10 השירים של השנה

מבין אלפי השירים שיצאו השנה בוחר גבע קרא עוז את העשרה שאהב יותר מכולם. לא מסכימים? שלחו בתגובות רשימות משלכם

 

1. שמוליק קראוס - שוב חלמתי

 

שיר השנה שלי. בצל השערוריות והמצוקה האישית הנפיק השנה קראוס אלבום בוגר ונפלא. בשיר הזה, המהווה את רגע הפיסגה שלו, הוא שר קינת אבל שכתב יעקב רוטבליט לרעייתו שנפטרה. הגעגועים הפשוטים מנוסחים במילים קטנות ונטענים בעוצמה רגשית אדירה. קולו של קראוס, הטרובדור הגדול של הרוק הישראלי, מרוסק ושבור לחלוטין, וגורם לאוזניים וללב להצטמרר. את העובדה שרובכם לא מכירים את השיר, ניתן לייחס למדיניות ההשמעה המטופשת והעצלה של רוב תחנות הרדיו בישראל, שבוחרות להשמיע רק סינגלים ששוחררו, ומתעלמות משאר התקליט. 

 

2. אריק סיני - רואה אותך

 

ההפקה המדהימה של אספ אמדורסקי החזירה את אריק סיני למרכז העניינים בתקליט בוגר, אישי ומיוחד. שיר הפרידה מאימו הוא שיא של רגש צנוע, מאופק ומכובד - שחודר למקומות הכי עמוקים שיש. קולו החם של סיני משתלב היטב בנגיעות הצלילים הקרים, ויוצר שיר אישי שכל אחד יכול להזדהות איתו.

 

3. שילה פרבר - רק לנו

 

אחרי אלבום בכורה בועט ומרשים יצאה פרבר לסידרת הופעות אינטימית במועדון תל אביבי קטן, שהתגלגלה אחר כך גם למועדון "תמונע". ההופעות הולידו פן חדש, אקוסטי ורך יותר של פרבר, שהעלתה חלק מהשירים גם לרשת. אחד מהם, "רק לנו", הוא אחת הבלדות היפות ביותר ששמעתי זה זמן רב. אפשר להוריד אותו מפה.

 

4. סאבלימינל והצל - תקווה 

 

את הדרך לכותרות העיתונים בחר סאבלימינל לפלס באמצעות הצהרות פוליטיות ופרובקטיביות. בדרך נשכחה מעט העובדה שמדובר באמן היפ הופ מהשורה הראשונה, שמצליח לטרנספר את כללי הז'אנר הנוקשים לתוך העברית בהצלחה חסרת תקדים. ב"תקווה" מצליחים סאב והצל בסיוע סיון למזג את כל השטיקים שלהם להמנון אחד מנצח ומבריק. התקליט יצא כבר ב-2002, אבל לסאבלימינל לקח זמן לחדור ללב קהל המיינסטרים - ובמהלך השנה השיר הזה זינק למקום הכי גבוה שאפשר. 

 

5. שרון רוטר - ארוץ אליך

 

יש שירים כאלה, שבלי איזה מסר מתוחכם או צליל יוצא דופן, בכל זאת תופסים אותך. משהו בקול המתוק ובמקצב המקפיץ שרקח סחרוף, עבד פה מצוין ויצר להיט פופ מושלם, שהקליפ המשובב שצולם לו רק הגביר את ההנאה שבהאזנה וקפצוץ לצליליו. 

 

6. קובי פרץ - בלבלי אותו

 

בין שלל להיטי הפופ הים התיכוני בלט השנה לטובה פרץ, בשיר שהשתלט על כל אולמות החתונות בטוויסט משעשע לטקסט שלו. בניגוד לכיוון הדאנסי העלק-מודרני אליו נסחפו שרית חדד או זהבה בן, פרץ הקפיד להשאיר ניחוחות סינסתייזר מהאייטיז. דווקא חוסר היומרנות של ההפקה הצליח להשאיר את הלהיט הזה במקום הראוי לו: שיר טיפשי, שאי אפשר שלא לפזם בקול גדול. 

 

7. שלום חנוך - אהבת נעוריי

 

נקי מהפקה מוגזמת, בלי ניסיון להישמע מעודכן מדי, הצליח חנוך בשיר הזה לשחזר את רגעיו היפים. המלודיה היפה, הרגש הנקי - ובעיקר הכנות, נרקמו יחדיו לאחת הבלדות היפות של השנה.

 

8. חמי רודנר - מות ההיסטוריה

 

רגע נדיר שבו הפוטנציאל של רודנר מתמקסם. קצב רוקי זועם שמטיח מילים במאזין. לא שיר שיכול להיות להיט ברדיו, בטח לא כשהתקליט כולו זוכה להתעלמות מוגזמת, אבל בהחלט אחד מרגעיו היפים של רודנר כסולן.

 

9. יגאל כרמל - מכתבים לסילביה

 

קינה מופלאה ומרגשת שמתפתחת מרגע לרגע עד שהמאזין נסחף פנימה. הטאץ העדין של אמיר צורף עוטף את הקול המרגש של כרמל, והטקסט הנוגע לובש חיים. הוכחה שלעתים אין צורך בקול גדול, כדי לשיר בקול גדול.

 

10. אינפקטד מאשרום - Converting Vegetarians

 

החיבור בין נציגי האומה האלקטרונית לאנשי הרוק תפס השנה תאוצה, ומספר הרכבים מהתחום החלו לזחול למיינסטרים. אינפטד והיוזמה הברוכה שלהם בשיר הנ"ל היוו את ההרכב הבולט ביותר בתחום, בעיקר בזכות השת"פ עם ברי סחרוף. בעיני, הקטע הזה מאלבומם המוצלח, הוא הטוב מכולם.