מרכז אדוה: לא להפריט את הבריאות והחינוך

מרכז אדוה מזהיר כי החלת הסכמי גאטס על השירות הציבורי יגרור הגדלת אי השוויון בישראל, פגיעה בשכר העובדים בענפים שיופרטו והגדלת הנטל על הציבור

אייל הראובני עודכן: 02.09.03, 14:41

"החלת הסכמי גאטס על השירותים הציבוריים בישראל, תגרור העברת שירותי חינוך, בריאות ורווחה לידי תאגידים זרים, באופן שיפגע בשוויוניות הגישה לשירותים אלו וברמת המחוייבות של הממשלה אליהם. משמעות הצעד היא הגדלת אי השיוויון, כך שציבור אחד יהנה משירותים פרטיים, יקרים ואיכותיים, וציבור אחר ייאלץ להסתפק בשירות ממשלתי דל תקציב ונחות מאידך". כך מזהיר היום מרכז אדוה בנייר עמדה שהוכן לקראת ועידת ועידת ארגון הסחר העולמי.

 

בשבוע הבא תתכנס בקנקון שבמכסיקו הוועידה החמישית של ארגון הסחר העולמי (WTO) שישראל חברה בו. הועידה תעסוק בפתיחה נוספת של הגבולות בפני תנועות סחר, בעקבות הסכם גאטס (General Agreement on Trade in Services) לסחר בשירותים. בנייר העמדה, מזהיר מרכז אדוה למידע על שוויון וצדק חברתי בישראל מפני החלת הסכם גאטס על תחום השירותים הציבוריים בישראל.

 

במרכז אדוה מציינים כי הפרטת השירותים הציבוריים תגרור פגיעה בשכר עובדי התאגידים הממשלתיים, ובמיוחד בשכר נשים המהוות רוב בשירות הציבורי.

 

בעקבות הסכם גאטס, מציינים במרכז אדוה, פתחה ישראל לתחרות עסקית את השירותים העסקים והפיננסיים בתחומי התיירות, התקשורת והסביבה. ד"ר שלמה סבירסקי ממרכז אדוה מציין כי בישראל כבר הופרטו חלקית שירותי החינוך, בדמות המכללות הפרטיות, משרד החינוך רוכש שירותי יעוץ, אבחון, פיתוח תוכניות לימודים ובניית כיתות מחברות פרטיות ובמימון פרטי. כך, כבר היום ישנם בתי ספר המסוגלים לגייס תקציבים "פרטיים" מהורי התלמידים, לצד בתי ספר הנאלצים להסתפק בתקציב משרד החינוך בלבד. בתחום הבריאות הופרטו השירותים באמצעות שירותי רפואה פרטית (שר"פ), ביטוחים משלימים של קופות החולים וחברות ביטוח פרטיות שנכנסו לתחום הביטוח הרפואי. סבירסקי מציין שהממשלה מעודדת את תהליכי ההפרטה באמצעות קיצוצים בתקציבי משרדי החינוך והבריאות, ומימון לא מספק של סל הבריאות. כתוצאה מכך, משקל ההוצאה המשפחתית בסעיפי חינוך ובריאות עלה בחמישים אחוז בעשור האחרון.

 

ד"ר סבירסקי מעריך כי מאחר שחלק מהמדינות החברות בארגון הסחר העולמי העמידו את שירותי החינוך והבריאות שלהן לתחרות עסקית בינלאומית, ניתן לצפות כי בעתיד יווצר לחץ לפתיחת שירותים אלו במדינות נוספות, וגם בישראל.

 

סבירסקי מביא דוגמאות לעיוותים שהפרטת שירותי החינוך עלולה ליצור: בסאות'וורק שבאנגליה, הודיע התאגיד הבינלאומי וו.ס. אטקינס לאחר שנתיים, כי הוא נסוג מחוזה לניהול בתי ספר, לאחר ירידה דרמטית במניותיו; במקרה אחר, זכה תאגיד הבנייה ג'ארביס בחוזה תלת-שנתי לניהול בתי ספר תיכוניים באנגליה ובווילס, הכולל ייעוץ לבתי ספר בהתמודדות עם הישגים נמוכים, למרות שלאותו תאגיד לא היה ניסיון קודם בתחום החינוך. עיתון ה'גארדיאן' הבריטי גילה כי מנכ"ל התאגיד נמנה עם התורמים למפלגת הלייבור השלטת. סבירסקי מוסיף כי לתאגידים זרים תהיה יכולת גדולה ללחוץ על הממשלה, מאחר ויוכלו להשתמש, בעת הצורך, ב"עצות" של ממשלות ידידותיות, או שיוכלו לאיים בהעתקת עסקיהם לארץ אחרת.

 
פורסם לראשונה