שלמה אייזנברג הורשע בעבירות מרמה

גם הרי ספיר, שהיה דירקטור בערד ומנהל תיקי השקעות של החברה, הורשע בקבלת דבר במרמה; איש העסקים בנימין יסלזון זוכה

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (ג') את איש העסקים שלמה איזנברג, יו"ר דירקטוריון ערד השקעות, בשלוש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של הכללת פרט מטעה בדו"ח, עבירה על פי חוק לניירות ערך, הכללת פרט מטעה בתשקיף ושתי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד והדחה בחקירה.

 

כמו כן, הורשע הרי ספיר, שהיה דירקטור בערד ומנהל תיקי השקעות של החברה, בשלוש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והכללת פרט מטעה בתפקיד – עבירה על פי חוק ניירות ערך.

 

בנוסף הורשעה חברת ערד השקעות ופיתוח תעשייה בשתי עבירות של הכללת פרט מטעה בדו"ח והכללת פרט מטעה בתשקיף. השופטת, רנה משל, זיכתה את איש העסקים בנימין יסלזון מעבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה.

 

שועל בורסה ותיק

 

אייזנברג, הנחשב לשועל בורסה ותיק, הואשם במאי 1999 בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מסירת פרט מטעה בדו"ח חברת ההשקעות ערד, הדחה בחקירה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. כתב האישום הוגש גם נגד הרי ספיר, שהיה דירקטור בערד ומנהל תיקי השקעות של החברה, איש העסקים בנימין יסלזון וחברת ערד. גם ההחלטה בעניינם תינתן היום. יסלזון וספיר הואשמו בקבלת דבר במרמה.

 

ערד נחשבת לאחת מחברות ההשקעה הגדולות בבורסה. היא מחזיקה בשליטה בחברת הנדלן ישרס, קבוצת המחשבים תים ויצרנית הרעפים חסין-אש. הפרקליטות טענה כי כתוצאה מפעולות המרמה של אייזנברג נוצר מצב של דילול בעלי מניות המיעוט בערד לטובת קבוצת אג"ש, ששלטה בערד וכללה את שלמה אייזנברג. לטענת הפרקליטות, אחזקתם של חברי אג"ש במניות ערד עלתה כתוצאה מפעולות מרמה אלה מ-53% ל-87%. 

 

התביעה טענה בכתב האישום כי ספיר ויסלזון פעלו בשיטתיות, בתחכום רב ובתכנון מדוקדק, בעזרת הפעלת אנשי קש שחלקם לא ידעו כי הם משמשים לביצוע עבירות. עוד נטען כי הנאשמים פעלו במודע, כדי לפגוע באסיפה הכללית של בעלי המניות בערד.

 

"להשיג במרמה את אישור האסיפה הכללית"

 

כתב האישום התייחס לעיסקה שנקשרה בסוף 97' בין חברת ערד לאג"ש בדבר מכירת המניות שהחזיקה קבוצת אג"ש בחברת הנדל"ן ישרס לחברת ערד.

 

לפי כתב האישום, הזמין אייזנברג חוות דעת לצורך ביצוע העיסקה, שהעריכה את שווי מניות ישרס ב-100% יותר מהמחיר שבו נסחרו. לטענת התביעה, העריך אייזנברג כי בעלי מניות המיעוט בערד יתנגדו למכירת מניות אג"ש בישרס לערד, וכי קיימת סכנה שלא יושג הרוב הנדרש לאישורה באסיפה הכללית.

 

בכתב האישום צוין, כי אייזנברג ביצע מספר פעולות יחד עם מנהל התיקים הרי ספיר, נציג חברת קבוצת אג"ש בדירקטוריון ערד, שנועדו להשיג במרמה את אישור האסיפה הכללית של ערד לעיסקה. התביעה טענה עוד, כי ספיר ואייזנברג יזמו התקשרות עם יסלזון והציעו לו לקחת חבילת מניות של ערד, כדי שיוכל להצביע בעד העיסקה באסיפה הכללית, כמי שאין לו כביכול עניין אישי בעיסקה.

 

לפי כתב האישום, התוכנית היתה שיסלזון יחזיר את המניות לאייזנברג לאחר תקופה מסויימת. אייזנברג מואשם כי הסתיר מהאסיפה הכללית ומהציבור את הקשר עם יסלזון, וכי האישור לעיסקה הושג בדרך של מצג שווא.

 

רשימת העדים שהוזמנו להעיד במשפטו של שלמה אייזנברג כללה שורה ארוכה של מנהלי השקעות, עורכי דין ויועצים שהיו מעורבים בשלבים שונים בתוכניות שרקם אייזנברג לעסקת חילופי המניות. אייזנברג עלה באחרונה לכותרות כאשר ביקש לרכוש את פעילות פויכטונגר-תעשיות מקבוצת פלד-גבעוני.

 

תגובת הסנגור

 

בתגובה להכרעת הדין אומר סנגורו של אייזנברג, עו"ד ליפא מאיר: "בית המשפט קבע היום הלכה חדשה שעד כה לא היתה מוגדרת בחוק או בפסיקת בתי המשפט. להחלטה זו עשויות להיות השלכות על ההתנהלות בשוק ההון. אנו שוקדים על לימוד פסק הדין המקיף ונשקול את צעדינו".