מאז שנות ה-70 האמינו מדענים כי רמות ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון הם האחראים הבלעדיים לארגון ההעדפה המינית במוח. עם זאת, על פי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, לא ניתן לקשר בין רמות ההורמונים לבין ההבדלים המיניים בין גברים ונשים, הבדלים הקשורים גם להעדפות מיניות.
במחקר האחרון שפורסם בכתב העת Journal of Molecular Brain Research השתמשו החוקרים בשיטות מעבדה גנטיות, והשוו בין מערך הגנים של עוברי עכברים, לפני התפתחות איברי המין ולאחריהם. החוקרים מצאו 54 גנים המיוצרים בכמויות שונות בזכרים ובנקבות, עוד לפני ההשפעה ההורמונלית.
מתוך אלו, 18 גנים יוצרו ברמות גבוהות יותר במוח העכברים הזכרים בעוד ש-36 מתוך הגנים יוצרו ברמות גבוהות יותר במוח הנקבות. לדעת החוקרים, הבדלים אלו ברמות הגנים הם הקובעים גם את ההבדלים במבנה המוח בין נשים וגברים.
כך למשל, שני חצאי המוח אצל הנקבות נראים סימטריים יותר, מאשר אצל הגברים. החוקרים טוענים כי סימטריות כזו מסייעת לתקשורת טובה בין שני חצאי המוח, ומובילה ליכולת התבטאות טובה יותר אצל הנשים. "ייתכן שהבדל זה גורם לנשים להביע רגשות מילולית, טוב ביותר מאצל הגברים".
"הממצאים עשויים להסביר מדוע אנחנו מרגישים גברים או נשים, מעבר למבנה הגופני", אומר ראש צוות החוקרים, פרופ' אריק ויליין, "גילוי הגנים מוביל אותנו להבנה שטרנסג'נדרים הרוצים לשנות את מינם, עושים זאת בגלל ההתרחשויות במוח".
"מאז ומתמיד אנשים חיפשו את הסיבה להומוסקסואליות", אומר ל-ynet ד"ר דניאל דריי, סקסולוג ופסיכותרפיסט, "ולחיפוש הזה היתה תמיכה מצד ההומוסקסואלים שביקשו להוכיח שהמדובר בתוצאה של הטבע, אולם מעולם לא פורסם מחקר ברור שראה הבדל ממשי בין הומואים לסטרייטים".
האם מחקרים גנטיים נוספים עשויים לשפוך אור על יכולת המדע לשנות נטייה מינית? "זו לא המטרה", קובע דריי, "הומוסקסואליות איננה מצב פתולוגי, זו לא מחלה, וחשוב למצוא את דרך ההנחיה שתדריך את ההומוסקסואל או הלסבית לחיות בצורה מאושרת, אם זה בדרך של יציאה מהארון, או אף בהמשך ההסתרה של העדפה המינית".