מבקר המדינה: ישראל לא מוכנה לטרור הגלובלי
הממצאים מדאיגים: יש ליקויים באבטחת המטוסים והנוסעים הישראלים בחו"ל וכן באבטחת הנציגויות בעולם; תרגילים בנושא נכשלו; ממשלת ישראל לא "עידכנה" את היערכותה לטרור הבינלאומי, למרות המלצות של השב"כ – כך קובע מבקר המדינה. עוד בדו"ח: נמשך אי-הסדר סביב גדר ההפרדה ומרחב התפר, אין קריטריונים מסודרים לתרומות לצה"ל, ויש מחסור של 50% באפודי המגן לחיילים בשטחים
כתבי ynet
פורסם: 30.09.03, 15:46
מדינת ישראל איננה מוכנה לטרור העולמי, בעידן שאחרי ה-11 בספטמבר 2001 – כך קובע מבקר המדינה, השופט אליעזר גולדברג, בדו"ח המתפרסם היום (ג'), ורובו עוסק במערכת הביטחון.
בדו"ח 54א', העוסק בין היתר במשרד הביטחון, צה"ל והשב"כ, מותח המבקר ביקורת על ההתנהלות סביב מרחב התפר וגדר ההפרדה וקובע כי אין כל גוף הפועל כדי לרכז את הנושא – ולמעשה התכנית כולה "תקועה" ומתנהלת בחוסר תיאום משווע.
עוד נאמר כי יש לבדוק מחדש את כל הקונספציה הנוגעת לערכות המיגון לאזרחים. כן מותח המבקר ביקורת חריפה על הברחת אמצעי הלחימה וחוסר התיאום בין המשטרה וצה"ל, וכן מבקר את חוסר הארגון בצה"ל באשר לקבלת תרומות מגורמים אזרחיים.
האם ישראל מוכנה לעידן הטרור הגלובלי? כלל לא נראה כך, קובע מבקר המדינה, שמגלה ליקויים בסוגיית האבטחה של נמלי התעופה והים וכן נציגויות ישראל בחו"ל, שעליהם אחראית החטיבה להכוונת האבטחה בשב"כ ("היחידה").
המבקר מסביר כי לא את הכל ניתן לפרסם (מסיבות מובנות), אבל מגלה כי בין היתר נמצאו כישלונות בתרגילים שנערכו לאחרונה בנושא – וכן חוסר תיאום משווע בין הגורמים השונים.
בין היתר קובע המבקר:
- הממשלה לא עדכנה את מכלול החלטותיה הנוגעות לאבטחה בארץ ובחו"ל, חרף שינויים מהותיים במציאות ובצורכי האבטחה; זאת, למרות יוזמות מצד השב"כ והמלצות ועדות ממלכתיות שונות.
- קיימים ליקויים שונים באבטחת נציגויות של ישראל ובאבטחת התעופה בחו"ל - נמצאו כשלונות בתרגילים שנעשו.
- ריבוי הגופים שאותם מאבטחת היחידה והיקף האיומים לא קיבלו ביטוי הולם במבנה היחידה ובתשומות שלה.
- יחסי הגומלין המקצועיים בין השב"כ לבין משרד התחבורה אינם מוסדרים, וקיימת אי-בהירות בשאלה מי נושא באחריות הכוללת – שתחריף במקרה של כשל במערך האבטחה.
המבקר ממליץ לקדם את הדיון בסוגיית הקמת רשות ממלכתית, שתרכז את ניהול וביצוע ביטחון התעופה הישראלית האזרחית בחו"ל – ותשרת את כל חברות התעופה הישראליות. כמו כן הוא קורא להאיץ את הטיפול במציאת פתרון לסוגיית הבידוק הביטחוני בפרויקט "נתב"ג 2000", כך שאם פתיחתו בראשית 2004 יינתן המענה המיטבי לאיומי טרור.
ולא רק זאת: בחלק העוסק בשירותי הכבאות, קובע המבקר כי נכון לפברואר 2003, עדיין חסרות חליפות מיגון מסוגים שונים, לתרחישים של אירוע בלתי קונבנציונלי – אחת הסכנות המרכזיות של הטרור הבינלאומי החדש (כתבה בנושא זה התפרסמה ב-ynet כבר לפני כשנתיים).
המבקר משוכנע כי נוכח הטרור הגובר והחשש להחרפה באיומים, יש לגבש ראייה לאומית כוללת ולעגנה בהחלטות ממשלה. שאם לא כן – השורה התחתונה היא כי השב"כ לא יוכל להתמודד ביעילות עם האתגר.
