עבודה בעיניים: מה שוות בדיקות העיניים לילדי כיתות א'

הקריאה הגורפת של משרד החינוך להורים לערוך בדיקת עיניים לילדי כיתות א', הפכה לכלי שיווקי ומסחרי בידי רשתות אופטיקה, שהגיעו להסכמים עם קופות החולים. תחקיר ידיעות אחרונות מעלה, כי לפי החוק, רק רופאי עיניים מורשים לבדוק את ראייתם של הילדים משרד החינוך: אנחנו סומכים על קופות החולים שינהגו באחריות

 אל תתפלאו אם תבחינו סביבכם בקרוב בריבוי מפתיע של זאטוטים עם משקפיים. הקריאה של משרד החינוך לבדוק את הראייה של הילדים שנכנסים לכיתה א' הזריקה דם חדש בעורקי ענף האופטיקה בארץ. מדובר בלא פחות מ-120 אלף ילדים, שצריכים לעבור בימים אלה בדיקה ולהראות את תוצאותיה למורה. על העגלה הזו קפצו מאות חנויות אופטיקה ברחבי הארץ שמציעות לא רק בדיקות חינם לילדים, אלא גם הנחות ברכישת משקפיים, ולעתים גם מתנות לילדים שבאים להיבדק.

 

כולם מסכימים על כך שאין כל רע בעצם הקריאה לבדוק את עיני הילדים. להיפך, מומחים אומרים שבדיקת ראייה לילדים בגיל 6-5 היא מאוחרת מאוד, וכי יש לבדוק את הראייה כבר בטיפת חלב בשנת החיים הראשונה לילד. חשוב שליקויי ראייה יתגלו כמה שיותר מוקדם, מסביר ד"ר אריה סלומון, מומחה לרפואת עיניים מהמרכז הרפואי ע"ש שיבא. הגילוי המוקדם יכול למנוע תופעות כמו עין עצלה ויותר מאוחר בעיות בריכוז.

 

לקויי ראייה שאינם מתגלים בזמן עלולים לגרום לקשיי למידה ואפילו לדרדר את הילד חברתית והתפתחותית. לכן אין ספק שהתערבות משרד החינוך מבורכת. היא תביא לא רק לגילוי בעיות, אם ישנן, אלא גם ללגיטימציה חברתית של ה'משקפופרים'.

 

דרך לקידום מכירות

 

הבעיה היא הדרך שבה נעשה הצעד החינוכי הזה, שהפך למהלך שיווקי ועסקי לכל דבר ולמכונת כסף על חשבון בריאות הילדים. ההמלצה של מנכ"לית משרד החינוך, שיצאה בקול תרועה בתקשורת מספר ימים לפני תחילת הלימודים, הפנתה את ההורים לקופות החולים. קופות החולים נאלצו להערכות מיוחדת כדי לענות על הדרישה בזמן הקצר שנותר עד תחילת שנת הלימודים. כדי לא להעמיס חלילה על רופאי העיניים שלהן בבדיקה שאינה נכללת בסל הבריאות מיהרו הקופות להגיע להסכמים עם רשתות אופטיקה, שיבצעו את הבדיקות באמצעות האופטומטריסטים היושבים בסניפיהם.

 

כך יצרו שירותי בריאות כללית קשר עם רשת אופטיקה הלפרין (כ-60 סניפים ברחבי הארץ), קופת חולים מאוחדת יצרה קשר עם רשת אופטיקנה (15 סניפים), וקופת חולים מכבי מפנה את הלקוחות לרשת האופטיקה שלה ממבט ראשון (כ-40 סניפים), אליה 'משתייכות' חנויות אופטיקה שונות ברחבי הארץ, המשלשלות לקופת הקופה סכום חודשי של כ-6,000 שקל כדי להיכלל ברשת (כפי שנחשף בתחקיר של אורנה יפת ב-ynet ).

