גבאי: נפריט גם את התעשיות הביטחוניות

מנהל רשות החברות הממשלתיות מבטיח: "אל על היא רק סנונית ראשונה: חברת החשמל, רשות הנמלים, רשות שדות התעופה, בתי הזיקוק, בזק והתעשיות הביטחוניות בדרך"

"אחרי שנפריט את בתי הזיקוק וחברת החשמל, אנחנו מתכוונים להביא לשוק ההון גם את התעשיות הביטחוניות". כך אמר היום (ד') מנהל רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר, אייל גבאי, בכנס שוק ההון 2003 של משרד רואי החשבון ברייטטמן-אלמגור.

 

"ברור שיהלכו עלינו אימים על כך שתהייה פגיעה בביטחון המדינה וחשיפת סודות, אבל זה לא רלוונטי", אמר גבאי. "מדובר בשוק עתיר הון, שיכול לעורר את הבורסה ולהגדיל את רווחיות הייצוא. כל התעשיות הביטחוניות בארצות הברית הן פרטיות, ולכן ישראל לא מצליחה לייצא מוצרים כמו קופסאות שחורות".

 

"ההפרטה - רק דרך שוק ההון"

 

בהתייחסו לשאר ההפרטות, שבכירי האוצר מבטיחים לבצע בקרוב, אמר גבאי: "אנחנו מאמינים שהפרטה צריכה להתבצע דרך שוק ההון ולא לידי בעלי עניין. לא היה פשוט לנהל מו"מ עם שני משקיעים אסטרטגים ולהציע להם לרכוש את גרעין השליטה באל על. בסופו של דבר אחד מהם היה קונה, אבל כדי שזה יקרה, המדינה הייתה צריכה לזחול על גחונה ולהתחנן בפניהם. חשוב שגם את בזק לא נמכור לגרעין שליטה שיחזיק 50% ממנה.

 

לדברי גבאי, "זה הזמן הנכון למכור את בזק לשוק ההון, לאחר שסוף-סוף נפתח שוק התקשורת לתחרות. אם נפריט מחר בבוקר גופים ממשלתיים שאין בהם תחרות, נגלה שבמקום לעמוד מול מונופול ממשלתי בלתי-יעיל אנחנו עומדים מול מונופול פרטי דורסני.

 

"אין דבר קל יותר מלקחת את חברת החשמל ואת בתי הזיקוק ולהנפיק אותן כמו שהן בשוק ההון. היינו יכולים לעשות את זה היום בבוקר, ובניגוד למה שקרה עם אל על, אני סמוך ובטוח שההנפקה הייתה מוכיחה את עצמה מיד, ולא היינו צריכים לבלות שלושה לילות בלי שינה, מחשש שהשוק לא יקנה את המניות, כפי שקרה עם אל על. המניות היו מזנקות, ואנחנו היינו נחים על זרי הדפנה, אלא שבתי הזיקוק היו נשארים מונופול.

 

"בתי הזיקוק צריכים להגיע לשוק בצורה תחרותית, לא חברת בז"ן אחת, אלא שני בתי זיקוק שכל אחד מהם הוא חברה מסחרית בפני עצמה. אבל אנחנו נפריט את בתי הזיקוק בקרוב מאוד. לא ייתכן שישראלים יוכלו להיות שותפים בבתי זיקוק במצרים (הכוונה היא לאיש העסקים יוסי מימן, המחזיק בבית זיקוק במצרים, ת.ג.), ולא בישראל. בגלל זה אנחנו מפצלים כעת את רשות הנמלים, ובעתיד נפצל גם את חברת החשמל וגם את רשות שדות התעופה".

 

"העדר נחישות פוליטית ועודף רגולציה"

 

גבאי מנה שני דברים המעכבים לדעתו הפרטה בישראל: "העדר נחישות פוליטית ועודף רגולציה. מדינת ישראל מתבכת ברגולטורים. על כל חברה שאנחנו מנסים להפריט, יש שני רגולטורים שיש להם מה להגיד מכוח חוק, ועוד שלושה שיש להם מה להגיד כי הם רוצים להגיד משהו.

 

"נוצר מצב, שבו מנכ"ל של חברה מעדיף להשקיע את זמנו בלהסתובב בחצרות הרגולטורים בירושלים, מאשר לעסוק בפעילות עסקית ריאלית. המעכב השני הוא ידוע ומוכר: החברות הממשלתיות הן החצר האחורית למינויים של הפוליטיקאים".

 

טרי: שוק ההון - המנוע לצמיחה"

 

יו"ר הרשות לניירות ערך, משה טרי, התייחס בכנס לבעיית ריכוזיות היתר של ההון, המאפיינת את המשק הישראלי: "שוק ההון הוא כיום המנוע היחיד לצמיחה, ויש להסיר כל מכשול בפני עבודתו של המנוע הזה. מתוך 624 חברות שנסחרות בבורסה לניירות ערך, רק ב-49% מהן נמצאות מרבית המניות בידי הציבור, ולא בידי גרעין קטן של בעלי שליטה. מדובר במצב שאין דומה לו במדינות המפותחות בעולם, כולל הקטנות שבהן. 

 

"שיעורי האחזקה הגבוהים של בעלי עניין בתאגידים בישראל מעיקים על פעילות החברות ועל יעילות המסחר בניירות ערך, ומקטינים את היקף המסחר. קיים מצב, שבו בכל עסקה וכל משיכת שכר בחברה ישראלית יש פוטנציאל אינהרנטי של ניגוד עניינים". 

 

בנושא כוונת הרשות לניירות ערך להסדיר את פעילותם של רואי חשבון בישראל אמר גבאי: "מערכת התקינה לעבודתם של רואי חשבון בארץ פרוצה ומוטה על ידי גורמים אינטרסנטים. אין בארץ פרמטרים מחמירים להבטחת פעילותם של הרו"ח, אין הוראות למניעת ריכוזיות יתר של תיקים בידי רואי חשבון, ואיש לא מחייב את רואי החשבון לבצע רוטציה. כל אלה מקשים על תקינותו של שוק ההון ועל אמון המשקיעים, והמשק הישראלי משלם על כך ביוקר".