תלונה שהגיעה אל שולחננו האירה מערכת יחסים מורכבת במקצת בין התיאטראות בישראל לבין מנוייהם.
א' היא רעיית חייל בשירות קבע המשרת הרחק מהבית. אף על פי כן השניים אינם מוותרים על האפשרות לבקר בתיאטרון בעת חופשותיו, ואף עשו מנוי באחד התיאטראות הגדולים. את הכרטיסים הזמינו בכל פעם על פי מועד חופשת הבעל, שהיה ידוע מראש. באחת הפעמים הזמינו כרטיסים למוצאי שבת מסוימת, אך כבר ביום ו' שלפני כן נמסר לבעל כי יהיה עליו לשוב ליחידתו בשבת בצהריים.
א' התקשרה מייד לתיאטרון וביקשה להודיע, כי היא מבטלת את הזמנת הכרטיסים. הפקידה שהשיבה שם אמרה, כי לא ניתן לעשות דבר, הכרטיסים יישלחו אליה הביתה, והיא תוכל להשתמש בהם על בסיס מקום פנוי. כל הסבריה של א' כי עם בעל שמשרת בקבע זה אינו אפשרי - לא הועילו. גם שיחה עם המנהל לא פתרה את הבעיה, ונאמר לה כי יהיה עליה לנסות לממש את הכרטיסים בעתיד על בסיס מקום פנוי.
למצב מעין זה אין פתרון חד-משמעי. צודק מבחינתו הצרכן המצפה כי התיאטרון יגלה הבנה למצבו המיוחד, בוודאי אם אין לו היסטוריה של מבטל סדרתי. ומנגד, התיאטרון רשאי לצפות למידה סבירה של ודאות מסחרית בכל האמור במכירת כרטיסים, ולדעת מראש אילו מקומות הוא יכול למכור, ולו בימים הסמוכים להצגה עצמה.נראה, כי הפתרון נעוץ בייתר סבלנות וסובלנות מצד שני הצדדים.
אשר לצרכן, לרוב יהיו מקומות פנויים בהצגות, גם אם אולי לא יימצאו המושבים הטובים ביותר באותה הזדמנות. כך שמבחינתו יוכל לממש את הכרטיסים. והתיאטרון, טוב יעשה אם יגלה מידה של גמישות במצבים מיוחדים (כגון זה, או להבדיל, מחלה של מנוי). אחרי ככלות הכל, המנויים הנאמנים לו מאפשרים את קיומו ואת המשך פעילותו במידה לא מבוטלת, ולעומת זאת, תשובות נוקשות אינן תורמות למערכת יחסים מתמשכת כמו זו שיש לתיאטרון עם מנוייו.
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות