החומרים הססגוניים המרכיבים חיי דיילת ממשיכים לספק השראה, וב"טלעד" משדרים את הסרט הדוקומנטרי "הדיילות" (ערוץ 2, יום א' 21.40), המספר את סיפורן של ארבע דיילות יפות, חושניות ועצמאיות ומלווה אותן בחייהן הפרטיים ובמסעותיהן הרומנטיים בארץ ובעולם. על רקע המדינות והנופים המתחלפים עולה עניין אחד משותף לארבע: הנאמנות לעצמן. הן מעדיפות גבר שמעניק מרחב מחיה ולא נרתע מבת זוג שמדי פעם נעדרת למספר ימים.
מסז ב-30 ש"ח
עדי קילשטיין, 26, נהנית מהשהיות הארוכות בחו"ל, לחזור הביתה אחרי טיסה ולדעת שיש שבוע חופש עד הנסיעה הבאה. "זה כיף להישאר במיטה כשכולם רצים לעבודה. אני מוצאת את עצמי מקבלת מסז' בבנגקוק אצל תאילנדית ב-30 ש"ח לשעתיים, או אוכלת פרי אקזוטי בתאילנד ואחר כך עושה הליכה בסנטרל פארק. מדי פעם אני אומרת לעצמי שאני לא מאמינה שמשלמים לי על זה...".
היא מתגוררת ברמת גן עם אביה. "הורי התגרשו ואבי הכיר בחורה הולנדית שהביאה איתו ילד לעולם. לאחר שהיא נפטרה, הוא מגדל את הילד ואני מסייעת לו", היא מפרטת. היא דיילת כבר שנה וארבעה חודשים. בעבר היתה מורה פרטית לצרפתית, אחר כך למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ותוך כדי הלימודים הדריכה במחלקה סגורה להפרעות אכילה במרכז הארץ. ההחלטה להיות דיילת היתה טבעית עבורה: "אבי עבד ב'אל על', אחי היה דייל, אמי נישאה לכלכל ראשי, וחייתי את הנושא כל הזמן".
מה קורה לך עם גברים?
"אני נהנית שאין לי זוגיות מעיקה. מהאקס האחרון נפרדתי לפני שמונה חודשים, אחרי שלוש שנים. אהבתי אותו מאוד. היחסים בינינו דעכו, הייתי שבוע בניו יורק, לא התגעגעתי ולא התקשרתי. הטיסות הקצינו את המערכת. התייחסנו אחד לשני כשותפים, כל אחד היה עסוק והלכנו והתרחקנו. פתאום החופש פקח את עיני ובן הזוג לא היה מספיק. רציתי ליהנות, לצאת ולבלות יותר. בן הזוג שלי היה אמביציוזי, התמסר לקריירה ולא הצטרף אלי לטיסות. מצאתי את עצמי לבד בטיסות ארוכות ורציתי את הלבד שלי. אני עצמאית, והפרטיות חשובה לי. היום אני לא מחפשת קשר רציני. אולי אאמץ את התיאוריה של אבי, שיוצא עם בחורה אבל לא מתגורר איתה. אין לי כוח לסצינות קנאה ולהערות של בחורים שתלטנים על הטיסות".
מה החסרונות בעבודה?
"העבודה קשה, עומדים על הרגליים נון סטופ, דוחפים עגלות. צריך לשרת 400 נוסעים, כשכל אחד רוצה משהו. הנוסע הישראלי לא קל, אוהב לגעת ולבקש משהו, ומתייחס לדייל כאל מלצר. אני גאה במקצוע שלי. אני לא מלצרית מעופפת. מלצרית לא מגיעה בסוף היום לניו יורק".
פרק ב' בשמיים
דליה אבן-סטורלזי, 52, גרושה ואם לבן ובת, הגשימה חלום ילדות רק בשנים האחרונות. "הרבה מאוד זמן רציתי להיות דיילת, אבל הגשמתי אותו רק לפני ארבע שנים. לאחר השיחרור חליתי בצהבת ולכן לא הלכתי לקורס דיילות. אחר כך התגלגלתי עם החיים, אבל בכל פעם שטסתי זה ישב לי בראש. פעם היתה מגבלת גיל, אבל היום החליטו שבגרות נפשית לא פחות חשובה. אני אוהבת לטייל בעולם ואוהבת את העבודה הלא שיגרתית. אני עובדת במחלקה הראשונה, שם הכל יותר איטי, ויוצא לי להכיר אנשים מעניינים".
לא הגעת ל"אל על" כדי לחפש פרק ב'?
"הכל מקרי. התגרשתי ובמקביל התקבלתי ל'אל על'. אני לא עובדת כדיילת כדי להכיר חתן. אם ייצא, מה טוב, אבל זו לא המטרה".
