אין לי מושג מי האנשים האלה. למען האמת, לאף-אחד אין מושג מי האנשים האלה. אבל יום אחד הם פרסמו באתר שלהם את סרטון הוידאו הכי מצחיק שראיתם, ומאז אי-אפשר להתעלם מהם (למרות שעדיין אף-אחד לא יודע מי הם בדיוק). זוכרים את הסרטון של הונדה ? - גם כתבנו עליו לפני חודשיים, אבל גם בטח מישהו כבר שלח לכם אותו במייל.
אז שני האנשים האנשים המוזרים באתר 18118experience (שכל הרעיון שלו הוא פרודיה על מסע הפרסום של שירות מדריך טלפוני בריטי חדש, שמפרסם עצמו בעזרת שני אצנים, הנושאים על חולצותיהם את המספר 118118. בקיצור, זה כאילו קראו לאתר חוויית 144) מגישים לכם פרודיה מוצלחת מאד לסרטון הזה, שבטח עלתה קצת פחות, אבל מצד שני, גם השקיעו בה קצת פחות. היינו מספרים הכל, אבל עדיף לא להרוס את ההפתעה. אגב, אחרי שתצחקו, תעבירו וויש גם על שאר הסרטונים באתר. הם פחות מצחיקים מההונדה, אבל די היסטרים בזכות עצמם.
אתר ישראלי חדש ומוצלח, שנותן מענה יעיל ומהיר לכל שאלות האלכוהול שאי-פעם העליתם על דעתכם. אמנם, אלכוהול בחינם לא יצא לכם מהאתר, וצריך לשים את הקלפים על השולחן מיד בהתחלה, אבל כן תמצאו כאן מדריך מפורט מאד לעשרות קוקטיילים מהעולם, בשמם העברי והלועזי, פלוס סקציה מיוחדת לקוקטיילים מקומיים. כל ערך מורכב מכמה שורות, שמתאר את המשקה ומונה את מרכיביו. עוד תמצאו כאן רשימת "איזה כוס מתאימה לאיזה דרינק" וחיפוש לפי מילת מפתח. עכשיו נראה אתכם: מה ההבדל בין רוסיה לבנה לרוסיה שחורה?
לפעמים, אפשר להאמין שעוד מעט לא נצטרך להשתמש באמולטורים, אחרי שכמעט כל משחק עבר כבר קיבל את גירסת הרשת המעודכנת שלו (הבעיה היא שזה בכלל לא מדויק, ועל כך בהמשך). הפעם מדובר במשחק Marble Madness (שהיה קיים עוד כמכונת ארקייד של אטארי), שמאתגר אתכם להניע כדור סרבן לאורך מסלול צר, שלצידו תהום עמוקה. אז עכשיו קוראים לו Gyro Ball, שיהיה. אנחנו פשוט הכרנו אותו לפני שהוא נסע להודו וחזר בגרסת פלאש.
המשחק מציג סדרה של מסלולים, שהולכים ומסתבכים, שהשחקן צריך לצלוח אותם בעזרת כדור קטן והרבה אקרובטיקה על מקשי החיצים במקלדת (אלה הרגעים שהיינו שמחים לג'ויסטיק). בדומה מאד למשחק המקורי, גם כאן הצליח המתכנת יאן וולפיל לשלב בין משחק ממכר מאד למשחק פשוט בלתי נסבל. הטענה העיקרית היא הדקה שאדון וולפיל מאשר לנו לבלות עם כל מסלול. זה סביר למסלול הראשון, אבל מבאס מאד אחרי שאחרי דקה של נסיונות כושלים לצלוח את המסלול הרביעי (יש שמונה, אבל יותר מארבעה לא עברנו. אוקיי, שלושה), מגלים שצריך להתחיל הכל מהתחלה.
