אחרי קיץ קשה למוזיקה הים תיכונית, שהתמלאה בלהיטי פופ רדודים, מגיעה השנה החדשה ואיתה בשורה ראויה: תקליט הבכורה של שמעון בוסיקלה, כבר תיכף בן 40, "מחפש חבר קרוב" הוא אחד הטובים שיצאו בשנים האחרונות בתחום ומוכיח שהפקה נוצצת ויחסי ציבור אינם תחליף לקול גדול, נשמה, כישרון ועבודה קשה.
בוסקילה, שמסתובב בשוק כבר שנים לא מעטות ככותב וכחבר ב"סהרה", מוציא את התקליט אחרי עבודה ממושכת שכללה גם את גניזתו לפני כשלוש שנים - ומעבר להפקה המוזיקלית של משה לוי. בוסקילה חתום על רוב הלחנים בתקליט, כשאת המילים מספק בעיקר מיכאל וקנין, עם תרומה של אהוד מנור.
התוצאה נעה בין להיטים סוחפים במקצבים מדבקים ("איך את לא רואה", "החיים לקחו אותי רחוק" ) לבין בלדות קורעות (למשל הביצוע המקסים של בוסקילה ל"הייתי בגן עדן" אותו הוא הלחין לשרית חדד, "מנגן אל תוך הלב" ו"מישהו אוהב אותך" שכתב והלחין חמי רודנר). בוסקילה מצליח להעביר קשת של רגשות באמצעות קולו החום וההגשה האותנטית. למרות שילובם של סימפולים, גיטרות רוק וצלילים עדכניים - השירים אינם מתמסמסים ושומרים על קשר ישיר לעולם המוזיקלי-מרוקאי ממנו בא בוסקילה, למשל בקטע הסוחף "בנת אנש", שסובל אמנם, כמו גם כמה שירים אחרים מתמליל שגרתי מדי, אבל מפצה על כך בסלסולים שאי אפשר לעמוד בפניהם.
התקליט כולל גם ביצוע בהופעה חיה ל"עלש" יחד עם שלמה ארצי, מעין פטרון מוזיקלי של בוסקילה, שאחראי גם ללהיט הגדול ביותר בינתיים מהתקליט "מחפש חבר קרוב", אותו כתב והלחין. קובי אוז שטיפל בתקליט הגנוז של לוי נשאר מיוצג כאן ב"תזרח", בלדה יפה למדי, ובנוכחות של Big M שתרם לא מעט לסאונד העדכני של ההפקה.
האלבום של בוסקילה מייצג באופן מרשים את האפשרות למזג בין עולמות מוזיקלים ותרבותיים שונים, מבלי לאבד את הקול והאמירה הייחודיים. היכולת שלו לשמור על צליל פשוט וחם, למרות העיבודים המושקעים והמדוייקים - יותר נוסחה מבריקה, שיש רק לקוות שתזכה למספיק קהל אוהד, כדי שהתקליט הבא ייצא בקלות רבה יותר.