משולש ברמודה, שיזוף במכונית, הגלולה שאחרי

מה קורה במשולש ברמודה, איך עובדת מצלמת מהירות, האם אפשר להשתזף דרך שמשות המכונית, ואיך פועלת גלולת היום שאחרי?

כולנו שמענו על "משולש ברמודה" המאיים, שבו מטוסים וספינות נעלמים לפתע, בלי להשאיר אפילו כנף או תורן למזכרת. ידוע במיוחד המקרה של "טיסה 19", בדצמבר 1945, שבמהלכה נעלמו חמישה מפציצי טורפדו אמריקניים במהלך טיסת אימון שגרתית.

מספר מקרי ההיעלמות שקושרים למשולש ברמודה הוא כביר, וכך גם מספר ההשערות וההסברים שניתנו להם: החל מתחנת כוח תת-מימית של חייזרים, ועד להנחה שיבשת אטלנטיס האבודה נמצאת מתחת למים בדיוק בנקודה הזאת, ומשם משוגרת "קרן-מוות" עתיקה, בזמנים מסוימים במהלך השנה. אהה.

אז בתור תכנית מדע, ברור שנעדיף תיאוריה קצת יותר, איך נקרא לזה… מדעית. קיימת השערה שבאזור הזה של כדור הארץ, יש הצטברות תת-קרקעית של גז בשם מתאן. מדי פעם קרום כדור הארץ נסדק מעט, מהלחץ, ומשחרר סילון גז בלחץ אדיר. אם איתרע מזלך, ואתה טס או שט בדיוק מעל סילון כזה, הגז שבו קל מהאוויר, ובטח מהמים, ולכן הוא לא יכול לשאת את משקל המטוס, או הספינה – והם נשאבים למצולות. מצד שני, אם יש במקום ריכוז נמוך של מתאן, הוא שואב אליו את החמצן שבאוויר, והופך לדליק ביותר. מטוס שיעבור בתערובת הזאת עלול להצית אותה, ולהתפוצץ.

אבל, עד כמה שזה עצוב(?), יכול להיות שבכלל אין כזאת תופעה, "משולש ברמודה". כן, כן! בדיקה יותר מעמיקה שנעשתה ב-1975 לגבי כל התאונות המדווחות, גילתה, שרבות מהן בכלל לא היו כל-כך מסתוריות. לפעמים, כתבו שהמטוס או הספינה "נעלמו", כשבעצם היה ידוע שהם התרסקו ואף מצאו את השרידים שלהם, או כתבו שהם נעלמו ללא סיבה – כשבעצם השתוללה סביבם סוּפה מסוכנת. הים הקריבי, ובתוכו "משולש ברמודה", מצטיין במיוחד בגלים ענקיים, גשמי זעף ובסופות הוריקן פתאומיות שנוצרות בו. איזו אכזבה.

אבל כדי להשאיר לכם בכל-זאת קצת מסתורין, נספר דבר אחד אחרון, שהוא לגמרי בדוק, ובהחלט מוזר: המצפן במשולש ברמודה לא מראה על הצפון המגנטי, כמקובל במקומות אחרים בעולם, אלא על הצפון הגיאוגרפי. וזה בהחלט לא מוסבר, ומסתורי.

ותודה לעדן חברוני, בת 18 מתל-אביב, על השאלה.

 

איך עובדת מצלמת מהירות?

 

אנחנו מקווים שהעניין שלכם במצלמות מהירוּת נובע מתוך סקרנות מדעית בלבד, ולא מתוך נטייה לנסיעה מהירה מדי…

בכל אופן, מצלמות המהירות מנצלות את אפקט דופלר הידוע, על-פיו גלים שנשלחים מגוף בתנועה, משנים את התדירות שלהם. המכשיר שמחובר למצלמת המהירות שולח כל הזמן קרן לעבר התנועה הנוסעת. בכל פעם שהקרן פוגעת באוטומוביל כלשהו, היא מוחזרת למכשיר, והוא יודע לחשב – לפי השינוי בתדר הקרן המוחזרת - באיזו מהירות נוסע הרכב.

אם המהירות עוברת סף מסויים שנקבע מראש, המצלמה מופעלת באופן אוטומטי. לידיעת כל המקטרים על המשטרה, הסף הזה הוא לרוב גבוה מהמהירות המותרת, כדי לא לתפוס כל נהג שהאיץ לרגע בטעות. הצילום עצמו תופס טווח של 20 עד 30 מטר קדימה, ואת רוחב כל הנתיבים, מה שאומר שאי-אפשר להתחמק על-ידי נסיעה בשוליים. המצלמה עצמה רגילה לגמרי, עם סרט צילום 35 מ"מ בפנים. ההבדל היחיד הוא, שסרט הצילום ארוך במיוחד: 300 עד 400 תמונות! הפילם הארוך מאפשר לבוא ולהחליף סרט במצלמה רק פעם בשבוע. ועד שמתקבל דו"ח יעברו עוד 3 שבועות, כי צריך לפתח את התמונות ולפענח אותן.

מעניין לציין שפעם, הטכנולוגיה הייתה הרבה יותר בזבזנית, והמצלמה הייתה מצלמת בכל מקרה. רק כלי-רכב שנסעו מהר מדי יכלו להגיע לנקודה אותה המצלמה צילמה, מה שאומר שרוב התמונות היו כנראה ריקות. אבל זה היה פעם.

