נראה שמגוון עוגות הדבש שמחכות השנה על המדפים בקונדטוריות וברשתות השיווק התמתן השנה - לפחות מבחינת הנועזות. בחינה של ההיצע העוגות בשוק העלה השנה פחות השתוללויות יצירתיות - חלקן אפילו מעט יצירתיות מדי - מאשר בשנה שעברה, ויותר עוגות דבש קלאסיות ופשוטות.
לדברי מנכ"ל עלית, גיורא בר-דעה, כ-75% מכלל המשפחות בישראל יאכלו בראש-השנה עוגות דבש, כשעל פי מנכ"ל רולדין, קובי חקק, משנה לשנה גדל שיעורם של אלה הרוכשים עוגות דבש מחוץ לבית. לדברי חקק, השנה גם בולטת תופעה של מקומות עבודה המעניקים לעובדיהם עוגות דבש יוקרתיות לחג - תופעה שכמעט לא היתה קיימת אשתקד.
זה דבש או ממתיק?
לדברי ראש אגף מזון ומשקאות ברשת מלונות דן, חיים שפיגל, עוגות הדבש מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: עוגות פשוטות ותעשייתיות, המכילות מרכיב דבש נמוך יחסית, ועוגות איכותיות עם מרכיב דבש ברור ודומיננטי. למרבה הצער, היצרנים והקונדיטורים אינם מחויבים לציין על העוגה מהו אחוז הדבש שהיא מכילה. לטענת שפיגל, בעוגת דבש ראויה לשמה חייב הדבש להוות לפחות 50% ממרכיבי ההמתקה. לא הוגן לקרוא לעוגה שבה מהווה הדבש פחות מחמישית מהחומר הממתיק 'עוגת דבש', הוא אומר.
בשוק קיימת תופעה של המרת הדבש בממתיק המורכב מסוכר, תמציות וצבעים. לפעמים מקנים לעוגה את צבע הדבש באמצעות שימוש בתה או בקפה, מסורת שנולדה בשנות הצנע כפתרון חסכוני לחיסרון בדבש. הכדאיות הכלכלית לאופים בהמרת הדבש ברורה. לדברי חקק ומנכ"ל קונדיטוריות בן-עמי, בן-עמי ברתיני-שביט, מחיר הדבש לתעשייה עומד על כ-22 שקל לק"ג לפני מע"מ, לעומת 3.5 שקל לק"ג לממתיק מלאכותי.
הבעיה הגדולה של הצרכן מן השורה היא הקושי לאתר בנקודת המכירה את ההבדל. מומחים יכולים להבחין בארומה ובצבע של הדבש האמיתי, שכן הוא הופך את העוגות לכהות יותר ומבריקות. ניתן גם להבחין בין עוגת דבש אמיתי לחיקויים באמצעות חיי המדף, שכן עוגה נטולת דבש תתנהג כמו עוגה בחושה רגילה ותתיבש מהר יחסית, בעוד שעוגה שבה נעשה שימוש בדבש אמיתי יכולה להחזיק מעמד מחוץ למקרר 6-5 ימים.
דבר המומחים
אחת-עשרה עוגות דבש הוצגו לטעימה בפני ארבעה טועמים-מומחים, בסיוע מכון חותם שבהנהלת עדה לבנון. המומחים - שפיגל, עובד אלפיה (שף ראשי במלונות דן), גיא קהת (שף-קונדיטור בדן תל-אביב), ואילן בן-חקון (מנהל מזון ומשקאות בדן תל-אביב) - טעמו את עוגות הדבש, התרשמו מהמראה, המרקם וכמובן מהטעם, וחיוו את דעתם המקצועית על הרכב החומרים.
בציון הסופי שוקלל גם מרכיב המחיר, כאשר תרגום הכולל למחיר ל-100 גרם עוגה העלה פער מחירים עצום - בין 2.16 שקל ל-5.57 שקל ל-100 גרם, פער של 158%. בסופו של דבר, העיסקה המשתלמת ביותר היתה דווקא העוגה הזולה ביותר.
ציון 9
קונדטוריה עיני. עוגת דבש במשקל 600 גרם ובמחיר של 12.99 שקל. המחיר ל-100 גרם: 2.16 שקל. בולטת במרקם הטוב ובמחיר האטרקטיבי. מרכיבים ברמה טובה.
ציון 8.5
קונדטוריה בן-עמי. עוגת דבש במשקל 1.8 ק"ג ובמחיר של 100 שקל. המחיר ל-100 גרם: 5.55 שקל. בולטת במיוחד במראה ובמרקם. הטעם ואיכות המרכיבים ברמה טובה מאוד, אך המחיר גבוה יחסית.
ציון 8
קונדטוריה בן-עמי. עוגת דבש בתוספת פירות יער (בתבנית אינגליש-קייק), במשקל של כ-600 גרם ובמחיר של 34 שקל. המחיר ל-100 גרם: 5.56 שקל. איכות החומרים טובה מאוד. המראה בינוני, אך הטעם והמרקם טובים. מדובר בעוגה יקרה יחסית.
רולדין. עוגת דבש עם תאנים מושרות בברנדי במשקל 750 גרם ובמחיר של 32.90 שקל. המחיר ל-100 גרם: 4.38 שקל. בלטה במראה היפה, ושאר הפרמטרים ברמה טובה.
קונדיטוריה הקסטר. עוגת דבש פובידל עגולה במשקל 700 גרם ובמחיר של 39 שקל. המחיר ל-100 גרם: 5.57 שקלים. עוגה מקורית שטעמה טוב, אם כי כמות השזיפים בה היתה גדולה מדי - והיא גם יקרה.
ציון 7
הלחמי. פאי תפוחי עץ בדבש במשקל 500 גרם ובמחיר של 24.90 שקל. המחיר ל-100 גרם: 4.98 שקל. רעיון מקורי, ביצוע וטעם בינוניים למדי - שלא מצדיקים את המחיר.
גדרון של שופרסל. עוגת דבש-אגוזים בתבנית עגולה, במשקל 700 גרם ובמחיר של 17.90 שקל. המחיר ל-100 גרם: 2.56 שקל. עוגה סבירה במחיר סביר, ולא יותר מזה.
ציון 6.5
גדרון של שופרסל. עוגת קצפת-דבש חלומית במשקל 800 גרם ובמחיר של 27.50 שקל. המחיר ל-100 גרם: 3.44 שקל. עוגה מקורית ומעניינת, אבל חבל שהיא מתוקה מדי.
עלית. עוגת שיש-דבש במשקל 450 גרם ובמחיר של 13.46 שקל. המחיר ל-100 גרם: 2.99 שקל. עוגה תעשייתית, שהטועמים לא הכבירו בשבחיה. יתרונה היחיד במחירה הסביר.
הלחמי. עוגת דבש עם אגוזי מלך בקופסא מהודרת, במשקל 500 גרם ובמחיר של 19.90 שקל. המחיר ל-100 גרם: 3.98 שקל. מיצרן פרימיום, שגם גובה מחירים גבוהים יחסית לעוגות תעשיתיות - ניתן לצפות ליותר.
אסם. עוגת דבש עגולה עם ציפוי שבבי שקדים במשקל 650 גרם ובמחיר של 19.40 שקל. המחיר ל-100 גרם: 2.98 שקל. שם ואריזה מבטיחים לעוגה מאכזבת, בעיקר בטעם.