בונים מסלולים
דבר נוסף שאנחנו זוכרים לטובה מהמשחק המקורי, ושללא ספק היה קיים בגרסת ה-Sinclair Spectrum שבה שיחקנו, הוא את האפשרות לבנות מסלולים בעצמנו, שנים לפני שידענו להגיד Quake Mod. אפשר להבין למה האופציה לא קיימת בגרסת הרשת הצנועה שלפנינו, אבל בכל זאת נעים להיזכר.
את ההמלצה שלנו אתם כבר מכירים: לחזור למקורות. יש למשחק המקורי אתר, שיתן לכם את כל המידע שתחפשו וישלח אתכם לכל הרומים ולכל האמולטורים שצריך כדי לשחק בגרסאותיו השונות (אתם יכולים לנסות להוריד את גרסת ה-PC, אבל המחשבים החדשים שלכם המשחק ירוץ כל-כך מהר, שמהדקה יישאר לכם פחות משניה.
מה הקיק שלכם
זו אינה הגזמה, והאמת, זה די מצחיק לנסות לשחק במהירות הזו. האתר הזה גם יכוון אתכם לשניים מהחידושים המעניינים ביותר למשחק – הראשון, גירסה צבעונית מאד, Insanity, שעדיין נמצאת בפיתוח, והשני, Mod מושקע וזמין, שמתלבש על Unreal Tournament 2003 (כן, אתם צריכים להתקין את המשחק כדי לשחק ב-Mod).
אבל בשבילנו, ההברקה האמיתית של האתר הוא ב-rom שהוא מספק לערכת הבניה של Marble Madness, אותה אחת שזכרנו ממחשב הספקטרום הישן שלנו. בקיצור, אם זה הקיק שלכם, מהרו והורידו את הרומים מהאתר (הם נמצאים תחת conversions) ושחקו בהם בעזרת אמולטור הספקטרום המצוין, Spectaculator.
הרעיון פשוט: יש שאלון (אמריקאי), אתה עונה על השאלות, ואז אומרים לך איזו מערכת הפעלה אתה. מנמקים, בטח שמנמקים, זה אתר רציני, מה אתה חושב? זה שאלון כזה, שבלי קשר לתוצאה שלו, עצם זה שאתה ממלא אותו מוכיח סופית שאתה פריק מחשבים חסר תקנה.
אני לא מבין, יש לכם טענות? זה אולי נראה לכם שאלון לא סביר, אולי לא מתאים לכם שמישהו ישווה אצכם למערכת הפעלה? קלטנו אתכם. בטח כבר נבחנתם והנרבים שלכם עלו אחרי שיצא לכם שאתם Windows ME (שאומר שגם מי שהכיר אתכם לא מוכן להודות בזה). תאמינו לנו, אם היה יוצא לכם שאתם Linux Red Hat או Palm OS הייתם מדברים אחרת לגמרי.
תינוקות שנשבו
תשמעו, אנחנו מדברים פה מחסך אישי, אם היה יוצא לנו כאן ב-Netמגזין שאנחנו Red Hat, וואלה היינו מתחילים להסתובב בגב זקוף ברחוב, היינו מסתכלים לאנשים בעיניים, היינו אפילו מערבבים משקאות! כל החיים שלנו היו משתנים, ואתם בוכים על הבעיות שלכם. תינוקות שנשבו, כולכם. אבל אנחנו קצת סוטים מהנושא.
לגבי השאלות במבחן: יש עשרים, חלקן פשוטות, כמו כמה חברים יש לך, מתי הפעם האחרונה שהתקלחת ואיך אתה מתלבש למסיבות. יש כמה שאלות קשות יותר, כמו איך תתנהג אם תגיע בלי דייט למסיבה של חברת הענק בה אתה עובד, איך תגיב אם חבר לעבודה משתמש בעובדה שגויה בישיבת צוות או איך תחתוך מהנתיב השמאלי ביותר לימני ביותר ויש את השאלות שעצם זה שתצליח לענות עליהן מסמנות אותך חד-משמעית כפריק מחשבים.
