לקחו איש עסקים, ערבי, פרענק, חובש כיפה עטור זקן (שהוא גם מתנחל, כדי לחסוך), בחשו עם כמה אנשי אקדמיה נטולי מגזרים מאותגרים, והטילו עליהם את המשימה הלאומית הכי חשובה: קידום החינוך. אוטוטו מצטרפים גם דני דין, אהוד השמן, תמר היפה ועזית הכלבה הצנחנית. העיקר שיהיה פוליטיקלי קורקט.
אלא שמשרד החינוך, על-פי כל סימני החג, לא ממש רוצה לשנות משהו במנגנון המסואב שלו (אצלו הכל בסדר, תודה. רק התוצאות במבדקים לא משהו), לכן הוא לוקח אנשים מחוץ למערכת: כלכלנים, מצליחנים, פילוסופים, אנשי רוח ופרופסורים למדעי המשהו, ומבקש מהם לטבוע בביצה בלי שום גלגלי הצלה. ולא רק זה, אלא שמגוון הנושאים שה"כוח" אמור לטפל בהם, מעיד על התמקדות בכל הנושאים הפחות חשובים.
למשל, "כוח המשימה אמור להציע דרכים להעלאת הישגי התלמידים", או בעברית מדוברת: "צריך להפסיק את הפדיחות במבחנים הבינלאומיים"; או: "ביצוע ארגון מחדש של מסגרות החינוך, תוך יצירת רצף חינוכי ברור", ובעברית: "אין לנו מושג מה זה אומר, אבל זה נשמע טוב"; וגם: "להציע מודל כלכלי ארוך טווח, שמאפשר קיום חינוך איכותי המוגבל במשאבים הלאומיים", כלומר: "אין לנו כסף לחינוך איכותי, אבל אפשר להציע מודלים".
ולבסוף, המטרה העליונה שלשמה הוקמה החסמב"ה הזאת: "לבחון את מקצוע ההוראה בתחומי הכשרת המורים והתפתחותם המקצועית, לבדוק את מבנה העסקתם, שיטות התגמול ומסלולי הקידום שלהם". זהו זה. הישגים, ארגון, מודל כלכלי, קידום המורים. ואף מילה על חשיבות ויעדי ההשכלה, מטרות ומודלים חינוכיים, התייחסות לתרבות.
ובינתיים, בתשס"ד, בחסות הכוח-הלאומי-לכיסוי-תחת, ימשיכו התלמידים והמורים ללכת לאיבוד במערכת החינוך. ולא רק באופן השגרתי של כל השנים שקדמו לה, אלא מכיוון שתשס"ד היא שנת המתנה. הרי מה שעשינו עד עכשיו לא היה טוב, עובדה שקם "כוח". מה צריך וכדאי לעשות אנחנו עוד לא יודעים, אז נמתין.
ובחסות ההמתנה הזו, משרד החינוך, על פקידיו, מנכ"ליו, סמנכ"ליו, ראשי היחידות, מנהלי המחוזות, המפקחים והמנהלים - ימשיכו לנוח.
וה"כוח"? הם יעבדו קשה. יבחנו, יבדקו, ינסחו, יציעו, ימליצו ויגישו את הדו"ח בטקס ממלכתי חגיגי נוסף בסוף תשס"ד. הדו"ח, המנוסח נפלא, יכלול המלצות מסוגננות, מודלים עסקיים וכלכליים, סיסמאות חינוכיות, תיאוריות פדגוגיות והמלצות להעלאת שכר המורים.
משרד החינוך יקבל לידיו את הדו"ח, ידפדף, יעיין, ימצמץ ויוציא הודעה לתקשורת: "אנחנו מתכוונים ליישם את מסקנות הדו"ח במלואן. וכמו שיודעים כל העוסקים בחינוך, לא מדובר במהפכה חד-פעמית, אלא על תהליך משמעותי וארוך טווח"
תשס"ד תהיה שנה רעה מאוד לחינוך. לתלמידים, למורים ולהורים זו תהיה עוד שנה מתסכלת, שלא לומדים בה הרבה, אבל היא עולה יותר מדי כסף. ורק במשרד החינוך חושבים כבר על חוזר המנכ"ל לקראת שנה"ל תשס"ה: "עסקים כרגיל".