2. התקדמות מרחב התפר: הברדק נמשך
תכנית מרחב התפר, שאותה אישר הקבינט ביולי 2001, מתבססת על שורה של אמצעי מיגון ואבטחה, ובראשם גדר ההפרדה, שנועדו לסכל פיגועי התאבדות ולמנוע את חדירתם של מחבלים מתאבדים. במקור, הנחה ראש הממשלה שרון את המועצה לביטחון לאומי להקים צוות היגוי שיפקח על ההתקדמות והביצוע.
אבל מבקר המדינה מגלה כי מאז אוגוסט 2002 הפסיקה המועצה לרכז את הטיפול בנושא, והנחיות ראש הממשלה לא יושמו. ראש המועצה לביטחון לאומי, האלוף עוזי דיין, מסר למבקר המדינה כי החליט להפסיק את הטיפול משום שהגוף שבראשו עמד איננו גוף ביצועי, וכל הפעילות מתבצעת במשרד הביטחון. אולם שם, מתברר, אין כל גוף שמרכז זאת.
המבקר סבור כי התנערות המועצה לביטחון לאומי מהנושא איננה מתיישבת עם כללי מינהל תקין. ההחלטה היתה צריכה להתקבל על ידי הדרג המדיני.
אבל עיקר הבעיה נוגעת לגדר ההפרדה: המבקר כבר קבע בביקורת קודמת כי תוואי הגדר חלקי ולא הושלם. כעת הוא שב וקובע כי לא הוגש תכנון כולל של הגדר לאחר שני השלבים הראשונים. רק ביולי 2003 נקבעה מסגרת תקציבית לשלב השני – שהקמתו החלה עוד לפני כן. השלב השלישי והרביעי טרם הובאו לאישור הממשלה – ולא ברור מתי יובאו או מתי יוקמו. גם כל נושא המעברים לאורך הגדר טרם נידון כלל.
גם לגבי תוואי הגדר המכונה "עוטף ירושלים" לא אושר עדיין התוואי, לא הועמד תקציב ולא נקבע לוח זמנים.
לסיכום, קובע המבקר – אין תכנית עבודה שלמה לגדר ההפרדה, אין החלטות על תקצוב, לוח זמנים טיפול בשב"חים (שוהים בלתי חוקיים) ועוד. ומעל לכל – אין כל גוף הפועל כדי לרכז פרויקט לאומי בסדר גודל כזה, על השלכותיו הביטחוניות, המדיניות, הכלכליות וההסברתיות.
תגובה: ממשרד ראש הממשלה (האחראי על המועצה לביטחון לאומי) נמסר כי לדעת המועצה יש לקבוע את משרד הביטחון כגורם האחראי לנושא מרחב התפר. ממשרד הביטחון נמסר כי "הביקורת בדו"ח אינה מופנית אל מערכת הביטחון שמופקדת על ניהול פרויקט מרחב התפר ומבצעת אותו בהתבסס על החלטות הממשלה. ביצוע הפרויקט נעשה בקצבי עבודה מהירים ביותר שיצרו סטנדרטים חדשים במשק התשתיות. פעילות התכנון לוקחת בחשבון שיקולים מבצעיים - צבאיים, הומניים, סביבתיים, כלכליים ומנסים למזער פגיעה באוכלוסיה הפלסטינית".
3. מחסור של 50% באפודי המגן
בהתייחס להצטיידות באפודים נגד קליעים כמענה לצורכי צה"ל בשל העימות עם הפלסטינים, עולה מהדו"ח כי חסרו בצה"ל בינואר 2003 אלפי אפודים נגד קליעים, המהווים כ-50% מסך הצרכים שהוגדרו בידי צה"ל באותו מועד. בפער זה לא נכללים גם מאות רבות של אפודים לא תקינים.
לפי הדו"ח, צה"ל טרם נערך להתאמת ציוד הקרב, לרבות אפודים וקסדות, לחיילות לוחמות ולציידן בו. זאת, על אף ששילוב חיילות בתפקידי לחימה החל כבר בשנת 1997. נמצא, כי היעדר ציוד קרב ייעודי לחיילות לוחמות מסכן אותן ופוגע ביכולתן המבצעית.
תגובה: מצה"ל נמסר כי הצבא עושה את מרב המאמצים כדי להעניק לחייליו את חבילות המיגון המתאימות ביותר, ולצורך כך הוכנה תוכנית מיגון רב שנתית. למרות המציאות התקציבית הקשה המאטה את תהליכי המיגון, צה"ל פעל ופועל כדי להשלים את הפערים בחבילות המיגון.
