הקרקס של בנימינה

בלי אריות ובלי פילים, מנסים שלושה משוגעים לדבר ללמד את ילדי ישראל לעופף, ללהטט וללכת על חבל. אפשר לראות, אפשר להתנסות ואפשר גם ללמוד

"אמא, קרקס" זעקו ילדיי מן המושב האחורי בעודנו מפלסים את דרכנו באזור התעשייה בנימינה ואכן, אוהל קרקס אמיתי נגלה לעיננו, צבוע כחול ואדום, מוקף רחבת כורכר. הקרקס (או 'בית האמנויות החופשיות' בשמו הרישמי) הגיע לעיר, והוא פה כדי להישאר.

 

לא תמצאו שם פילים מאולפים ואריות שקופצים דרך טבעות אש. "בניגוד לקרקס הקלאסי", מסביר לי שחר קמאי, ממקימי המקום, "חומל הקשרקס המודרני על החיות האומללות ואינו משתמש בהן לצרכיו". הקרקס המודרני גם לא נודד וחבריו אינם צריכים להיוולד בתוך האוהל (ולהתאמן מאותו רגע) כדי להופיע.

 

באוהל הזה תוכלו לפגוש את כל סוגי אומנויות הקרקס המודרני: מן הטרפז המעופף דרך הליכה על חבל ועד לכל סוגי הג'אגלינג, כשהם משולבים בתיאטרון, משחק, ריקוד, תנועה ומוסיקה.

 

החוויה מומלצת כיוון שהיא כוללת לא רק הופעות משובחות אלא גם התנסות אמיתית: בתום ההופעה הופכים ההאוהל והרחבה לסדנה בה יכולים גדולים וקטנים להתנסות בהליכה על קביים, זריקת כדורים באויר, הליכה על חבל מתוח ועוד.

 

להטוטים טיפוליים

 

מאחורי המיזם עומדים שלושה משוגעים לדבר: אורית נבו, אמנית הטרפז והמנהלת האמנותית, חיה בכלל באירופה. אביה, שהבין כי לא תחזור לארץ אם לא תוכל לעסוק במקצועה התגייס להקמת המקום. לאורית חברו יובל רוט ושחר קמאי, מבכירי מדריכי הג'אגלינג בארץ.

 

השלושה, הממנים כרגע את הפרויקט מכיסם (ומחפשים משקיעים), רוצים להעביר את אהבתם הגדולה לקרקס לעם ישראל: "אנו רוצים להשריש את תרבות הקרקס בארץ", אומר שחר, "לחנך לקרקס". בעוד שבישראל לג'אגלינג מקום של כבוד בעיקר במסגרות פרטיות, בצרפת, למשל, תומכת הממשלה במליוני אירו בבתי ספר ממוסדים לאומנויות קרקס.

 

"ג'אגלינג, 'להטטוטנות' בעברית צחה", אומר שחר בעיניים נוצצות, "הוא אחד המקצועות העתיקים ביותר". הוא עצמו פגש את הנושא רק בגיל 22 כשעבר תאונת דרכים קשה ונזקק לפיזיוטרפיה. 'עזוב פיזיוטרפיה' אמר לו חבר והביא לו שלושה כדורים. לאחר תהליך השיקום נסע שחר לארצות הברית ושם למד את הנושא לעומק.

 

"כמו שיש לגו", הוא אומר, "כך כדאי שיהיה בבית גם ציוד ג'אגלינג. עיסוק בג'אגלינג תורם ליציבה, מפתח את הקואורדינציה, המוטוריקה, הריכוז וגם את הביטחון העצמי. מצד אחד מדובר באתגר, מצד שני, שלא כמו ענפי ספורט אחרים, אין תחרות. ג'אגלינג הוא סוג של מדיטציה ולכן הוא מסייע לאיזון הנפשי ומרגיע הן ילדים והן מבוגרים".

 

הג'אגלינג הולך ותופס מקום גם בתחום הטיפולי: "גאוני ג'אגלינג הם דווקא דיסלקטיים", מספר שחר. "העיסוק הזה משנה את חייהם של ילדים היפר אקטיביים או כאלה הסובלים מליקויי למידה שמוצאים לעצמם עיסוק נפלא."

 

ב'בית האומנויות החופשיות' מתקיימות הופעות קברט לגדולים ובכל שבת מופע וסדנה לילדים. במקום פועלים גם חוגים ללהטוטנות,  'אקרובלנס', טרפז ועוד. 

 

בית האומנויות החופשיות, א.ת.רכבת בנימינה, טל': 6389906 - 04.