 

מדובר לא רק בקופות החולים. השבוע הצטרפה לחגיגה השיווקית גם מחלקת עיניים של בית החולים הדסה בירושלים, שקשרה קשר עם רשת אופטיק דורון (7 סניפים בערים הגדולות) והודיעה על כך במודעות ענק בעיתונים. כמובן שגם אופטיקאים פרטיים, שאינם שייכים לאחת הרשתות האלה,  חוששים להחמיץ את ההזדמנות וגם הם מנסים לפנות לקהל שלהם בקריאה 'בואו עם הילדים אלינו'.

 

חלק מרשתות אלה מבטיחות סקירת ראייה ללא תשלום לא רק לחברי הקופות אלא לכל ילד וילד בכיתה א'. הן לא עושות זאת רק למען עיניהם היפות של ילדי ישראל, שכן מהבדיקות האלה הן יכולות רק להרוויח: אם הילד אכן זקוק למשקפיים - כל הסיכוי שהן יירכשו בחנות שביצעה את הבדיקה.

  

לא כל ההורים הולכים שבי אחר פרסומי הקופות. הורים רבים, שילדיהם אכן זקוקים למשקפיים, משווים מחירים בחנויות שונות, או מתייעצים עם האופטיקאי שאמון עליהם. מתברר שהמחירים בחנויות שאינן קשורות לקופות החולים לעתים נמוכים יותר, אולי בגלל שאינן צריכות להעביר את חלקן לקופות.

 

אופטומטריסט או רופא?

 

מעבר לסוגיית המחירים עולה שאלת הבדיקה. בדיקת ילדים בגיל הרך צריכה להיעשות על ידי רופאי עיניים בלבד, אומר פרופ' נמט, מומחה לבעיות עיניים אצל ילדים ברשת עיניים ולשעבר יו"ר איגוד רופאי העיניים. האופטומיטריסים לא בנויים לבדיקת ילדים, שאינם מסוגלים בדרך כלל לזהות את בעיותיהם. כדי שהבדיקה תהיה יסודית צריך לעשות אותה בעזרת טיפות להרחבת האישונים, בדיקה שמוסמך לעשות רק רופא שכן מדובר בתרופה.

 

בנוסף, צריך לבדוק לא רק את חדות הראייה אלא גם בעיות של מיקוד, הדורשות תירגול ולא משקפיים, וגם לכך לא מתאימים כל האופטומטריסטים שיושבים בחנויות ומתחלפים תדיר.

 

בדקנו את חוק העיסוק באופטומטריה ומצאנו כי לא יטפל אופטומטראי בילד או בזקן, אלא אם כן הטיפול נעשה בפיקוחו או לפי הפנייתו של רופא עיניים. החוק אמנם אינו קובע מהו ילד ומהו זקן, אך יש הסכמה בענף, לפיה אופטומטריסטים אינם בודקים ילדים עד גיל 8 וקשישים מגיל 60, שבעיותיהם שונות משאר הגילאים.

 

יתרה מזאת. החוק קובע כללים ברורים לגבי השאלה מיהו אופטיקאי מוסמך: בעל השכלה מקצועית באופטומטריה, שסיים התמחות שנקבעה בתקנות ועמד בהצלחה בבחינות ממשלתיות שנקבעו בתקנות. בדיקה שלנו בין מספר חנויות המזמינות את הילדים העלתה, שלא בכל החנויות עובדים במשך כל שעות היום אופטומטריסטים מוסמכים. חלקם הודו שהם סטאג'רים, ואחרים התקשו להציג את התעודה המתאימה.

 

כך או כך, אין מקום לאפשר לכמה מאות אופטומטריסטים, שאינם מוכשרים לכך, לבדוק כמה מאות אלפי ילדים בתוך מספר שבועות. אין גם מקום למסע הפרסום המסיבי, שבו נוקטות הקופות מול ההורים, כאשר הן נלחמות על כל עין של ילד כדי שייבדק ברשת איתה יש לקופה הסכם.

 

"הבדיקות האלה עלולות מצד אחד לפספס בעיות ראייה סמויות ומצד שני 'לגלות' בעיות שכלל אינן קיימות", מסביר ד"ר חיים סטולוביץ, מנהל השירות לפזילה ולמחלות עיניים לילדים באיכילוב. "הבדיקה אצל האופטומטריסט יכולה לגלות שהילד רואה 6:6, אבל היא אינה יכולה לתת מידע אמין על כוח התשבורת של העין, שמתגלה רק לאחר הרחבת האישונים. אם כוח התשבורת לקוי (מיקוד בלשון עממית, י.י.), הילד אולי יראה היטב למרחוק - אבל יגלה קשיים בריכוז ובקריאה".