אם לשפוט לפי מה שקורה בחו"ל, העתיד צופן לנו עוד שינויים: קודם כל, המצלמות יהיו דיגיטליות. דבר שני, ההפעלה תהיה באמצעות חיישנים פּיֵיזוֹ (piezo) אלקטרוניים שמשובצים בתוך פני הכביש. חיישן פייזו-אלקטרוני הוא מתקן שמייצר זרם חשמלי בעקבות לחץ עליו. כשמכונית נוסעת על החיישן ולוחצת עליו, הוא שולח אות חשמלי המפעיל מתקן מיוחד המודד את מהירות כלי הרכב. ומפה זה כבר די דומה למה שקורה היום, פרט לנוחות הרבה שבשמירת כל הנתונים על העבירה בדיסק המצלמה: תמונה של הרכב שבה רואים את הסוג שלו, הצבע ומספר הרישוי שלו, מהירותו וכיוון הנסיעה שלו בזמן הצילום, באיזה מסלול נסע, תאריך וזמן ביצוע העבירה, ומיקום המצלמה.

מתברר, ש-20% מכלל דו"חות התנועה הנרשמים הם על מהירות מופרזת, ומתוכם – מחצית מופקים ממצלמות המהירות האוטומטיות.

אז תודה למאיר אקלום מבאר-שבע על השאלה, וכמו שאמר המשורר: סע לאט!

 

האם אפשר להשתזף דרך שמשות המכונית?

 

קרני השמש המסוכנות לעור הן אלו שבטווח האולטרא סגול, הקצה של התדירויות גבוהות, מה שנקרא UV.

קרני ה-UV נחלקות לשלושה סוגים, באורכי גל שונים, הקרויים UVB, UVA ו-UVC. קרני ה-UVC נבלמות על ידי האטמוספירה, כך שהן לא צריכות להדאיג אותנו. ואכן, מי שקורא את הכיתוב על מסנני הקרינה יודע, שהם מגינים רק מפני קרינת UVB ו-UVA.

קרני ה-UVB מגיעות לשכבה החיצונית של העור, והן אלה שגורמות לשיזוף ולכוויות. היתרון שלהן, אם אפשר לקרוא לזה ככה, זה שהן לא עוברות דרך זכוכית (וגם עננים מסננים אותן מעט), ולכן מי שנוסע במכונית עם חלונות סגורים – לא נשרף.

לעומתן, קרני ה-UVA בהחלט עוברות דרך זכוכית ודרך עננים, והן הקרניים הכי מסוכנות. קרני ה-UVA חודרות לשכבה עמוקה יותר של העור, ולמרות שהן לא משנות את צבעו, הן גורמות לנזקים גם ל-DNA של התאים, וגם לחומרים קוֹלַגֶן ואֶלַסְטִין, שאחראים על גמישות העור. קרני UVA גורמות למראה זקן, לקמטים ולכתמים בעור, וכנראה גם לסרטן העור.

לכן, למרות התחושה הבטוחה וה"לא שרופה" שיש בזמן נסיעה במכונית, למעשה כדאי ואפילו צריך(!) להימרח לפני הנסיעה בקרם הגנה. אז להבא, גם באוטו, וגם בחורף – ואל תתנו לשמש לעשות לכם קרניים!

ותודה לתמר ועמית לוי על השאלה.

 

איך עובדת גלולת היום שאחרי?

 

השם המסחרי של גלולת היום שאחרי הוא פוסטינור 2. הגלולה הזאת מכילה לֶבוֹנוֹגֶסְטְריל, תכשיר פְּרוֹגֵסְטַטִיבי, שהפעילות שלו תואמת לפעילות ההורמונלית של פרוֹגֵסְטֵרוֹן. כידוע, פרוגסטרון יחד עם אסטרוגן, הם ההורמונים הנשיים שמפקחים על תהליכי מחזור הביוץ.

הגלולה פועלת בשלוש דרכים כדי להקטין את הסיכוי להריון:

ראשית, היא משנה את הסביבה ברירית הרחם והופכת אותה לפחות מתאימה לקליטת הריון.

שנית, היא משנה את הצמיגות של רירית צוואר הרחם. לפעמים, נותרים מאגרי זרע בשקעים שיש בצוואר הרחם. הצמיגות המוגברת ברירית שם, מפריעה להתקדמות הזרע לכיוון השחלה, ומקטינה את סיכויי ההתעברות מזרעים ש"נתקעו" והתעכבו שם.

בנוסף, הגלולה גם מקטינה את הסיכוי למפגש בין הביצית לזרע בחצוצרה. בתוך החצוצרות יש תאים שיש עליהם סיליה, שזוהי שלוחה של קרום הרירית. לסיליה יש תנועתיות שמיועדת לקרב בין שני תאי המין. המֵעין שערות האלה קודם דוחפות את הזרע לביצית, ואז דוחפות את הביצית המופרית לרחם. הגלולה משנה את הפעילות של השערות, כך שהן פחות יעילות ולא מסייעות למפגש.

יעילות הגלולה תלויה באורך הזמן שעבר מאז קיום יחסי-המין הלא-מוגנים ועד לקיחתה: ככל שלוקחים אותה קרוב יותר למועד הקיום, הגלולה יעילה יותר. אם עברו 72 שעות - כבר אין כלל טעם לקחת אותה. אבל, חשוב להבהיר: גם אם לוקחים אותה מהר, אין ודאות שתצליח במשימתה! כמו-כן, לגלולה תופעות לוואי לא נעימות. לכן, "גלולת היום שאחרי אינה מהווה תחליף לאמצעי המניעה הרגילים, אלא רק פתרון במקרה חירום אמיתי.

תודה לאלעד לוי על השאלה.