בלובליאנה (סלובניה) מישהו בא לנשק אותי, והיה גם איזה שיכור שניסה לפתוח לי את החולצה. טוב שיש מי ששומר, כי אנשים מציקים".

 

יש מצב שתסקרי גם את חיי הלילה של תל אביב, שלא פחות סוערים?

 

"ישראל היא אופציה עבורם, אבל אין כרגע תאריך. אני מנסה כמובן לדחוף את זה".

 

מבחינת הלוק נראה כי את שומרת על צביון יהודי. מה קורה בתוכנית?

 

"אסור לנו להופיע עם מוטיבים דתיים, כמו מגן דוד וסמלים, אבל אחרי התוכנית אני לובשת מה שאני רוצה".

 

בתור מי שמייצגת אותנו, את מרגישה שאת יכולה להשפיע על דעת הקהל?

 

"אני לא מתכוונת להיות שגרירה, באתי לעשות את העבודה שלי. אם הרושם שיש על הישראלים בעולם הוא לא הכי טוב, זו לא הבעיה שלי. עצם זה שאני מדברת בנימוס, לא גונבת ברזים מבתי מלון ולא גסת רוח, מעניק את התחושה שיש גם ישראלים אחרים, וזה יוצר את הרושם הטוב".

 

תמיד אמרת שהחלום הוא הוליווד. את מרגישה בדרך לשם?

 

"התפקיד בהחלט נותן חשיפה בינלאומית, וכשאת בלונדון את פוגשת הרבה אנשים מהתעשייה. אין ספק שזה צעד חשוב מאוד, אבל יש לי עוד דרך ארוכה. כרגע אני חתומה לחוזה של שנה, ואם שני הצדדים יהיו מרוצים בסוף השנה, נמשיך. רק התחלתי, אני עדיין לא יודעת מה יהיה, אבל אין ספק שכשדברים קורים, הם קורים מהר".

 

מה התחנה הבאה מבחינתך?

 

"לשחק בסרטים".

 

יש לך דוד בניו יורק שעוסק בתחום. לא חשבת להפעיל קשרים?

 

"האח הגדול של אבא שלי הוא סוכן של מנחי טלוויזיה, אבל אני צריכה לצבור רזומה, ואחר כך כבר בטח אגיע אליו".

 

יש געגועים לארץ?

 

"אני בקשר טלפוני יומיומי עם המשפחה, וההורים אמורים לבוא לבקר אותי בספטמבר. בסוף אוגוסט אני אמורה להגיע לחתונה של חברה שלי, כך שבינתיים אני מחזיקה מעמד".

 

מחמאות מהבוס

 

ג'רי סמית, העורך הראשי של התחנה, "הבוס שלי", כהגדרתה של גריפין, מתלווה כמעט לכל הצילומים, ולעיתים אף נוטל מצלמת וידאו קטנה ומצלם. הוא היה בין מקבלי ההחלטות במיונים האחרונים שנעשו בארץ לבחירת המנחה, וכבר אז, לדבריו, קלט את הפוטנציאל שלה. "בקי עוברת מצלמה נהדר ונראית מדהים", הוא אומר. "אצלה לא רק החיצוניות משפיעה, יש לה אישיות חזקה, היא ייצוגית ובעלת ניסיון".

 

וגם מאוד שונה מעדן הראל?

 

"לא חיפשנו את עדן השנייה, חיפשנו מישהי שנראית טוב וגם בעלת אישיות. לא רק היופי חשוב, אלא גם גישה חיובית ואנרגיות טובות, ולבקי יש את זה. המצלמה אוהבת אותה".

 

מדוע היה חשוב לכם שיהיה מנחה ישראלי?

 

"להראות שאכפת לנו מישראל. אנחנו יודעים שהרבה ישראלים צופים בנו, מגיעות אלינו הרבה תגובות, ואנחנו מאוד מעריכים את זה".

 

למה כן, למה לא

 

כבר בשדה התעופה בצ'כיה, בתור להחתמת הדרכונים, פגשתי אשה נאה בת 30 פלוס, לבושה בשמלה מהאוסף של "KENVELO". כשהתקדמנו לעבר הדלפק, חלפו על פנינו צעירים מקומיים עם חולצות שעליהן לוגו החברה. המסקנה: "KENVELO" עבור הצ'כים היא כמו "GAP" עבור הניו יורקים. מדובר ברשת אופנה בינלאומית בבעלותם של שני ישראלים, דני חימי והמעצב דוד דהאן, שמונה 275 סניפים ברחבי העולם, בין היתר בסלובקיה, בגרמניה ובהולנד. הרשת פונה לנשים, גברים וילדים מגיל שנתיים ומעלה. בישראל יש להם 20 חנויות, ובימים אלה נרקם שיתוף פעולה עם רוסיה, אוקראינה ולטביה לפתיחת חנויות נוספות.

 

בשנת 84' עבר חימי למערב גרמניה והחל בעסקי האופנה. כשנפלו החומות בין מזרח למערב, הוא קלט את הפוטנציאל ופנה לצ'כיה וסלובקיה. ב-91' פתח את החנות הראשונה, תחת השם "חימיס ג'ינס" שבגלל קשיי ההיגוי הפכה ל"הימיס ג'ינס". הצ'כים והסלובקים, שחיכו לבשורה מהמערב, אימצו בחום את הג'ינסים, שהפכו אצלם ללהיט. הרשת התפתחה במהירות מסחררת והחלה בייצור פריטים עדכניים וספורטיביים לכל המשפחה, ואז גם שקלו להחליף את שם המותג. על כל שם שנאמר בישיבה היו שאמרו "כן" והיו שאמרו "לא", עד שדני פסק ואמר "KENVELO". כך נולדה הרשת, שזכתה לאהדה בקרב צעירים במזרח אירופה ושואפת להגיע לכל מדינה בעולם.