מי רוצה להיות אייזנשטיין?

המירוץ לתפקיד הנחשק של מנחה בערוץ YTV נפתח. הנבחנים מתגלים בינתיים כנטולי כישרון או אישיות - בדיוק מה שהערוץ מחפש, לא?

רוצים להיות מורן: פרויקט Y, ערוץ YTV, 22:00

 

פריט מידע: מורן אייזנשטיין נפרדה מצינוביץ' והיא יוצאת בימים אלה עם מישהו אחר. שאלה: למה, למה הדבר הזה תופס כמה מתאי המוח שלי? למה אני צריך לזכור את זה? לדעת את זה? יותר טוב: למה אני צריך לדעת מיהי בכלל מורן אייזנשטיין?

 

תשובה: ככה. למורן אייזנשטיין אין כל זכות קיום בחיים הציבוריים, ועדיין היא קיימת. לאייזנשטיין אין כל כישרון ניכר, ועדיין היא ניכרת. אייזנשטיין היא התגלמות הסלבריטי הישראלי בגירסתו המתקדמת: ערכו הקלורי מגרד את האפס מלמטה ועדיין הוא ערך. מעולם לא הצטיין בדבר, ועדיין הוא הדבר.

 

אייזנשטיין היא התגלמותו האולטימטיבית (גם אם לשעבר) של התפקיד המכונה "מנחה בערוץ וויי.טי.וי". ועכשיו קבלו תוכנית מציאות חדשה שהמנצח בה יזכה – לאחר שיבלה שלושה חודשים בווילה סגורה עם 14 מתמודדים נוספים – להתמנות לתפקיד אייזנשטיין, להלן "מנחה בערוץ ווי.טי.וי". הכישורים הנדרשים? על-פי הפתיח לתוכנית, מדובר ב"משחק, קול, אקרובטיקה, תנועה" – יכולות שמעולם לא נצפו ברדיוס עשרות קילומטרים מהערוץ. לאייזנשטיין עצמה הספיק קצת סיליקון. אבל מילא; ייתכן שבערוץ מחפשים שידרוג.

 

התוכניות הפותחות של הסידרה מתעדות את האודישנים לסידרה. 10 אלפים צעירים זרמו אליהם. כולם רוצים להתפרסם. לרובם אין מושג למה. בתמורה הם מציעים כל מה שיש להם. ברוב המקרים מדובר בקצת פחות מכלום. למישהי יש "אבא שמוכר סרטי פורנו". לאחרת יש ציצים אינסופיים. שלא כמו במיון המשעשע ל"כוכב נולד", המתמודדים כאן אינם נדרשים להפגין אף כישרון ספציפי למעט אישיותם, המתבררת כמעט תמיד כעילגת, דלילה ומצערת. זה הופך את האודישנים לחומר טלויזיוני מפוהק למדי, נטול מתח או דרמה, שכן רוב הנבחנים זהים בחוסר כשרונם. המיעוט המסוגל לשיר או לרקוד זוכה לזמן-מסך ניכר, אבל לרובם כריזמה הנופלת מזו של שוקי הכלב ברגעיו הפחות מרוכזים.

 

אולי לווילה יגיעו, לבסוף, 15 איש מעוררי עניין. מי יודע. השאלה היא כמה מרתקת כבר יכולה להיות תוכנית מציאות ששמה האמיתי הוא "מי רוצה להיות מורן אייזנשטיין". שווה לחכות.

 

עד כלות הנשימה: פירסום דו"ח ועדת אור, ערוצים 1, 2, 10

 

אל תשאלו איזה כאב-ראש אטומי הוא דו"ח ועדת אור. מדובר ביצור שמנמן ששיניו מתנדנדות, שני כרכים של חומר כתוב המצטלמים פוטוגניים כחלודה והעוסקים בשערוריה עם ותק של שלוש שנים. מבחינה טלוויזיונית – וכנראה שמעוד כמה בחינות – הדו"ח הזה הוא סערה בכוס התה של אף אחד.

 

פירסום דו"ח, ככלל, הוא צרה טלוויזיונית. מה כבר תראה, מלבד אמנון אברמוביץ' באיזו הלצה? כך קרה כי גם הפעם עלו כולם לאוויר רבע שעה לפני שעת הפירסום המיועדת והחלו בבניית מתח עשוי ספוג כמו מדובר היה מינימום בגמר "כוכב נולד". מה לעשות שכל הבילד-אפ הזה נראה יותר כמאמץ סרק להסוות דו"ח-כוכב שנולד מת; שלוש שנים בישראל ההיפראקטיבית הן בעלות משמעות אחת בלבד: ניטרול המשמעות.

 

הרגע הטלוויזיוני הראוי היחיד היה, לפיכך, השלב בו שוחררו הכתבים מחדר ההתייחדות עם הדו"ח כסוסי מירוץ גזעיים הפורצים למסלול בשעטה. דנה וייס, ערוץ 2, סיימה לדעתי ראשונה כשהגיעה למיקרופון בריצה ועלתה לשידור הרבה בטרם הסדירה את נשימתה, כך שדיווחה נשמע כאילו יכול היה להימסר, באותה מידה, מחדר הלידה, המיטות או הכושר. גם בועז שפירא בערוץ 1 הגיע לאוויר בנשימותיו האחרונות, ובערוץ 10 נכנס האצן רביב דרוקר לסיחרור מגומגם. הר הדו"ח בידינו! בישרו כולם. אהוד ברק נותר בחיים. 13 הקורבנות נותרו מתים. המשטרה חטפה על הראש עם נייר עיתון מגולגל. היה משעמם לתפארת.

 

צריך להגיד:

 

לאושרת קוטלר: ניתן היה לפתוח את "שש" עם ממצאי ועדת אור אפילו לפני התודות למחליפייך במהלך חופשתך, לא?