המהפך של נינט

העלייה של טייב לגמר כוכב נולד אינה מפתיעה: מדובר בתוצר ערוץ שתיימי מובהק - משודרגת ומטופלת לחלוטין. מקיוסקאית לחנוונית

"לא נפסיק לשיר", חצי הגמר, ערוץ 2, חמישי

 

הנה מוטלים מתמודדינו. שי גבסו, שירי מיימון ונינט טייב הם בציר 2003 של המיזע "לא נפסיק לשיר", והשבוע יעלו לגמר כפי שצנחנים כובשים את הכותל; יפים ודומעים, מול עיני אומה משתאה. זהו פרי חודשי הריונה של ההודנה הראשונה לספירה: שלושה כשרונות גדולים בתחום שיעתוק, זימרור וקירקור שירים עבריים שמישהו כבר עשה טוב יותר. ברכותינו.

 

חצי הגמר השני היה מרתק ומדכא במידות זהות; יש משהו מייאש באולפן שלם מלא אנשים צעירים, מעודכנים למראית עין, שרים בהתלהבות-שיא את "איך זה שכוכב אחד מעז, למען השם", שיר עתיק ומצהיב כשיני הזמן עצמן, למען השם. עוד רגע והיו פורצים בריקודי פוגו לצלילי "שיהיה" של הביטלס. פתטי להדאיב. מצד שני, אין דרך לכעוס ממש. "כוכב נולד" היא הפקה נהדרת מכל בחינה טלוויזיונית.

 

יזהר אשדות ורוני בראון ישבו על תקן ממטרת המחמאות, שהורעפו במידה זהה על כל המתמודדים. חסר תכלית לחלוטין, ומותר רק להצטער שהמצלמה הנסתרת של "קחי אותי שרון" לא הותקנה גם בחדר ההלבשה של בראון ואשדות כדי לשמוע מה באמת אמרו על גיא שרפי. מילא.

 

שי רביזדה, אני חושש, היה מוכרח ללכת. רביזדה נשמע הרבה יותר מדי כסולן להקת בנים בריטית שתוחלת חייה כשעתיים והוא נימוח ודודתי מדי. לא ממנו יקום לנו רובי וויליאמס ישראלי. מורן גמליאל, המתמודד שנראה כמו הפאנק השחור עצמו, הלך, מעשה רביזה, על בלדה משמימה. גם גיא שרפי, בסגנון דוד ד'אורי מלודרמטי, בא לרגש ויצא עם אופציה לליהוק עתידי בהפקת "הבימה" למחזמר על-פי שירי תיסלם, או מה.

 

נינט טייב הביאה עוד בלדה, שהוגשה גם היא בטמפרטורת החדר ובמלוא הפאתוס. היא אולי לא הצטיינה יותר מהשאר אבל נראתה כמו מיליון שקלים לפני התוכנית הכלכלית; טייב היא כעת תוצר ערוץ שתיימי מובהק – משודרגת ומטופלת לחלוטין, מוכנה לצילום הקלוז-אפ שלה לשער "פנאי פלוס". המהפך הושלם. מקיוסקאית לחנוונית. ורק על לירז רחמין, שבחרה בשיר קצבי ("בצער לא רב"), נתנה לו ביצוע מושלם ומצאה את עצמה בחוץ, כואב הלב באמת. אמא, תביאי לה עוף עם צ'יפס.

 

החיסכון של שרון: "קחי אותי שרון", ערוץ 2, מוצ"ש, 20:40

 

אני חושב שזה יפה שבתקופה כה קשה למשק עושה "קשת" מאמץ לחסוך כסף, לשים קצת בצד, לחתוך שומנים (ומשרון, כפי שעלה מקטעי האודישן שלה לתוכנית, בהחלט ירדו כמה קילו) – רק למה על חשבוני?

 

מדהים, אבל השבוע איפשרה לעצמה ההפקה לעצור את התנופה כליל וללכת על תוכנית-לקט, מה שסיטקום אמריקאית בריאה תעשה לא לפני העונה הרביעית. דווקא בפרק השידור-החוזר הזה, כאשר כל חייה הטלוויזיוניים של "שרון" חלפו לנגד עינינו, קל היה להבין עד כמה הסידרה הזו היא פוטנציאל לא ממומש לתוכנית-מציאות מרגשת באמת. עד כמה עשייתה בינונית. כשבאמצע הפרק המבולגן הזה פצחו לפתע המתמודדים בביצוע משותף ל"על קו הזינוק" התעוררה ביתר-שאת השאלה האם לתוכנית הזו יש בכלל עורך, ואם כן, למתי כיוון לעצמו שעון מעורר.

 

אין ספק שעל "שרון" הוטל, משום מה, לסחוב עוד שבוע בניוטרל. לגנוב זמן. הריגוש הטלוויזיוני של החזרת מתמודד מטעם הקהל בבית, כפי שבוצע ביעילות ב"כוכב נולד", נמנע, משום מה, מ"שרון" וקווים לא נפתחו בשידור חי. היה רע ומוחמץ. אפילו הקיצוץ בשיערו של אקי נתפס כלא יותר מעוד קיצוץ. היתכן שתקציב התוכנית היה ברכב הברינקס ביום הלא-נכון?

 

צריך להגיד:

 

לערוץ 10: למרות שהערוץ כבר מיתג עצמו כבית-קברות לחיות מחמד, לשבץ את שי ודרור מול "כוכב נולד" בערוץ 2 הוא לקבור אותם מיוזמתכם, ובעודם בחיים. לא חראם?