שירים של פחד וכאב

ב-73' לא היתה סיבה לשמוח. אחרי "נאצר מחכה לרבין" של 67' הגיעו שירים של שבר ופכחון ותקווה לעתיד אחר. חיים חפר באמת האמין שזאת תהיה המלחמה האחרונה; נעמי שמר בכלל התכוונה לעשות גרסה ל"ביטלס"; עוזי חיטמן התבקש להפוך שיר של ייאוש לאופטימי יותר; ועוזי פוקס נדרש להחליף 'נייר טואלט' ב'תחתונים וגופיות'. הסיפורים מאחורי השירים של מלחמת יום הכיפורים

לצד חשבון הנפש והשבר הנורא, ייצרה מלחמת יום הכיפורים מספר לא מבוטל של שירים שנולדו בצילה. בניגוד לשירים שליוו את המלחמות הקודמות, בהן בלט המצלול השש כמעט אלי קרב, מלחמת 73' התנגנה בראשם של הכותבים כמלודיה מאופקת מלווה בטקסטים שאומרים תפילה לשקט שעדיין לא הגיע.

 

30 שנה אחרי תום המלחמה ההיא, מעציבה המחשבה עד כמה רלבנטיות המילים שנכתבו אז למציאות הישראלית של 2003. עד היום שולחות אמהות לילדיהן תחתונים וגופיות למוצבים כפי ששר עוזי פוקס, עד היום מבטיחים הורים לילדיהם שזו המלחמה האחרונה כמילות שירו של חיים חפר, עד היום אנחנו שואלים את עצמנו "מתי סוכת שלומך עלינו תגלה?" כפי ששרה אילנית. לו יהי.