הניסיון מלמד, שאין כמעט סרטי קולנוע שהופכים למשחקי מחשב טובים, ו-Tron של וולט דיסני, בואו נודה, לא היה אפילו סרט טוב. אבל למרות כל הבעיות, Tron הסרט עדיין הציע לנו עולם ויזואלי מרתק - שילוב של צילומים אמיתיים וגרפיקה ממוחשבת, שנחשב פורץ-דרך בשנות השמונים המוקדמות.
המתכנת שנשאב
Monolith, יצרני המשחק 2.0 Tron, שימרו את הסגנון הוויזואלי ואת סיפור המסגרת, ויצרו משחק פעולה, שמשתדל לאמץ דווקא את מה שהיה מוצלח בסרט. למי שלא מכיר - העלילה עוסקת במתכנת מחשבים, שנשאב לתוך עולם המחשב, שם הוא נילחם בתוכנה מרושעת. גיבור המשחק, לעומת-זאת, הוא בנו של אותו מתכנת, שתאמינו או לא, נשאב גם הוא לאותו עולם, כשהפעם האויבים שלו הם וירוסים ותוכנות מרושעות, שנשלחו על-ידי חברה מתחרה.
כיאה למשחק שמתרחש בתוך עולם המחשב, הוא לא נופל בקטגוריית הראינו כבר כזה. במקום כל הבונקרים, המעבדות הסודיות או שדות הקרב שאנחנו מכירים ממשחקי פעולה אחרים, Tron מתרחש בתוך שרתים, מחשבים ביתיים ואפילו מחשבים של אינטרנט קפה. התרגום הוויזואלי של כל זה מזכיר מאוד את סגנון הסרט, רק הרבה יותר יפה.
כדור אחד יותר מדי
ארכיטקטורה עתידנית שקופה למחצה, שמוארת בצבעי ניאון שונים, מכשירים ענקיים ומרוצים של אופנועי-אור (אלה מהסרט), שמתרחשים על מסלולים הצבועים בצבעים ראשוניים. לפעמים נדמה, אפילו, שהמתכנת שהיה אחראי על עיצוב הבתים, בלע באותו בוקר כדור אחד יותר מדי.
הקרבות הם בדיוק מה שהייתם מצפים לו ממשחק פעולה ממבט ראשון, רק עם כלי נשק חלשים יחסית. במהלך המשחק תוכלו לשדרג אותם, אבל עדיין, הנשק המספק היחיד הוא דיסקית-האור מהסרט. גם הקפיצות יפגמו בהנאה שלכם מהסרט: הן ידרשו מכם הרבה סבלנות ודיוק, או לפחות היכרות מעמיקה עם כפתור ה- Quick Load.
Tron עשה דרך ארוכה מאז 1982. הוא אומנם סבל מכמה בעיות קטנות שימנעו ממנו לקבל את האוסקר, אבל עדיין מדובר במשחק פעולה טוב עם גרפיקה יפהפיה ומקורית.