הח"כים חוזרים מחר לכנסת: מה יהיה?

האם תוסר חסינותה של נעמי בלומנטל? האם עיסאם מח'ול יצליח לסגור את הכור בדימונה? ואולי אריה אלדד יצליח להעביר משאל-עם לפינוי השכונות הערביות במזרח ירושלים? חברי-הכנסת חוזרים מחר למשכן מפגרת קיץ ארוכה, והקרב הראשון כבר בדרך: תקציב 2004 וחוק ההסדרים. יהיה חם

עננים מרחפים מעל כנסת ישראל בירושלים, ובינתיים, לא מדובר בענני גשם. לאחר פגרה ארוכה במיוחד, יחזרו מחר (יום ב') נבחרי הציבור לעבודה הפרלמנטרית. סוגיות פליליות, בהן מעורבים חברי כנסת, יגיעו לכלל הכרעה במושב הקרוב. ועדת הכנסת תהיה לסוערת ביותר, והצירוף "הסרת חסינות" צפוי להפוך לאחד השגורים במשכן.

 

בשבוע הקרוב אמורה המפד"ל להחליט על המשך דרכה, בעקבות החלטת הממשלה לפרק את משרד הדתות ולהעביר את בתי-הדין הרבניים לאחריות משרד המשפטים של לפיד משינוי. לצד המשבר הקואליציוני, יעסקו חברי הכנסת בפתח המושב גם במסמך ז'נווה שגובש בין בכירי השמאל לבכירים פלסטינים - צעד שנתפס בסיעות הימין כחתרני.   

 

מצעד הנחקרים

 

רשימת תיקי החקירה בפרקליטות המדינה ובמשטרה, התלויים ועומדים נגד חברי הכנסת, היא ארוכה: ראש הממשלה אריאל שרון ובנו, ח"כ עמרי שרון, וכן נעמי בלומנטל, יחיאל חזן ומיכאל גורולובסקי - כולם מהליכוד.  

 

ח"כ בלומנטל תעמוד בפעם השניה מול חבריה בוועדת הכנסת על חלקה בפרשת "סיטי טאוור". אפשר שהפעם היא לא תזכה לחסדיהם, וחסינותה תוסר. מייד לאחר שסאגת בלומנטל תסתיים, תתבקש הוועדה להסיר את חסינותם של יחיאל חזן ומיכאל גורולבסקי, על חלקם בפרשת ההצבעות הכפולות. במקרה זה ניתן להעריך שהחסינות תישאר בעינה.

 

אבל העננה הכבדה ביותר שתרחף מעל המשכן תהיה ללא ספק חקירות משפחת שרון, בפרשות סיריל קרן והאי היווני. על-פי התנהלות הפרקליטות בפרשת העמותות של ברק, ספק אם הסרת חסינותם של ראש הממשלה ובנו תעמוד על הפרק כבר במושב הקרוב. ועם זאת, ברור שהפרשה תעסיק שעות ארוכות את בית המחוקקים הישראלי. 

 

תקציב המדינה וחוק ההסדרים

 

חוק הסדרים עב-כרס יגיע כבר בתחילת המושב לכנסת, יסתובב כמה חודשים במשכן ויעורר הרבה מאוד רעש. כנהוג, חוק ההסדרים מתחיל בוויכוחים נוקבים - האם להעביר הכל לוועדת הכספים, כפי שדורשת הממשלה, או לפצל אותו בין הוועדות על-פי הנושא.

 

חוות הדעת של הלישכה המשפטית של הכנסת טוענת כי חוק ההסדרים איננו חוק רגיל, שכן הוא כולל מגוון עצום של סעיפים קטנים בתוכו. בנוסף, לעתים משתמש האוצר בחוק כדי להעביר "על הדרך" חוקים שונים, שאינם קשורים כלל ועיקר לתקציב.

 

לכן, נטען, רצוי לפצל את החוק לוועדות הרלוונטיות. אבל יש רצוי, ויש מצוי -  למרות חוות הדעת וההתנגדות הציבורית, לרוב ידה של הממשלה בסוגייה היא על העליונה, וסביר שגם הפעם יעבור החוק לוועדת הכספים כמקשה אחת.

 

מושב החורף יהיה גם המושב הראשון שבו חברי הכנסת החדשים יתחילו לפעול בצורה מלאה ושוטפת, לאחר שעברו את שלבי הלימוד הראשונים.

 

בכל הקשור לאישור תקציב המדינה, רצוי לשים לב לח"כ דניאל בנלולו ולשאר חברי ועדת הכספים מסיעת הליכוד, כולם ח"כים חדשים, שעשו במושב הקודם קולות של "חברתיים" - אבל אישרו בסופו של דבר את התקציב, וזכו לקיטונות של ביקורת מצד חברי מרכז הליכוד. במושב החולף הם הבינו שכוחם רב, אך לא ידעו כיצד לנצלו. הפעם, ירצו אותם ח"כים להגיע לקו הגמר של אישור התקציב עם הישג משמעותי מבחינתם.

