לחייו של רוי, הסובל מאישיות כפייתית ונוהג לעשן בשרשרת, מתפרצת בתו המתבגרת (אליסון לוהמן), שמעולם לא ידעה שיש לה אב ולפתע גילתה את דבר קיומו. הנוכל מוצף ברגשות שהתעוררו בו כלפי בתו. הוא, שחי על שימורי טונה, אפילו מנסה לבשל בשבילה ספגטי בסצינה בלתי נשכחת. למעשה, הוא הופך ליותר רגוע, גם כשהיא פוגעת בסטריליות שלו ובנקיון ביתו, ואף מאבד חלק גדול מהטיקים שלו. הוא גם מלמד אותה כמה טריקים של עולם המזימות והנוכלות, והיא מפגינה בהחלט חוש טבעי לעניין.
סקוט סבור שהבחירה בקייג' היתה מתבקשת. "שמתי לב לעבודה שלו בשנים האחרונות. הוא עושה הכל, הוא שחקן מגוון להדהים. תמיד מביא מימד נוסף לדמויות שלו: סימפטיה, פתוס ועוצמה".
נפגשתי עם קייג' בקזינו, המשמש כמפקדת הפסטיבל. הוא הגיע לבוש בחליפה מחויטת וחולצה לבנה רעננה עם צווארון פתוח, ומשך הרבה תשומת לב. הוא מניף לאחור את שערו, בתנועה המתוכננת להסתיר את התקרחותו המתקדמת, ויש לו חיוך מיוחד במינו. קייג' מתאר את "אנשי המזימות" כסרט שהצילומים בו היו הקלים ביותר מכל הסרטים בהם השתתף. "נורא נהניתי. למשל, בסצינת הספגטי לא הפסקנו לצחוק, וזה השפיע מצוין על הסרט. בכלל, כל החומר מאוד אמיתי, משום שהמצלמה פשוט המשיכה לצלם ואנחנו היינו טבעיים לגמרי".
"אנשי המזימות" הוא סרט קטן ואינטימי יותר מהסרטים שסקוט וקייג' מורגלים בהם. קייג', שכבר קיבל 20 מיליון דולר לסרט (למשל עבור "עקיצה ב-60 שניות"), הסכים לקיצוץ רציני במשכורת כדי להשתתף ב"אנשי המזימות", וקיבל בסך הכל שני מיליון דולר. "אני לא מתפלא על ההחלטה של רידלי לביים סרט קטן כזה", אומר קייג'. "ראיתי בסרטיו המוקדמים, כמו 'תלמה ולואיז', שהוא אוהב לערבב דברים. בהרבה מובנים אני מרגיש שהוא נפש תאומה שלי, מאחר ששנינו משתדלים להימנע מלנעול את עצמנו בתוך ז'אנר מסוים. הוא במאי מאוד מוכשר, יוצר קולנוע מאוד פואטי, ולא הרבה במאים היו נועזים כמוהו לאפשר לנו, השחקנים, ללכת לאן שאנחנו רוצים וליצור את הדמויות שלנו".
כשקייג' עבד על הדמות של רוי האובססיבי-כפייתי, האיש עם הטיקים, הוא נזהר שלא להיסחף להגזמות. כמו כן שילב הומור בקטעים הרגישים והקשים ביותר, מה שהתגלה כמשהו מאוד מתיש. "יש לי חבר במצב כזה, הוא איש אפקטים בהוליווד. שאלתי אותו שאלות, ובהתאם לתשובותיו כתבתי הערות לתסריט. הוא מאוד עזר לי", מגלה קייג'. "אנשים עם הפרעות אישיות כאלה סובלים ממגוון רחב של טיקים, וחשבתי שיהיה מעניין להוסיף את זה לדמות. זה לא היה במקור בתסריט, ולזכותו של רידלי ייאמר שהוא איפשר לי לעשות את זה. הדבר החשוב הוא שהכנו סרט, שבדרך מסוימת הוא מאוד מצחיק, אבל מעולם לא התכוונתי להפוך את המצב של רוי למצחיק. רציתי להציג את הדמות הזאת עם אהבה, כך שכל אחד שיראה את הדמות הזו יראה את ליבו האמיתי של האדם, מאחורי הפוביות והטיקים".
גם לך יש פוביות ותסביכים כמו לרוי?
"כן, אבל אין לי כוונה לחשוף אותם בפני התקשורת".