  

"מצד שני", מוסיף סטולוביץ', "עלולה הבדיקה השטחית במכונה האוטומטית של האופטומטריסט להעלות נתונים לא נכונים. דעתם של ילדים בגיל הזה עלולה להיות מוסחת בעת הבדיקה, וישנה גם תופעה לפיה ילדים הזקוקים לתשומת לב 'מזייפים' בעת הבדיקה כדי לקבל משקפיים ולהרגיש מיוחדים".

 

ישנן חנויות אופטיקה, המתמחות בילדים ומחזיקות צוות מנוסה לבעיות ספציפיות לילדים, כמו למשל רשת 'אופטיקיד' בכפר-סבא ובת"א. "אפילו חנויות מסוג זה לא יעזו לקבוע לילד משקפיים או התעמלות לעיניים ללא הנחיות של רופא. אני מוכר משקפיים רק לפי הנחיות של רופא עיניים", אומר דניאל כהן מאופטיקיד. תוך הנחה שמאחורי הרופא לא מסתתר אינטרס מסחרי. אגב, בקרב רופאי עיניים רבים מקובל גם לשלוח ילדים, שנמצא אצלם לקוי ראייה, לחוות דעת נוספת אצל אופטומטריסט או לקביעת המספר.

 

צריך להגיד, שגם ברשתות שעשו הסכמים עם קופות החולים נמצאו אופטומטריסטים, שמודעים למגבלותיהם. בחלק מהחנויות אליהן פנינו שולחים לבדיקת רופא רק לאחר שהאופטומטריסט מגלה שיש בעיה, ובמקרים בודדים אחרים ביקשו בחנות שנבוא עם הילד רק אחרי שראינו רופא, למרות שקופת החולים היפנתה אותנו לשם בבטחון מלא. היו אלה 3 צדיקים מתוך כ-20 סניפים של רשתות שונות, אליהם פנינו.

 

פרופ' יוסף מוסייב, יו"ר איגוד רופאי העיניים בישראל וראובן דיויש, יו"ר מועצת האופטומטריסטים, מסכימים כי המהלך של שרת החינוך מבורך לכשעצמו, רק חבל ומצער שהוא נעשה ללא התייעצות ותיאום איתנו ועם משרד הבריאות. ראובן דיויש מסביר שמדובר בסקירה בלבד, ופרופ' מוסייב מוסיף, כי חשוב שההורים יידעו שכל ילד שנבדק על ידי אופטומטריסט חייב להיבדק גם אצל רופא עיניים במקרה שהסקירה יצאה תקינה וגם אם נמצא שהילד צריך משקפיים.

 

מבחינת משרד החינוך, נראה שהמטרה הושגה. "הכוונה היתה ליצור מודעות לנושא", אומרת ד"ר אירית לבנה, המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך. "החלטנו לפנות להורים אחרי שהגענו למסקנה שישנם ילדים שאינם מגיעים למיצוי היכולות שלהם בגלל ליקויי ראייה, או ילדים שעלולים להיות מתוייגים כעצלים".

 

כדי שלא יווצרו בעיות של מי שיש לו לעומת מי שאין לו כסף לבדיקה קיבלה מנכ"לית המשרד את הסכמתן של קופות החולים לערוך את הבדיקה בחינם לכ-ו-ל-ם. מדובר בבדיקה חיונית ושיוויונית, שחוצה את כל המגזרים. אנחנו סומכים ובוטחים על קופות החולים שהמהלך יבוצע בצורה מקצועית ובאחריות מלאה.

 

ד"ר לבנת דוחה מכל וכל את הטענות נגד הבדיקות. מספיק שנאתר ילד אחד בכל כיתה כלקוי ראייה וכבר עשינו את שלנו. ממילא מבחינה תקציבית אנחנו לא מסוגלים לקיים את הבדיקות האלה בתוך המערכת.