מתי התקלחת לאחרונה
ביניהן מהי שפת התכנות הטובה ביותר, איזה אמצעי קלט חביב עליך במיוחד, איזה אפיזודה אתה מעדיף בסדרת מלחמת הכוכבים. אולי זה גם הרגע הנכון לבדוק שוב מתי באמת התקלחת בפעם האחרונה. אז מה יצא? אתה מגניב כמו Red Hat Linux או מבאס כמו Windows ME? אגב, אם יצא לך שאתה GNU/Hurd (מערכת שעדיין נמצאת בפיתוח), משמע שאתה מרגיש שחייך לא שלמים, וכנראה שלא ענית על כל השאלות.
אם למישהו עוד נשאר ספק עד כמה חמור הוא נגע הסמים, משחק הפלאש הזה יבהיר לו היטב לאילו תהומות התדרדרנו. רבותיי, אפילו פאקמן, תחנת התרבות החינוכית ביותר של שנות השמונים, התמכר לעשב הירוק, וכשהוא לא מגלגל קנביס, אז הוא אוכל גושים חומים קטנים ושמנוניים שאם היינו מבינים בסמים בטח היינו חושבים שהם חשיש.
אבל אנחנו לא מבינים בזה, אנחנו מבינים רק במשחקי פלאש. ובתור מי שמבינים במשחקי פלאש, אנחנו קובעים ש"פאקמן-סטלנמן", או איך שלא קוראים לשיקוץ הזה הוא משחק טיפשי, שלא לומר אווילי, שלא לומר משחק הפלאש האווילי של החודש. חברים, אין דרך ליפות את המציאות: מדובר במשחק שישחית את נפשותיכם, יפתה את בנותיכם ויעביר אתכם על דעתכם!
זרע שטן
זה משחק רע רע רע! זרע שטן! פאקמן הוא ראש חזיר שאוכל נזמי זהב! המפלצות הם צ'קלקות אדומות מאחורי וילונות כחולים! אוף, כל החדר מסתובב, מה זה הריח הזה? ומאיפה הגיעו כל הצבעים האלה? תשמעו, זה משחק איום ונורא, אתם פשוט חייבים להזדעזע ממנו בעצמכם. רק אל תנסו לעשן אותו.
נכון, הלינק קצת ארוך (כלומר, מאד ארוך) אבל שווה לתקתק אותו. הוא יוביל אתכם עמוק אל מערכת הפורומים של אתר תפוז, אל קהילת "פלירטוטי לשון" שבאזור "פטפטת ברשת", שם תוכלו לקרוא את מסקנותיו של הגולש היקר סיטרא (מחבר המשפט האלמותי "מה שלא מחשל אותך מעצבן אותך"), שפתח בפרוייקט בלשני מרתק: ריכוז כל האייקונים, שאפשר להשתמש בהם בפורומים בקונוטציה מינית. מה שלא תחשבו על זה, הרשימה ארוכה להפתיע ומשעשעת מאד. תתחילו לשנן:
(1) תיבת פנדורה, כלומר בליינדייט.
(2) חייזר, כלומר סקס מעולם אחר.
(3) משקפיים וחיוך, כלומר רב-שגל.
(4) משקפיים ובלי חיוך, כלומר סופר רב-שגל.
(5) נקרופיל.
(6) נקרופיל ופירומן. סטיה קשה.
(7) פטישיזם.
(8) משגל נסוג שלא עלה יפה.
(9) רברבן.
(10) אורגזמה.
הרשימה ארוכה להפתיע והמסקנה מפתיעה עוד יותר: אחרי כל קריצות הסמיילי וסימני הקריאה שבעולם, סיטרא מצר על כך שעדיין חסר אייקון למילה "סקס". האם המסקנה היא ששפת האייקונים היא שפה של רמיזות וניואנסים, התחכמויות והתלוצצויות, שעושה הכל כדי להימנע מלקרוא לדבר בשמו? האם, בקיצור, מדובר בשפה שכתבו ילדים בני 12? טוב, ברור.