נקה את התמונות שלך

מהרגע שתרכוש מצלמה דיגיטלית, לא ירחק היום עד שתבין שאתה זקוק לתוכנת עיבוד תמונה, כדי ללטש את התמונות לפני שאתה שולח אותן להדפסה

מצלמות דיגיטליות הן עניין לוהט. אבל האמת היא שלא משנה עד כמה הציוד שלך משוכלל, עדיין תזדקק לתוכנה כדי להפוך את התמונות למושלמות באמת. לעתים, העדשה של המצלמות הזולות מעוותת מעט את התמונה; לעתים תנאי התאורה גורמים לתמונה עם חשיפת יתר או חסר, ולעתים הצלם ממסגר את אובייקט הצילום בצורה כה רעה, שראוי לתקן זאת במחשב.

 

בכל מקרה, לקוראי PC Magazine ברור שכל מה שאפשר לעשות ללא מחשב, אפשר לעשות טוב יותר עם מחשב - וגם להנות מהתהליך ולא רק מהתוצאה. עיבוד תמונה דיגיטלי לא הומצא על PC וחובבים לא היו קהל היעד כאשר חברות כמו סאיטקס פיתחו את הטכנולוגיה המקורית.

 

תחליף לריטוש

 

היכולת לטפל באופן אינדווידואלי בכל אחד ממיליוני הפיקסלים שמרכיבים תמונה דיגיטלית התחילה על תחנות עבודה חזקות (בדרך כלל מבוססות מעבדי RISC) ויקרות מאוד, עבור תהליכי קדם-דפוס, כתחליף לאומנות "הריטוש" (Retouch, ללא כל קשר למרטש מבוסטון) ההולכת ונעלמת. ההגירה הדרגתית של עיבוד תמונה לפלטפורמות "קלות" יותר, כמו מקינטוש, התחילה עם פורצת הדרך Photoshop, שממשיכה להוליך את השוק בתחום זה.

 

אפשר לתקן את כל הבעיות האופייניות לצילום - ולגרום להרבה בעיות אחרות אם לא מבינים את מושגי היסוד - בעזרת תוכנות לעיבוד תמונה. התוכנות האלה הן "רסטריות" במהותן, כלומר הן מתייחסות לכל נקודה כאל מרכיב עצמאי במטריצה דו-ממדי, שאפשר לשנות אותו בצורה בלתי תלויה באחרים או כפונקציה מתמטית שפיקסלים אחרים מהווים בה פרמטרים.

 

שני סוגי טיפול

 

מחיקה של נקודה אדומה בעין המצולם כתוצאה מהשתקפות של אור המבזק על הרשתית יכולה לעבור טיפול משני הסוגים. בטיפול ידני אתם מסמנים את הפיקסלים האדומים וקובעים להם צבע אחר, למשל שחור, בלי שהתוכנה "תבין" מדוע זה קורה. בטיפול אוטומטי אתם מפעילים "פילטר" מתאים ואז התוכנה היא זו שמזהה את האישון, את הנקודות האדומות ומבצעת את המחיקה. במקרה זה ברור שהתוכנה מטפלת בפיקסל אחד על ידי התייחסות לפיקסלים שסביבו.

 

בצורה דומה, פילטרים אחרים יודעים להגביר או להוריד חדות, לשנות צבעים על ידי "עיוות" עקומת ההיענות של צבעי היסוד (פונקצית גמה), ליצור אפקטים של ערבול או התמזגות, וכדומה. החוכמה האמיתית של תוכנות עיבוד תמונה ומה שמבדיל בין הטובות לגרועות הוא הניסיון בעיצוב ארגז כלים, שמצד אחד מספק את האמצעים המתמטיים המשוכללים ביותר ומצד שני מציג אותם במטפורות שמובנות למי שאין לא מושג במורכבות המתמטית של המנוע שמאחורי הקלעים.

 

במקום שעומדים החובבים לא עומדים המקצוענים

 

כמובן, Photoshop של Adobe היא עדיין סטנדרט האיכות בכל מה שקשור בתיקוני ושיפורי תמונות, לפחות ככל שמדובר במקצוענים ובחובבים משקיענים. אבל קשה להצדיק הוצאה של 600 דולר (כל המחירים נקובים על פי המחירונים בארה"ב) עבור תוכנה שתשפר תמונות שצולמו במצלמה דיגיטלית בינונית, שמחירה אולי 300 דולר.

