קרן לוי: בוחרת בחיקוי

אלבום השישי של הזמרת מעליב ללא שמץ מקוריות

גם באלבומה השישי לא מצליחה קרן לוי, זמרת ירושלמית צעירה (24), להסביר – לה ולנו – מדוע היא בתחום הזה דווקא, ולא, למשל, במכירת נעליים. לא מספיק קול סביר. צריך גם לנמק אותו. כדי שנוכל ללמוד ולהעריך את האישיות שמאחוריו. זה, למרבה הצער, לא קורה ב'איתך'.

 

בעיקר מצטיירת לוי כזמרת מבצעת חסרת ייחוד, שמזכירה זמרות אחרות. במיוחד זהבה בן (ותאומתה אתי לוי) ושרית חדד. נראה שהיא בחרה בדרך הקלה ולא המעמיקה. אם כבר חיקוי, ראוי להזכיר שהמקור מספיק טוב בשביל תקליטים גרועים, ואין צורך בתחליפים.

 

הרעיון להצמיד ללוי יוצר אחד הוא ראוי – אולם ג'קי מייקה הותיק, שתמלל שמונה והלחין מחצית מעשרת השירים, מוגבל ביכולותיו. הטקסטים שלו לוקים בפשטנות ובסרבול שעל גבול העילגות. "וכשאני יוצאת עם חברות/אתה ניצב בלי בעיות/רוצה קצת פרטיות, בלי בלשים/ יוצאת לי אל הפאבים ושוב על הפנים" ('שמוליק הנודניק') הוא דוגמה מייצגת מפינג-פונג רגשי אהבה ודחייה, משיכה והינתקות, בדידות וכמיהה, איתך ובלעדיך.

 

לחניו של מייקה שגורים, צפויים וחסרי מקוריות, ממש כמו הצליל הסינתטי והמאכזב של המעבד אלי מלמד, שלא מלמד דבר חדש ורק לועס קונבנציות של אחרים. שמות השירים מייצגים ריקנות, וכשיש לחן ראוי – שיר הנושא (טורקי) 'טוב לי בלעדיך' (שמואל אלבז), או 'אהבה תמימה' (שלומי שבת) – המילים הורגות כל חלקה טוב. הלהיטות להפוך את קרן לוי לטוענת לכתר באה על חשבון השקעה ובמחיר חיסכון בכלי נגינה אותנטיים. בקיצור, אלבום מעליב.