איסלנד: יעד שהוא חובה

נכון שאיסלנד תקועה אי-שם, על גבול ים הקרח הצפוני, אבל ביקור בה הוא לא סתם עוד חוויה: הרי געש, אגמים שנושפים אדים סמיכים, גייזרים שיורקים לפי השעון, הררי קרח ולגונת מלח עם בוץ לב. מזג האוויר? דווקא נוח. שופינג? ממש לא

סנוב, ובאיסלנד כבר היית? יכול להיות שכן, סביר יותר שלא. כי מה יש לך לחפש במדינה צפונית נידחת זו? אנחנו דווקא כן היינו, ולכן יכולים לקבוע שלא רק שיש מה לראות, אלא שזה אפילו חובה. אין הרבה מדינות כה מעניינות וכה מרתקות בכל הקשור לתופעות טבע נדירות, לחוויות ולנופים, השונים כל-כך מכל ה'דז'ה וו' של התייר המצוי, כמו אותו אי אי-שם באוקיינוס האטלנטי על גבול ים הקרח הצפוני.

 

במה נתחיל. אולי בהתחלה, בטיסה לנמל התעופה בעיר קפלוויק, שהיא אחת הערים הגדולות באי רחב הידיים אך בעל האוכלוסיה המצומצמת. בסך הכל חיים באיסלנד כ-280 אלף אנשים, לצד מיליוני כבשים (שמנים) סוסים (נמוכים), פרות (רזות), אילי צפון (גדולים ומפחידים) וציפורים, בעיקר מהזן תוכי-צוללן ארקטי, בעל מקור בצבעים אדום-כחול-צהוב מרהיב.

 

ברור שבגלל מיעוט התושבים, ממילא לא יכולות להיות באיסלנד ערים גדולות, אפילו לא במושגים של ישראל. בבירה, רייקיאוויק, חיים פחות מ-100 אלף תושבים ובקפלוויק ובערים ה"גדולות" האחרות יש בין 5,000 ל-15,000 תושבים. בעיירות הקטנות יש לרוב לא יותר ממספר חוות קטן או אפילו חווה בודדה עם מספר בניינים.

 

בגלל המבנה הגיאולוגי שלה והחשש התמידי מרעידות אדמה, רוב הבתים באיסלנד נמוכים ובנויים מחומרים קלילים. לבתים, שחלקם הוקמו מחומר מיוחד דמוי אסבסט מגולגל, יש גגות רעפים בצבעים שונים, וממרחק מה המראה של עיירה או עיר הוא ממש מרהיב. באיסלנד יש יותר מ-300 הרי געש, שאחדים מהם פעילים, וגם זה מסביר את הזהירות בהקמת הבתים והבניינים.

 

נכון שטרם ביקרנו בירח, אבל אנחנו יכולים לקבוע שאם יש מדינה בעלת נוף הדומה מאוד לנופיו, הרי זו איסלנד. עוד מהאוויר אתה יכול להבין שאתה עומד לנחות במדינה שונה מכל אלו בהן ביקרת עד כה, ואחרי שנחתת תחושה זו רק גדלה והולכת עם כל צעד. נוף וולקני לרוב, שטחים ענקיים ללא כל צמחיה, סלעי בזלת, לבה ושחם רחבים וגבוהים, הרי קרח, גייזרים הפורצים מהאדמה, שלא לדבר על אגמים המכוסים בחלקם באדים לבנים סמיכים.