 

יתר על כן, עם העוצמה של פוטושופ באה המורכבות הטכנית של השימוש בה, שאינו אינטואיטיבי כראוי לתוכנות חובבים מזדמנים. ואולי מכאן החלה הדרישה לדרג ביניים בתוכנות עיבוד תמונה. למרות שהתוכנות הנסקרות כאן שונות זו מזו, כולן מציעות ערכות כלי תיקון ושיפור תמונה חזקות, כמה פילטרים יצירתיים ואפשרויות מגוונות למסגור תמונה בתוך מסמך הכולל אלמנטים אחרים, כמו גרפיקה וטקסט. רק שבניגוד לפוטושופ - הן זולות.

 

כלים אוטומטיים

 

כמו שניתן לנחש, כל תוכנה מציעה מספר כלים אוטומטיים שהם קלים מאוד לשימוש. כך, למשל, כולן יכולות להסיר באופן אוטומטי "עין אדומה" המופיעה לעתים בצילומים עם מבזק. כולן מציעות כלים לעיבוד תמונה מתקדם, כמו היסטוגרמות (גרף הפילוג הסטטיסטי של ערכים כרומטיים) אינטראקטיביות, המאפשרות למשתמש לקבוע את פיזור הטונים בתמונה ולשנות את הטון באזורים המוצללים, את גווני הביניים ואת האזורים המוארים - לכל צבע יסוד ולכל תחום בהירות בנפרד.

 

בסקירות המיועדות למקצוענים החשיבות היחסית של תכונות נקבעת על פי החופש היצירתי שהתוכנה נותנת למשתמש שיודע להוציא ממנה את המקסימום גם אם הדרך לא קלה. בהשוואה בין המוצרים כאן, התמקדנו בנושאים פרקטיים יותר, שרלוונטיים לחובבים. כך, למשל, ל- Photoshop Elements 2.0 הענקנו נקודות נוספות על קלות השימוש, מאחר והיא כוללת אפשרויות ייצוא אוטומטיות וממשק משתמש גמיש ונוח.

 

הכי חשוב לא להזיק

 

עם זאת, הגדרת החובבנות לא מתייחסת בזלזול לצרכים של משתמש מתוחכם יותר. יישמנו את החוק הראשון ברפואה "הכי חשוב לא להזיק", משום שהרבה משתמשים (גם מנוסים) עושים טעויות במהלך העיבוד ונדרשת דרך נסיגה ללא הרס. לכן הרחבנו את הקריטריונים לגבי כלי תיקון תמונה מתקדמים שאינם הורסים את התמונה המקורית. כך, למשל, הן Photoshop Elements והן Jasc Paint Shop Pro 8 מציעות הפרדה בין שכבות עיבוד לבין שכבות תמונה מקורית.

 

שכבות העיבוד פועלות על המידע המצוי בשכבות שמתחתן בהיררכית השכבות מבלי למחוק אותו. שכבות כאלו מאפשרות מניפולציה מלאה בתמונה - בעוד התמונה המקורית עליה נעשית המניפולציה נשמרת במקוריותה. גם אפשרות הערבוב בין השכבות בשיטות שונות, עניין שבהתחלה נראה כמו גימיקים אומנותיים ותו לא, מתגלה כדרך מצוינת להחיות צבעים דהויים או להחזיר פרטים שהלכו לאיבוד בגלל פילטרים מרככים.

 

סינרגיה טבעית

 

קיימת סינרגיה טבעית בין תמונות דיגיטליות ואינטרנט. למרות שכל התוכנות הללו מציעות סוג כלשהו של ייצוא תמונה עבור הרשת, הרי שהמנצחת הגדולה בתחום היא Ulead PhotoImpact 8, שיכולה לעשות הכל - החל מאיסוף אוטומטי של גלריות תמונות מהרשת ועד יצירת עמודי HTML לגלריות כאלו ממש. לבסוף בחנו גם את יכולתה של כל תוכנה לבצע מטלות ניהוליות שגרתיות ברציפות, כמו חיפוש, סידור ושמירה של מאות קבצי תמונה - פועל יוצא של צילום דיגיטלי והיכולת של דיסקים חדשים לאחסן עשרות אלפי תמונות בלי שייוודע כי באו אל קרבם.

 

בגומחה הזו, רוב תוכנות העיבוד מתרכזות בכלים המאפשרים דפדוף ויזואלי ומיעוטן מספקות גם כלים למיקוד החיפוש בפרקי זמן או בהקשרים מילוליים. רק Microsoft Digital Image Library, שהיא חלק מ-Digital Image Suite 9, כוללת כלי ארכיון כחלק אינטגרלי מהיישום לעיבוד תמונה. החברות האחרות, מצד שני, מציעות תוכנות השלמה לניהול ארכיב תמונות כמוצרים העומדים בפני עצמם, כמו Adobe Photoshop Album, Paint Shop Photo Album, Ulead Photo Explorer.