המאמי של אמריקה

ריס וויתרספון, כעת ב"לא רק בלונדינית 2", היא המודל הכי חיובי שהוליווד ניפקה. וכשכוכבת מצליחה, שנשואה לבלונדיני חתיך (ראיין פיליפי), מגדלת את בתם ועומדת ללדת שוב אומרת: "הדבר הכי חשוב לי בחיים הוא המשפחה, ולקריירה שלי לא תהיה משמעות אם לא אוכל להקדיש להם את הזמן הדרוש" - אמריקה נמסה

כשנערכה פגישתי עם ריס וויתרספון, כבר לפני יותר מחודשיים, בבית מלון לונדוני מהודר, היא כבר היתה בהריון (שני) נראה לעין (היא אמורה ללדת בסוף השנה האזרחית). ובכל זאת, הכוכבת המתוקה, הקטנה והקומפקטית נראתה רעננה ותוססת ושידרה מרץ בלונדיני בלתי נדלה. "אני עובדת כאן בלונדון על סרט בשם 'ואניטי פייר', של הבמאית מירה נאיר, משהו כמו 13 שעות ביום", דיווחה, "אז לבוא לראיון זה בשבילי מנוחה. כמו חלום". היא לבושה בוורוד, כאילו יצאה מהסט של הסרט "לא רק בלונדינית 2" (בימוי: צ'ארלס הרמן וורמפילד, "לנשק את ג'סיקה סטיין") - הסיבה למפגש - ומסבירה: "אני ורודה היום, כי הבת שלי איתי והיא אוהבת את הצבע הזה".

 

להזכירכם, הסרט הראשון שיצא ב-2001 הפך למעין מוצר קאלט, סטייל "קלולס" בניינטיז, והזניק את וויתרספון למעמד של כוכבת על ("אין כמו אלבמה", שבא אחריו ועבר בהכנסות במפתיע את המאה מיליון דולר, רק העצים את הסטטוס שלה). "לא רק בלונדינית" זו קומדיה שבמרכזה אל וודס, בלונדינית מטומטמת כביכול, שטחית, נבובה וחובבת אופנה בוורלי הילסית קיטשית. לאחר שארוסה זנח אותה, היא מגיעה בעקבותיו לאוניברסיטת הארוורד היוקרתית, חדורת מוטיבציה ללמוד משפטים כמותו, ונגד כל הסיכויים מצליחה בלימודיה. בהמשך היא מוכיחה שיש לה מה למכור גם בשוק, כמשפטנית מתמחה, לא מעט עקב התמצאותה במותגי אופנה.

 

"עשינו את הסרט כמעט בלי כסף, ואף אחד לא ציפה שמה שיקרה איתו יהיה כל כך גדול", היא משחזרת. "הוצאנו אותו בקיץ ופתאום הוא הפך ללהיט ענק. אני חושבת שזה בגלל שאנשים רוצים היום לראות קומדיות, משהו שיגרום להם לצחוק ויאפשר להם לגעת בדברים בלתי מושגים מבחינתם. אני חושבת שבחורות צעירות רואות באל וודס (בת דמותה בסרט) מודל נשי צעיר שמספק השראה".

 

בהמשכון, החביב והמשעשע לא פחות מקודמו, אל וודס עובדת במשרד עורכי דין גדול, ובחיים האישיים רווה נחת מיחסיה עם אמט (לוק ווילסון) והשניים מתכוננים לנישואיהם. אבל אז מתעורר קונפליקט, כשאל מגלה שאחד הלקוחות הגדולים של משרדה משתמש בכלבים, ממשפחתו של כלבלבה הננסי ברוסר, כשפני נסיונות לתכשירי קוסמטיקה. היא מתקוממת נגד העניין, וכתוצאה מכך מושתקת ואף מפוטרת. אבל ברור לכם שלא אחת כאל תקבל בהכנעה את הדין ותוריד פרופיל. להפך. היא יוצאת למסע לוושינגטון, כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות בצמרת הממשל לבטל את הניסויים בכלבים. הכניסה לפוליטיקה, בעזרת סנאטורית הנלחמת למען אותה מטרה (סאלי פילד), תציין פאזה מפתיעה חדשה בחיי הילדה טובה אל.איי, בלונדינית אמיתית לא נשכנית לכאורה.

 

התלבטת אם להיכנס שוב לנעליה של אל וודס?

