קופה"ח חוסכות עליכם תרופות (ואיך בכל זאת תשיגו אותן)

להזדקן, להשתגע, לשבור את עצם הירך, להשמין מאוד, לחשוף את עצמכם לשבץ מוחי - אלה הן רק אחדות מהדרישות שמציב משרד הבריאות למבוטחי הקופות, כתנאי מקדים לקבלת תרופות יקרות שבסל הבריאות. מה לא ייתנו לכם, ומה כן תוכלו לעשות כדי לקבל טיפול מיטבי

הדיונים על סל התרופות מושכים בדרך כלל אש, והשנה הם להטו במיוחד. 60 מיליון שקל הוקצבו להרחבת הסל (לעומת 220 מיליון בשנה שעברה). הסכום אפשר הכנסתן של שש תרופות חדשות, בשעה שמאות עדיין ממתינות לאישור.

 

אבל מתברר שהוויכוח על התרופות שייכנסו לסל הוא רק קצה הקרחון, והעובדה שתרופה מסוימת הוכנסה לסל, לא אומרת שגם נוכל לקבל אותה. מתחקיר שערכנו עולה, שבכמה תרופות מרכזיות הושקע "מאמץ יצירתי" כדי למנוע מרוב החולים לקבל את התרופות שבסל, אף שמדובר באפשרות היחידה לטיפול.

 

משרד הבריאות קובע התוויות המגבילות את הזכאות לכל תרופה. התמונה המצטיירת היא, שככל שהתרופה או הטיפול יקרים יותר, וככל שיותר אנשים זקוקים להם, כך קטנים הסיכויים לקבלם.

 

התרופות "האסורות" עדיפות ביעילותן, במיעוט תופעות הלוואי, בטווח פעולה ממוקד, בנוחות השימוש, ולעתים בכל אלו גם יחד. חסרונן: הן יקרות יותר.

 

השאלה אם יש כאן חיסכון של ממש, ובעצם, מיהו החוסך? תקציב סל התרופות שייך לקופות החולים. "חסכנות" בחלוקת תרופות תסייע לתקציביהן (ראו הרחבה במסגרת). אבל בהנחה שהטיפול טוב פחות, הוא ייארך זמן רב יותר, וחולים עשויים להזדקק לאשפוזים יקרים. מעבר לכך, יש חולים שטיפול ארוך ומוצלח פחות יפגע בבריאותם, ויהפוך אותם לנתמכי הביטוח הלאומי, הנזקקים לתמיכות שעולות למדינה כסף רב. אלא שתקציבי הביטוח הלאומי אינם קשורים לתקציבי הקופות.