נראה לך שתוכלי לפתח מערכת יחסים?
"רק עם גבר מבין וסובלני שלא מרגיש מאוים שבת הזוג שלו נעדרת בממוצע 75 שעות בחודש".
קיימת אווירת מתירנות בעבודה?
"כל הקטע של סקס באוויר הוא מוגזם. יש הילה של זוהר לעבודה ויש סטיגמות שנלוות לתחום. כמו בכל עבודה, נוצרים זוגות ואולי החיכוך האינטנסיבי והשהות בחו"ל עוזרים לרומנים לפרוח. מעבר לזה, מה שכל אחד עושה בחדר במלון, הוא עניינו הפרטי".
חברים בעולם
אורית אברהם, רווקה בת 28, נחשבת לטיפוס הרפתקן. היא חרשה חצי מהעולם, והדיילות, בה היא עוסקת בשלוש השנים האחרונות, מאפשרת לה להמשיך לטייל. "בעבר ניהלתי חנות בגדים והרגשתי שיש לי קוצים בישבן", היא אומרת. "מגיל 20 אני מטיילת בעולם וכדי לממן את הטיסות החלטתי שעדיף לראות עולם בעבודה שמשלבת נסיעות. אני מתה על הודו ותאילנד, אוהבת טבע, מקומות מבודדים, אנשים, תרבויות חדשות. יש לי חיים נוספים במדינות בהן אני לא גרה. יש לי שם חברים ומקומות קבועים בהם אני קונה. זה מקנה תחושת מרחב".
אחרי חיים סוערים בתל אביב עברה להתגורר בנוף ים, וכשהיא בארץ היא פותחת את היום בצעדה בים. זה שנה וחודשיים יש לה אהבה יציבה. "העבודה לא מחבלת ביחסים", היא מסבירה. "אמיר לא טס איתי, והניתוקים עושים לנו טוב, למעט בחודשי הקיץ הלוהטים אז אנחנו מתראים פחות מדי".
היום לא כמו אתמול
נטלי יפה-איסקול, 27, נישאה לפני שנה לאראל ומדיילת זה חמש שנים וחצי. "זה חלום שכיח אחרי הצבא, לא כבד מדי ולא מחייב מדי", היא אומרת. "גיליתי שזה מקצוע מאוד תובעני מצד אחד, אבל הוא דינמי וגם מאפשר כמה ימים בבית אחרי הטיסות. ארה"ב וגרמניה הם היעדים שבהם יש לי משפחה, ואני מרבה להגיע אליהם. לניו יורק אני מגיעה לפחות פעם בחודש".
היתה לך טיסה טראומטית?
"כן, בהמראה מתל אביב לטורקיה בגלל תקלה טכנית, נאלצנו לזרוק דלק לים. לא נלחצתי, כי ידעתי שתהיה נחיתה רכה".
העבודה לא הפריעה לך בחיי האהבה?
"אף פעם לא היו לי סטוצים. תמיד הייתי במערכות יחסים ארוכות. הכרתי את אראל כשהייתי דיילת, אנחנו יחד ארבע שנים ולפני שנה נישאנו. לפעמים זה היקשה על המערכת, כי אם רבים ולא מתפייסים לפני הטיסה, נשארת מועקה. מצד שני, לומדים ליהנות מהיתרונות. זה מוסיף פלפל ותמיד משאיר טעם של עוד".
למצות את הרגע
הסרט מתמקד באהבה, זוגיות ומערכות יחסים וגם בעבודה. המפיק אודי קלינסקי מצא את סיפור המסגרת המתמקד בדיילות. ליאת קפלן הבמאית כתבה תסריט ורויטל אורן ניצחה על ההפקה. "אהבתי את הדמויות הנשיות בסרט", אומרת קפלן. "מוצגת אשה, ללא קשר לגיל כרונולוגי, כדמות חזקה, פמיניסטית, שלא תלויה בגבר כדי להגשים את עצמה. זו עבודה שלא מתאימה לכל אחד ולא בכל תקופה בחיים. זו אלטרנטיבה לא רעה לתקופות מסוימות בחיים. לאחיינית שלי בת ה-22 אמליץ להסתובב בעולם. זה לא מקצוע שמביא הרבה כסף ואין בו הרבה לאן להתקדם, אבל מצד שני זה מקצוע שמאפשר לחיות את הרגע, למצות וליהנות ממקומות שונים ולהיות אשת העולם. הסרט מדבר על נשים והמטרה לא היתה לחדש, אלא לעורר הזדהות בקרב נשים ולהעביר להם מסר: 'לכי תגשימי את עצמך'."