מדד שלילי - למי זה טוב?

מדד המחירים לצרכן השלילי שפורסם לפני יותר משבוע הפתיע שוב את המומחים בשל הירידה החדה שרשם. בעקבות המדד שואלים רבים את עצמם מהי המשמעות של מדד זה, מהי ההשלכה לאורך הזמן ומי מרוויח ממנו.

פרופ' יאיר זימון פורסם: 24.08.03, 09:10

מהו מדד שלילי?

 

מדד שלילי הוא מצב בו מדד המחירים לצרכן בתקופה מסוימת נמוך ממדד המחירים לצרכן בתקופה קודמת. מדד חודשי שלילי משמעותו שסל מוצרים המייצג את ההוצאה החודשית של משפחה ממוצעת זול החודש בהשוואה לחודש הקודם. מהמדד השלילי של 0.7% שפורסם בשבוע שעבר ניתן ללמוד שבחודש יולי עלות סל המוצרים של משפחה ממוצעת הייתה נמוכה 0.7%, בהשוואה לחודש יוני.

 

מדוע הפתיע המדד השלילי ?

 

מדד שלילי בשנה האחרונה אינו חריג והיה די צפוי שמדד יולי יהיה כזה. מה שהפתיע הוא הירידה החדה. מדד זה הוא המדד השלילי הרביעי ברציפות. גם מדד חודש יוני, מאי וגם מדד חודש אפריל היו שליליים. בנוסף , בשנה האחרונה ב-7 חודשים מתוך 12 חודשים היה מדד שלילי. מתחילת השנה ירד המדד ב- 1.2%.

 

האם מדד שלילי הוא טוב או רע?

 

ישנם מרוויחים ממדד שלילי וישנם מפסידים ממדד שלילי. מבחינת המשק בכלל, מדד שלילי הוא רע כי הוא מציין חוסר יציבות ומצביע על מיתון והאטה כלכלית.

 

בכל אופן, מי מרוויח מירידת המדד?

 

מרוויח כל מי שיש לו התחייבויות או הוצאות הצמודות למדד המחירים לצרכן. מי שלקח הלוואה צמודה לפני שנתיים, בתשלום החודשי הקרוב הוא ישלם סכום נמוך יותר, בהשוואה לתשלום שלו בחודש הקודם. מדדי המחירים היטיבו עם מקבלי המשכנתאות.

 

לדוגמה, מי שלקח לפני למעלה משנה הלוואה צמודה של 300 אלף שקל לתקופה של 15 שנים בריבית שנתית של כ-6%, ההחזר החודשי שהיה לו לפני שנה היה כ-2,500 שקל. התשלום החודשי הקרוב יהיה נמוך בכ-40 שקל, בהשוואה להחזר החודשי שהיה אז. מקבלי המשכנתאות חוסכים מאות שקלים בשנה כתוצאה מהמדדים השליליים שהיו בחודשים האחרונים.

 

האם רק מקבלי ההלוואות הצמודות ייהנו מהמדד השלילי?

 

בטווח המיידי, רק מקבלי ההלוואות הצמודות ישלמו סכומים קטנים יותר בהחזרים החודשיים. עם זאת, כתוצאה מהמדד השלילי ניתן לצפות שבנק ישראל יוריד את הריבית בסוף החודש ושכתוצאה מכך תרד הריבית שהבנקים המסחריים יגבו בהלוואות הלא צמודות. כל מי שיש לו הלוואה לא צמודה, שהריבית בה מבוססת על ריבית הפריים, ייהנה מירידת הריבית בסוף החודש. בנוסף, מי שייקח הלוואה חדשה בעוד מספר שבועות, יוכל לקבל אותה בריבית נמוכה יותר.

 

האם בעקבות המדד השלילי צפוי בנק ישראל להוריד את הריבית בשיעור חד יותר ממה שנהג באחרונה?

 

בנוסף למדד המחירים לצרכן של החודשים הקודמים, בבנק ישראל מתייחסים לגורמים נוספים לצורך קביעת שער הריבית.

 

הגורמים העיקרים הם: הציפיות לאינפלציה בעתיד, גודל הגירעון הממשלתי והפער בין הריבית השקלית בישראל ובין הריבית בחו"ל.

 

כיוון שהגירעון בתקציב הממשלתי עדיין גדול מאוד וכיוון שפער ריביות קטן עלול לגרור ביקוש גדול למטבע חוץ ולפיחות גדול של השקל יש להניח כי בנק ישראל ימשיך במדיניות של הורדת ריבית מתונה.

 

ומי מפסיד מירידת המדד?

 

מדד שלילי גורם הפסד לאנשים עם נכסים או הכנסות צמודות למדד המחירים לצרכן. לדוגמה, למי שיש תוכניות חיסכון צמודות למדד, הסכום העומד לרשותו כיום נמוך בהשוואה לסכום שהיה לו לפני 3 חודשים. מדד שלילי משקף מיתון עמוק במשק שבא לידי ביטוי בירידה בהיקף העיסקאות במשק ועלייה באבטלה. לכן, לאנשים רבים נוספים נגרמים הפסדים בתקופה כזו.

 

האם אנו צפויים למדדים נמוכים גם בעתיד הקרוב?

 

הגורמים העיקריים לירידת המדד בחודשים האחרונים היו:

 

1. ירידת מחיר הדולר שהשפיע על מחירי המוצרים המיובאים ועל מחירי הדיור.

 

2. ירידת מחירי הדלק בעולם וכתוצאה מכך גם בישראל.

 

3. הירידה בשכר העבודה שהקטינה את עלות הייצור במפעלים רבים ואפשרה להם להוריד מחירים.

 

4. הוזלות של מוצרים על-ידי יצרנים כדי לעודד את המכירות שנפגעו בגלל ההאטה במשק. כל עוד ימשך המיתון במשק, ואם לא יהיה פיחות של השקל ביחס לדולר בשיעור גבוה, וגם אם המדדים בעתיד לא ירדו כפי שהיה בחודשים הקודמים, ניתן לצפות שהמדדים יהיו נמוכים מאוד.

 

מה צריך לעשות מי שצופה מדדים שלילים בעתיד?

 

א. לא למהר ולפרוע התחייבויות צמודות למדד.

 

ב. בחלק מההלוואות הצמודות קיימת הסתייגות שבה ההחזרים אינם נמוכים בשום מקרה מהסכום המקורי (המבוסס על המדד במועד קבלת ההלוואה). בהתחייבויות חדשות הצמודות למדד מומלץ לדרוש מחיקת הסתייגות זאת.

 

ג. לדחות קבלת הלוואות שקליות לא צמודות לסוף החודש, כדי ליהנות מריבית נמוכה יותר. מי שנזקק לכסף כיום, מומלץ לקחת הלוואה בריבית משתנה.

 

ד. להימנע בתקופה הקרובה מהצמדת ההכנסות והנכסים למדד המחירים לצרכן.

 

ה. באפיקי החיסכון מומלץ להשקיע באפיקים הלא צמודים כגון פיקדונות שקליים בריבית קבועה, איגרות חוב לא צמודות מק"מ ושחר.