 

ריבלין והקוד האתי

 

ובתוך כל ההמולה, ינסה יו"ר הכנסת ראובן ריבלין לעשות קצת סדר בבלגן, בעזרת ניסוח "הקוד האתי" לחברי הכנסת. ריבלין לקח לו כמשימה עליונה להחזיר את אמון הציבור במשכן, והקוד האתי אמור להסדיר את המותר והאסור בפרלמנט הישראלי - מעין עשרת הדיברות למחוקק .

 

הוועדה שהקים ריבלין לצורך ניסוח הקוד, בראשותו של פרופסור זמיר, כבר החלה את עבודתה. הוועדה צפויה לקבל שורה של החלטות משמעותיות, שבראשן האפשרות לענישה אפקטיבית נגד חברי כנסת סוררים.ההמלצות עלולות לעורר התנגדות במשכן, אבל יוקרתו של ריבלין נתונה להצלחת הוועדה, ולכן המלצותיה יתקבלו.

 

ומי יהיה "מחוקק המושב"?

 

אלפי הצעות החוק הפרטיות שהונחו על שולחן הכנסת סיימו את תקופת ההמתנה של 45 הימים (הפגרה נכללת בספירה), ובמושב הקרוב יעלו רבות מהן לדיון במליאה. כוחם האמיתי של חברי הכנסת וכישוריהם כמחוקקים יתגלה, בעקבות הצורך להתמודד עם חוק היסוד החדש - "משק המדינה", שהתקבל בחודש יוני 2003.

 

חוק היסוד קובע כי הצעת חוק פרטית, שבביצועה כרוכה עלות תקציבית שנתית של 5 מיליון שקלים או יותר, חייב לעבור ברוב של 50 חברי כנסת לפחות, בקריאה ראשונה, שניה ושלישית. ראשון הח"כים שיצליח להעביר הצעת חוק כזו, נגד עמדת הממשלה, יזכה בתואר "מחוקק המושב".

 

מבחר הצעות חוק

 

קרוב ל-1,500 הצעות חוק יגיעו להצבעה במליאת הכנסת. להלן מקבץ לא מייצג של חוקים פוטנציאליים, שיעשו בחודשים הקרובים כותרות:

 

• ח"כ עיסאם מח'ול מחד"ש-תע"ל יבקש לסגור את הכור האטומי בדימונה, בשל "החומרים הרדיואקטיביים שהופכים לסכנה סביבתית המאיימת על האזור".

 

• הצעת חוק של חברי כנסת מסיעות שונות, ואשר מטרתה ל"סנדל" את ח"כ אמיר פרץ (עם אחד), כך שלא יוכל לכהן גם כיו"ר ההסתדרות. ח"כ יחיאל חזן מנמק מדוע על פרץ לבחור בין שני כובעיו: "המצב כיום מפלה לטובה את ראש ההסתדרות לעומת מעמדם של יתר חברי הכנסת, שלא בצדק. המצב עלול להוביל לשחיתות ולניגוד עניינים".

 

• חבר הכנסת אריה אלדד מציע לערוך משאל-עם על פינוי שכונות ערביות בירושלים, שהיו תחת שלטון ממלכת ירדן עד לשנת 1967. "קיומו של משאל-עם יחשוף אחת ולתמיד את רצון העם בנושא השכונות", מסביר אלדד.  

 

• ח"כ אופיר פינס (עבודה) בהצעת חוק שתאסור זימון לשירות מילואים במאחזים בלתי חוקיים. "לא ייתכן", הוא טוען, "שחיילי צה"ל ייקראו לשירות מילואים, לשם שמירה או אבטחה, במאחזים שהקמתם ועצם קיומם הוא בבחינת עבירה מובהקת על החוק".

 

• יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יובל שטייניץ, מבקש לאסור הפגנות ליד מגוריו של איש ציבור, כדי "למנוע הפעלת לחץ וטרור כלפי אישי ציבור על-ידי הפרעות למהלך חייהם הפרטיים והמשפחתיים".

 

• חברי סיעת ש"ס החליטו להירתם לטובת ניקוי מקומות העבודה הממשלתיים מאתרי אינטרנט פורנוגרפיים. על-פי הצעת החוק שהגישו, ייחסמו לאלתר אתרים פורנוגרפיים במוסדות ציבור, שכן הם "עלולים לעודד אלימות מינית נגד נשים ואף גורמים לביזוי כבודה של האישה ולהשפלתה".

 

• ח"כ רומן ברונפמן (מרצ) מציע להסדיר לראשונה דרך חקיקה את מכלול הסוגיות הנוגעות לטיפול בחולה הנוטה למות. הצעתו "מתירה לרופא או לאחות להימנע ממתן טיפול, מבלי שהדבר יגרור אחריות כלשהי, פלילית או אזרחית".

 

• ולסיום, ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן תובע: "די לאפליית טייסים על רקע גילם". הוא מסביר: "בארץ ישנן תקנות המפלות טייסים מעל גיל 60, ומוצע לבטל תקנות אלה." כהן, אגב, הוא בעצמו חובב טיסה, שהגיע לגיל 60 ורשיון הטיסה שלו עומד לפוג.

 

יהיה שמח.