4. עוד בדו"ח: הברחות, מסכות, פיזור הפגנות ותרומות לצה"ל
- שימוש בנשק לא קטלני בשטחים: לצה"ל יש בעייה מהותית בעצם הגדרת נשק מסוג "נפ"ק (נשק פחות קטלני), שבו נעשה שימוש בעיקר בשטחים. כמו כן יש מחסור משמעותי באמצעים לפיזור הפגנות ביחידות הפועלות בשטחים. לעובדה זו יש מחיר מבצעי והסברתי באשר לפעילות חיילי צה"ל בשטחים ותדמיתה, קובע המבקר.
תגובה: בצה"ל אומרים כי "לצערנו עד כה לא אותרה פריצת דרך טכנולוגית בעולם, העומדת בתנאים הרפואים והמשפטיים והיכולת להתאימם למציאות שבה פועל צה"ל. לכן צה"ל ממשיך להשתמש בנשק שברשותו תוך הקפדה על דרכי הפעלתו".
- תרומות אזרחיות לצה"ל: אין הסדר נורמטיבי אחיד ומוסכם בנושא וכל יחידה בצה"ל פועלת כאוות נפשה. יחידות רבות קיבלו תרומות מבלי לדווח על כך, כגון מוצרי חשמל, ריהוט ועוד, שלא באמצעות האגודה למען החייל או לב"י. למעשה, אכ"א (אגף כוח אדם) לא קבע מעולם אמות מידה לתרומות מגורמים אזרחיים – ולפיכך מתקבלת ההחלטה על פי שיקול הדעת של רמ"ח הפרט. אין כל ביקורת על השימוש שעושות היחידות בתרומות, כמו גם על שימוש שעושות יחידות במתקנים אזרחיים (למשל למסיבות ואירועים).
תגובה: מצה"ל נמסר כי אכן נחשפו ליקויים בצד המינהלי של קבלת התרומות וניתובן, וצה"ל מקיים עבודת מטה בנושא. ממשרד הביטחון נמסר כי לכל אחד מהתחומים שמעלה המבקר ניתן מענה בגוף הדו"ח ובפועל מתבצעת עבודת מטה משולבת ופעילות לבחינה לעומק. בין היתר הוקמה ועדה מקצועית חיצונית לבחינת מכלול פעילותה של האגודה למען החייל והיא אמורה להגיש המלצותיה באוקטובר.
- חגיגת הברחות הנשק: מבקר המדינה חושף חולשות של גורמי מערכת הביטחון וכן מערכות אזרחיות בהתמודדות עם הברחת אמצעי לחימה. המאמץ איננו מרוכז ויש ריבוי של גורמים הפועלים בנושא. כל זאת מקל על ההברחות, שכן מדובר בשיתוף פעולה בין גורמי טרור לבין גורמים פליליים בישראל. המבקר ממליץ להדק את שיתוף הפעולה המודיעיני בין המשטרה וצה"ל; להדק את הפיקוח במעברי הים והיבשה; לרכז את הטיפול בנושא העברת חומרים מסוכנים המסייעים לייצור אמצעי לחימה בידי גורם ברור; וכן לבחון מחדש את כל נושא אמצעי הלחימה ואבטחתם במגזר האזרחי.
תגובה: מצה"ל נמסר כי ההערות בנושא נלמדו וכן תוקם ועדה משותפת לכל גופי הביטחון והמודיעין בישראל לצורך שיתוף פעולה טוב יותר.
- נושא ערכות המגן לאזרחים ממשיך להיות בעייתי, כמו בביקורות הקודמות: המבקר קובע כי ב-9 ביקורות שקים בנושא, רוב המסקנות זהות – אין תקציבים לקיים את מערך ערכות המגן באופן תקין וישנו סימן שאלה מעל איכותן ויעילותן של הערכות הקיימות. המבקר מציע לבדוק מחדש את הקונספציה הקיימת לגבי מיגון אזרחים מפני חומרים לחימה כימיים.
תגובה: ממשרד הביטחון נמסר כי מנכ"ל משרד הביטחון יזם הקמת ועדה אשר תמליץ על תפיסת המיגון של אזרחים נגד איומים כימיים וביולוגיים. הוועדה אמורה להגיש מסקנות בנובמבר 2003.
- מיגון כלי רכב: כל נושא מיגון כלי הרכב לאזרחים פרוץ לחלוטין, והמדינה איננה מקיימת כל פיקוח על איכות המיגון ועל החברות העוסקות בו. דבר זה נוגע גם למשרדי הממשלה ולחברות ציבוריות הממגנות את רכביהם בצורה עצמאית. יש לבחון מעורבות רבה יותר של מערכת הביטחון ושל משרד התחבורה בנושא.
- עדיין לא הוקם מערך כבאות אחיד, למרות שזה נדרש בדחיפות. יש להדק את הקשרים בין הכבאות לבין פיקוד העורף.