 

"זה לא היה אוטומטי וחייב הרבה חשיבה. רציתי תחילה לקרוא את התסריט, והגירסה הראשונה שלו בכלל לא זהה לסרט. אבל ראיתי את הפוטנציאל הטמון בו, בקטע של ההליכה שלה לוושינגטון, שבהתחלה לא היה ברור מה היא אמורה לעשות שם ומה המטרות שלה, וקלטתי כאן את ההזדמנות שנוצרה. למשל, לטפל בנושא חוסר הקשר שקיים בין הציבור לבין הממשלה. האזרח מרגיש שאין לו כל חלק בתהליך קבלת ההחלטות הקשורות לחיים הרגילים שהוא מנהל. גם אני חשה כך, אבל לא חושבת שזה כך רק באמריקה, אלא גם באירופה ובאסיה. זה קשה, כי אתה מרגיש שאין לך יותר מילה בשום דבר, אבל למעשה יש לנו הזדמנות למחות על כך. על כל פנים, ראיתי בכך דרך מעניינת להציג קונספט לצעירים וגם לעורר מבוגרים לחשוב על רעיונות שזמן רב לא נדרשו אליהם".

 

וויתרספון, 27, ילידת לואיזיאנה ובעלת תואר בספרות אנגלית מאוניברסיטת סטנפורד, צברה רקורד של קרוב ל-30 סרטים (הידועים שבהם "פלזנטוויל", "אמריקן פסיכו", "חשיבותה של רצינות" ו"שטן על הזמן") וסידרות טלוויזיה (בהן "שובה של יונה בודדה" ו"הרקולס"), ואסור לשכוח כמובן את הסרט "משחקי פיתוי", בו הכירה את בעלה, ראיין פיליפי, 29, אבי בתה אווה אליזבת, בת הארבע. השניים נחשבים לזוג הבלונדיני הייצוגי של הוליווד, וכאמור, בקרוב הם עתידים להיות הורים בפעם השנייה.

 

איך את מצליחה לנהל קריירה צפופה וגם להיות אמא במשרה מלאה?

 

"זה קשה וגורם לי להיות עסוקה כל הזמן. אני צריכה לתכנן היטב את הזמן שלי, וקורה שאני דוחה הרבה פרויקטים. הדבר הכי חשוב לי בחיים הוא המשפחה, ולקריירה שלי לא תהיה משמעות אם לא אוכל להקדיש לה את הזמן הדרוש".

 

מה קורה כשאת ובעלך עסוקים בצילומים בו זמנית?

 

"עשינו בינינו הסכם שכאשר אחד מאיתנו עובד, השני לא, ולהפך, כדי שנוכל להקדיש את כל הזמן הדרוש לבתנו. אני יכולה לומר שמערכת קבלת ההחלטות שלי בבחירת סרטים השתנתה לחלוטין מאז שנעשיתי אמא, ואני מוצאת את עצמי מחפשת יותר תפקידים שמעוגנים במציאות וכאלה שגם צעירים יוכלו ליהנות מהם".

 

הופעת בסרט הבריטי "חשיבותה של רצינות". קל לך לגלם דמויות שאינן אמריקאיות?

 

"אני מוצאת את עצמי לא אחת עוברת מסרטים שבהם אני משתמשת במבטא אמריקאי לכאלה שבהם אני צריכה לאמץ מבטא בריטי (אבותיה הם במקור מסקוטלנד - נ.מ), ומאחר שאני אוהבת את מה שאני עושה, זה כיף עבורי להרחיב את קשת הדמויות שאני מגלמת. הגיוון והיכולת לשנות דמויות, מבטאים ובגדים - הם חלק מהנה ובלתי נפרד מהעבודה. הייתי רוצה לגלם לפעמים גם דמויות יותר אפלות".

 

יש בך צדדים אפלים?

 

"יש לי רגעים אפלים. ככלות הכל אני בהריון, ויש לי ימים שבהם אני יותר קשה. אבל זו החלטה שאתה מקבל בחיים. אני מנסה להיות אדם חיובי ומרגישה בת מזל מכך שאני מתפרנסת מעשיית קולנוע, ושיש לי משפחה, ואני יודעת להעריך את הדברים הטובים שמגיעים עם הפריבילגיה הגדולה הזו".

 

בגדול, איך ההצלחה שינתה את חייך?

 

"אין ספק שסגנון החיים משתנה, יותר אנשים מתעניינים בך, צלמים עוקבים אחרייך ופעמים רבות זה מהווה מטרד. אבל מאחר שאני בתעשייה הזו כבר 12 שנים, ועובדת עם שחקנים ובמאים רבים, אני רואה איך החיים שלהם השתנו, וזה נתן לי פרספקטיבה נכונה להתבוננות על הדברים. לפעמים אתה מרגיש צורך לא להיות סלבריטי, אבל אני רואה שגם אנשים מפורסמים מצליחים להישאר בני אדם נורמליים, כאלה שיש להם משפחות והם מורידים את הזבל. לפעמים הצהובונים משרטטים את החיים שלך כיותר מרתקים ממה שהם באמת".

