דו"ח חשאי, שהוגש לרמטכ"ל ולכמה מבכירי צה"ל, אמור להוביל להחלטה שהחיילים מהקרב בסולטן יעקוב אינם עוד בגדר נעדרים, אלא יש לראות בהם חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. כך פורסם הערב (ד') בערוץ 1.
הדו"ח, שהוכן באישור הרמטכ"ל, נכתב בתום עבודת מטה של צוות מיוחד שבדק את הפרשה בחודשים האחרונים, וביצע שחזור מלא של הקרב שנערך בלבנון ב-10 ביוני 1982, ממנו לא שבו החיילים זכריה באומל, יהודה כץ וצביקה פלדמן, כדי לבדוק מה הסיכוי שהם יצאו משם בחיים.
הדו"ח מונח כעת על שולחנם של ראש אכ"א וראש אמ"ן במטכ"ל. לאחר שיתנו את חוות דעתם, יועבר הדו"ח לידי הרב הצבאי הראשי, תת-אלוף ישראל וייס. הוא יידרש לקבוע אם ניתן להכריז על השלושה חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. באותו אופן נהג הרב גם בעניינם של שלושת החיילים שנחטפו בהר דוב.
המשמעות של החלטה כזו היא שהמשפחות יוכלו לשבת שבעה על החיילים וצה"ל יתייחס אליהם בעתיד כחללים.
מרים באומל: "אני כבר לא מאמינה לכלום"
מרים באומל, אמו של זכריה באומל, אמרה ל-ynet בתגובה: "אני יודעת שוועדה של רבנים דנה וניסתה להבין מה גורל הבנים. כל החומר של ועדת הרבנים הועבר לשולחן הצבא ושם זה נמצא כרגע. אני בטוחה שהדבר היחיד שיכולים להגיד לי על גורל הנעדרים הוא שלא יודעים".
"הצבא לא יכול להכריז עליהם כחללים ולא יכול להגיד שהם בחיים, וזה הכי נורא", אומרת באומל. "הצבא לא מוכן להגיד שהוא לא יודע, ולכן מעדיף להכריז עליהם כחללים. אני לא חושבת יותר כלום ולא מאמינה יותר בכלום, אני רק רוצה לדעת מה עלה בגורלם".
ביולי האחרון דווח בכלי התקשורת בלבנון על מציאת גופות באזור בו נערך הקרב, והועלתה הסברה שמדובר בגופותיהם של שלושת הנעדרים. בצה"ל לא פסלו את האפשרות, אולם בהמשך דיווחה העיתונות הלבנונית כי ככל הנראה, מדובר בגופותיהם של פלסטינים.