התוכנית גובשה בידי ועדת מומחים בראשות האלוף במיל' עמוס מלכא, ועיקרה הפרדה בתנאי השירות והפרישה לפנסיה של לוחמים, לבין דרגים שאינם לוחמים.
על פי התוכנית המתגבשת קצינים ונגדים שאינם מוגדרים כלוחמים יוכלו לפרוש לפנסיה רק בגיל 50 עד 55, בהתאם לתפקידם ולדרגתם, בעוד שקצינים ונגדים במוגדרים כלוחמים ימשיכו גם להבא לפרוש לפנסיה בגילאים 40 עד 45, כנהוג כיום לכל משרתי הקבע.
הרמטכ"ל, משה יעלון, הנחה את ועדת מלכא שלא להציע פרישה מצה"ל כמקובל במגזר האזרחי בגיל 65. "אינני רוצה לראות לובשי מדים מעל גיל 55", אמר הרמטכ"ל לחברי הוועדה, בהסבירו כי בארגון לוחם יש לגיל משמעות רבה והוא אינו רוצה להפוך את צה"ל ל"צבא זקן".
יפרישו לפנסיה אבל לא בשנה הקרובה
לאחר השלמת השינוי במודל השירות בצה"ל וביצוע התוכנית לדחיית גיל הפרישה לפנסיה, ייכנס צה"ל למו"מ עם האוצר על שינויים בהסדרי הפנסיה של משרתי הקבע. האוצר דורש כי משרתי הקבע יעברו לשיטת הפנסיה הצוברת, שבה הם מפרישים משכרם, מדי חודש, הפרשות לפנסיה, כמקובל במגזר האזרחי, וזאת כבר מן השנה הבאה.
ואולם בצה"ל דוחים את התביעה הזו על הסף ואומרים כי אין שום צבא מערבי בעולם שבו נדרשים משרתי הקבע לשלם הפרשות משכרם לפנסיה. צה"ל ידרוש בדיונים עם האוצר להנהיג הסדר פנסיה ייחודי למשרתי הקבע שיהיה מבוסס על הפרשות חלקיות בלבד משכר אנשי הקבע לפנסיה. בכל מקרה אומרים בכירים בצה"ל, התוכנית הזו לא תוכל להתבצע בשנה הקרובה, בגלל השינויים החוקיים וההכנות הרבות הנדרשות למימושה.
סדר הכוחות קטן ואלפים יפוטרו מצה"ל
במקביל לדחיית גיל הפרישה לפנסיה, ממשיך צה"ל בתוכנית רב שנתית לקיצוץ בכוח האדם שלו. בחמש השנים האחרונות קיצץ צה"ל ב-3,000 איש את מספר משרתי הקבע, ובחומש הקרוב ייפלטו מצה"ל עוד 6,000 איש – 4,500 אנשי קבע ועוד 1,500 אזרחים עובדי צה"ל. הרמטכ"ל הנחה את הצבא להוציא לגופים אזרחיים, ככל האפשר, עבודות שבוצעו עד כה בידי אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל.
גורם צבאי בכיר אמר בתידרוך עיתונאים כי בשנה האחרונה ביצע צה"ל, לנוכח הקיצוצים הנדרשים בתקציב, ירידה חדה בסדרי הכוחות שלו – מספר הטנקים צומצם בסדר גודל של מאות רבות ומספר המטוסים בחיל האוויר צומצם בעשרות רבות. כמו כן נסגרו אוגדות וחטיבות ובמקביל צומצמו מאד ימי המילואים של היחידות הלוחמות.
"חוסר אחריות לדבר על קיצוץ ענק בביטחון"
הגורם הצבאי הבכיר אמר כי הצבא יהיה מסוגל לקצץ בשנת התקציב הבאה 3 מיליארד שקל, במסגרת תוכנית להפחתת תקציב הביטחון ב-15 מיליארד שקל ב-5 השנים הבאות. ואולם האוצר לא מסתפק בך ודורש קיצוץ גדול בהרבה של 6-7 מיליארד שקל כבר בשנת התקציב הבאה.
הגורם הבכיר במטכ"ל אמר: "זהו חוסר אחריות לדבר על קיצוץ תקציב הביטחון בסדרי גודל שכאלה. הבעיה שלנו היא שהדרג המדיני אומר לנו לא לרדת יותר בסדרי הכוחות של צה"ל כדי לא לפגוע בכוח ההרתעה, אבל בה בעת אומרים לנו תסתדרו עם הרבה פחות כסף. הדרג המדיני ואזרחי ישראל צריכים להבין שהרתעה עולה כסף", אמר הגורם הצבאי הבכיר.