 

איך בתך מגיבה לאורח החיים הזה?

 

"אני לא חושבת שהיא כבר מבינה ממה הוריה מתפרנסים. אבל בניגוד אלי, היא גדלה בלוס אנג'לס, ליד הרבה שחקנים, שחקניות ודוגמניות על, ולא נראה לי שהיא מתרגשת מזה. הילדים של סינדי קרופורד, למשל, הולכים לאותו גן ילדים שהיא הולכת, אז היא רואה אותה כל הזמן. ואחר כך, כשהיא רואה אותה בטלוויזיה, היא אומרת, 'היי, הנה אמא של פרסלי...'. אז במובנים מסוימים

היא רואה את החיים בדיוק כפי שהם".

 

לאחרונה הישוו אותך לג'וליה רוברטס, מבחינת מעמדך בהוליווד.

 

"זה נשמע לי מוזר. ג'וליה רוברטס היא פנטסטית והקריירה שלה הרבה יותר רחבה משלי. אבל זה מרגש להיות במקום שבו אנשים נותנים לי קרדיט יותר ממה שחשבתי אי פעם. מגיעים אלי תסריטים טובים יותר, ומגוון האפשרויות מתרחב".

 

לחיות עם בעל שעוסק באותו מקצוע שבו את עוסקת, זה מקל או מקשה?

 

"במקרה שלי זה די עוזר. מאחר שהוא עובר חוויות עבודה מסוימות, הוא מבין את מה שאני עוברת, ואנחנו מחליפים דעות בעניינים מקצועיים. יש לנו רעיונות דומים, וזה נחמד. אנחנו משתפים פעולה בחיים האישיים והמקצועיים".

 

למה הקמת חברת הפקות פרטית משלך?

 

"אני רוצה להיות מעורבת יותר בסרטים שאני עושה. כך אני מוצאת חומר שיותר מתאים לי ובוחרת תסריטאים שאני רוצה לעבוד איתם".

 

ריס, הטריוויה

 

משפחה: אחד מאבותיה של ריס (ששמה נלקח משם הבתולין של אמה), ג'ון וויתרספון, נמנה עם החותמים על מגילת העצמאות של אמריקה. אמה, בטי, היא רופאת ילדים, ואביה, ג'ון, הוא רופא מנתח. יש לה אח גדול, ג'ון די.

 

ילדות: כבר מצעירותה היא צמחונית. כילדה גרה ריס תקופה בוויסבאדן, גרמניה. לאחר מכן למדה בבית ספר לבנות בנאשוויל, טנסי, ואף היתה חברה מובילה בקבוצת המעודדות של נבחרות בית הספר.

 

קריירה: בגיל שבע ריס כבר הופיעה בפרסומת לטלוויזיה לחנות פרחים מקומית בנאשוויל. פוסטר הפרסומת שעשתה ל"גאפ" השתרע על פני קיר בגובה שש קומות, של בניין בשדרות סאנסט. זמן קצר לאחר שהחלה לשחק, היא הוזמנה לפגישה עם הבמאי מרטין סקורסזה והכוכב רוברט דה נירו, לצורך אודישן לסרט "פסגת הפחד". היא בכלל לא ידעה מי הם, אך בדרך לפגישה יצא לה לשוחח עם מישהו שגולל בפניה את הרקורד המפואר שלהם. כששמעה במי מדובר, נלחצה השחקנית המתחילה, נכשלה באודישן ואת התפקיד קיבלה בסופו של דבר ג'ולייט לואיס. יש לה חברת הפקות משלה, "TYPE A FILMS", בשיתוף עם דברה סיגל. לאחרונה היא מפעילה את החברה במסגרת אולפני "יוניברסל", איתם חתמה על חוזה ראשוניות בבחירת פרויקטים, למשך שנתיים. בינתיים היא בחרה כבר בקומדיה רומנטית אחת, "SPORTS WIDOW", בה היא אמורה לככב ואף להפיק אותה.

 

תארים: נבחרה כאחד האמנים עושי העניין של השבועון "פיפל" לשנת 2001.

נבחרה כאחד מ-20 האמנים הבולטים של ערוץ הבידור לשנת 2001.

זכתה בפרס השחקנית הקומית לבני נעורים ב-2001, בזכות תפקידה ב"לא רק בלונדינית".

נכנסה לאחרונה לרשימת "אנשי השנה" של המגזין "רולינג סטון", לצד אמינם וקלי אוסבורן.