קייג' מעיד שיש לו משיכה לצד האפל, ולא בכדי כינו אותו "הנסיך השחור של הקולנוע". לא פעם השתולל ועשה דברים מוטרפים על המסך: אכל חרקים חיים בסרט הערפדים "נשיקה, נשיכה", עקר שתי שיניים בצילומי "בירדי" והתחרע ב"לב פראי". "מאז שהייתי בן 15, היתה לי משיכה ליוצרים כמו הסופר אדגר אלן פו והצייר פרנסיס בייקון, כך שזה חלק ממני, חלק מההבעה שלי", הוא אומר. "אני חושב שבכל אחד מאיתנו יש צד אפל. בשבילי זה חשוב, כדי לא לפחד מבדיקת הצדדים השחורים של דמויות כמו רוי. אין לי שום עניין בדימוי נקי, להיות סתם בחור נחמד ומסודר. יש לי עניין להיות אמן אמיתי, ומה שגורם לי עכשיו הנאה, זו עשייה של סרטים שיאפשרו לי לנבור עמוק יותר ולמצוא את האופי שלי. מצד שני, השתתפתי בקומדיות ובסרטי פעולה, ואני לא פוסל עשייה נוספת בתחום הזה".
איך היה לעבוד עם רידלי סקוט?
"בעבודה איתו למדתי לא מעט. הוא מאסטר בכל מה שקשור לאספקטים הטכניים של הצילום, בהתייחסות לאור ולמהירות. מאוד התרשמתי מאיך שהוא הדגיש את התנועות הגופניות שלי, עם הראייה הוויזואלית שלו. בזכות הבימוי הרגיש הזה, התמוטטות העצבים שרוי עובר מומחשת עם המהירות המואצת והאורות שמתחילים לרצד. אני חשבתי שזה גאוני".
"אנשי המזימות" עוסק בין היתר ביחסים של אב ובתו. איך האבהות השפיעה עליך?
"ראשית, עלי לציין שלא הסכמתי להופיע בכרזה ל'אנשי המזימות' כמי שמחזיק אקדח, בגלל שילדים חשופים לזה. ווטסון, בני בן ה-11 מקשרי עם כריסטין פולטון, בהחלט שינה את חיי. כשנעשיתי אבא התחלתי להדק את חגורת הבטיחות באוטו והפסקתי לעשן". ו
7 עובדות על ניקולס קייג'
1. הוא בנו של הפרופסור לספרות אנגלית השוואתית אוגוסט קופולה ושל הרקדנית ג'וי ווגלסנג.
2. הוא נולד בלונג ביץ', קליפורניה, ועקר בגיל 12 עם משפחתו לסן פרנסיסקו.
3. הוא למד משחק בנעוריו, החל לשחק ובגיל 17 נשר מהלימודים ושובץ לסרט "ראסטי ג'יימס", אותו ביים דודו, פרנסיס פורד קופולה. מאז הופיע בסרטים אחדים של הדוד.
4. הופעתו כתסריטאי אלכוהוליסט ב"לעזוב את לאס וגאס" זיכתה אותו ב-1995 ב"אוסקר" וב"גלובוס הזהב". בשנה שעברה היה מועמד על תפקידו הכפול והמבריק ב"אדפטיישן".
5. היה לו רומן ממושך עם השחקנית פטרישיה ארקט. קייג' הרומנטיקן הציע לה נישואין כשהם נפגשו בתחילת שנות ה-80, כשהיא עדיין מילצרה במסעדה בלוס אנג'לס. היא לא לקחה אותו ברצינות וחשבה שהוא משתעשע. השניים המשיכו להתראות במסיבות ובאירועים, ורק כעבור שנים התחילו לצאת. ב-1995 התחתנו, ולאחר שש שנים נפרדו.
6. באוגוסט שעבר הוא נישא לליסה מארי פרסלי, אבל הנישואין נמשכו תקופה קצרה ביותר. "זה מעציב אותי, אבל לא היינו צריכים להתחתן מלכתחילה", אמר לאחר הפרידה.
7. לאחרונה פנה לבימוי, אבל נסיון הבכורה, "סוני", היה כושל ומביך.
שושלת מכובדת
בוונציה התרועע קייג' עם בת דודו, הבמאית סופיה קופולה (בתו של הבמאי הנערץ פרנסיס פורד קופולה), שגם היא הציגה סרט בפסטיבל. כזכור, בראשית דרכו הוא שינה את שם משפחתו מקופולה לקייג' (דמות מקומיקס - הוא חובב ואספן נלהב של קומיקס), כדי ליצור לו זהות עצמית, שלא יזהו אותו עם הדוד המפורסם ויחשבו שהוא מצליח בזכות פרוטקציה. "אני מאוד גאה בכל אחד מחברי המשפחה", הוא אומר עכשיו. "אני ללא ספק מאושר בשביל סופיה, ושמח בהצלחה שהיא זכתה לה כאן בוונציה. אתה יודע שיש במשפחה שלנו שבעה במאים, שני כוכבי רוק, מספר שחקנים וזוג מלחיני מוסיקה קלאסית? מאחר שאנחנו משפחה עסוקה, לא תמיד אנחנו מוצאים זמן להיפגש, אבל אני חושב שיש בינינו איזו הבנה לא כתובה ואנחנו חושבים אחד על השני, גם אם אנחנו לא מתראים".