מחקר: עישון מכפיל הסיכון לטרשת נפוצה

חוקרים נורבגים מצאו, כי שכיחות המחלה בקרב מעשנים היתה כמעט כפולה מזו של הלא-מעשנים. מומחית בישראל: לא הוכח שהעישון תורם למחלה

מחקר רחב היקף שהתקיים בנורבגיה מגלה כי הסיכון ללקות במחלת הטרשת הנפוצה גבוה פי 1.8 בקרב מעשנים. המחקר שפורסם בכתב העת Neurology שיצא לאור השבוע מגלה עוד כי הסיכון ללקות במחלה גבוה יותר אצל גברים מעשנים מאשר אצל נשים.

 

על פי ההערכות, בישראל יש כ-4,000 חולים בטרשת נפוצה. מערכת החיסון של החולים תוקפת את מעטפת המיילין סביב העצבים, וגורמת להתקפי חולשה, עייפות, שיתוק ואף הפרעות נפשיות. הטיפולים התרופתיים, ובהם התרופה הישראלית "קופקסון", מצליחים להקל על התסמינים לזמן מה, אולם אין לה כל מרפא.

 

במחקר המדובר בדקו חוקרים מאוניברסיטת ברגן שבנורבגיה 22,312 תושבים בגיל 40 עד 47. הנבדקים נשאלו אשר להרגלי העישון והאם אובחנו כחולי טרשת נפוצה. החוקרים מצאו כי הסיכון ללקות בטרשת נפוצה אצל גברים מעשנים היה גבוה פי 2.75, ובקרב נשים מעשנות - פי 1.61 מאשר אצל האוכלוסיה הלא מעשנת.

 

על פי ממצאי המחקר, המחלה פורצת לרוב כ-15 שנה מתחילת העישון. "זוהי עוד סיבה להפסיק לעשן", אמר ד"ר טרונד ריסה, ראש צוות החוקרים, והוסיף: "אנו מקווים כי המחקר יסייע לנו להבין את הגורמים לפרוץ המחלה".

 

מומחית: לנו אין מסקנה חד משמעית

 

"גורמי המחלה לא ידועים, אולם הרושם שלנו היום הוא שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים", כך מגיבה על ממצאי המחקר ד"ר רונית גלילי-מוסברג, מנהלת המרפאה לטרשת נפוצה בבית החולים בילינסון. לדבריה, "בין הגורמים הסביבתיים, עלתה האפשרות שעישון גורם לסיכון מוגבר למחלה, אולי בשל הרדיקלים החופשיים שבו, הפוגמים בגוף, אולם אין מסקנה חד משמעית".

 

מחקר שנערך בעבר וכלל אחיות בתי חולים, גילה אף הוא סיכון מוגבר לטרשת נפוצה בקרב נחקרות שעישנו, והסיכון הלך ועלה ככל שעלה מינון העישון, אולם גלילי-מוסברג מציינת, שהמחקר לא הצליח להוכיח כי מדובר בגורם וסיבתו: "צריך לזכור שעל אף המחקר הזה וקודמיו, עדיין אין הוכחות חד משמעיות שהעישון תורם למחלה. מנסיוני ומנסיון עמיתיי, שכיחות העישון בקרב החולים בארץ דווקא נמוכה יחסית".

 

ד"ר גלילי-מוסברג מציינת גם את הבדלי השכיחות של המחלה באיזורים שונים בעולם. כך למשל, המחלה שכיחה יותר ככל שמצפינים מקו המשווה: "יש הרבה יותר חולי MS בארצות סקנדינביה, מאשר בארצות דרומיות", היא מציינת. "מכיוון שהמחקר בדק משתתפים נורבגיים, לא ניתן להשליך בוודאות מתוצאותיו על האוכלוסייה בישראל".