תקציב 2004: כ-255 מיליארד שקל

תקציב השנה הבאה מוגש בשעה זו לאישור הכנסת. ההוצאה למימון צרכי הביטחון תגדל בשנה הבאה ב-4.4%, ואילו ההוצאה הממשלתית למימון קצבאות הביטוח הלאומי והתמיכות השונות צפויה לקטון ב-6.4%; הגירעון בתקציב יחרוג השנה בהרבה מהיעד הרשמי של 3% מהתוצר, ויסתכם בכ- 5.6% מהתוצר

שר האוצר, בנימין נתניהו, מגיש בשעה זו לאישור הכנסת את הצעת תקציב המדינה לשנת 2004, בהיקף של כ- 254.7 מיליארד שקל.

 

יחד עם הצעת התקציב, מגיש האוצר לאישור הכנסת את חוק ההסדרים, שהוא למעשה אסופה של כמה עשרות חוקים כלכליים שנועדו לאפשר את ביצוע התקציב. חוק נוסף המוגש היום לכנסת הוא ההצעה להשוות את גיל הפרישה לגברים ולנשים, ולהעלות אותו בהדרגה ל- 67 שנים.

 

הכנסת תתחיל לדון בהצעת התקציב ובחוק ההסדרים הנלווה אליה ביום ד' בשבוע הבא. לאחר אישור התקציב במליאה בקריאה ראשונה, תועבר ההצעה לדיון מפורט בוועדת הכספים, לקראת אישורה הסופי בקריאה שנייה ושלישית. האישור הסופי של התקציב וחוק ההסדרים צפוי בסוף חודש דצמבר.

 

מקטינים הוצאות הממשלה ב-0.8%

 

תקציב 2004 יסתכם כאמור בכ- 254.7 מיליארד שקל, לעומת כ- 269.9 מיליארד השקלים שהוקצבו לתקציב השנה הנוכחית. סך הוצאות הממשלה נטו, ללא החזר אשראי וללא מתן אשראי, יסתכמו בשנה הבאה בכ- 202.1 מיליארד שקל, לעומת הוצאה בפועל של כ- 201 מיליארד שקל השנה.

 

לדברי הממונה על התקציבים באוצר, אורי יוגב, מדובר בהקטנה של הוצאות הממשלה בשיעור ריאלי של 0.8%. לדבריו, הקטנת התקציב הממשלתי בשנת 2004 מתאפשרת הודות לצעדי המדיניות שהציע השנה האוצר, שעיקרם צמצום בהוצאה הציבורית ושורה של רפורמות מבניות במשק.

 

המימון לתקציב הביטחון יגדל ב-4.4%

 

מניתוח הצעת התקציב לשנה הבאה, והשוואתה לתקציב המקורי לשנה הנוכחית, עולה התמונה הבאה: ההוצאה למימון צרכי הביטחון תגדל בשנת 2004 בשיעור ריאלי של 4.4%. תשלומי הריבית יגדלו בשנת התקציב הקרובה בשיעור חד-יחסית של 9%, בעיקר בשל הגידול בהיקפי חובות הממשלה כתוצאה מהגידול הנמשך בגירעון.

 

לעומת עליות אלה, צפויה ההוצאה הממשלתית למימון קצבאות הביטוח הלאומי והתמיכות השונות לקטון בשנה הבאה בשיעור ריאלי של 6.4%. הצריכה האזרחית, שהיא סך הוצאות הממשלה למעט הוצאה ביטחונית, צפויה לקטון אף היא, בשיעור ריאלי של 2.8%.

 

הגירעון יחרוג מהיעד של 3%

 

מדברים שאמר היום הממונה על התקציבים עולה התמונה הבאה על ביצוע תקציב המדינה בשנה הנוכחית: הגירעון בתקציב יחרוג השנה בהרבה מהיעד הרשמי של 3% מהתוצר, ויסתכם בכ- 5.6% מהתוצר, שהם כ- 28 מיליארד שקל.

 

יחד עם זאת, הערכה מעודכנת זו אופטימית מעט מתחזיות קודמות של ראשי האוצר שצפו כי הגירעון יסתכם השנה ביותר מ- 6% מהתוצר (למעלה מ- 30 מיליארד שקל). יוגב גם העריך כי היחס בין החוב הממשלתי לתוצר יעלה השנה לרמה מסוכנת של יותר מ- 107%. זאת לעומת יחס של כ- 103% בשנה שעברה ושל כ- 89% בשנת 2000.

 

לגידול המדאיג ביחס שבין החוב הממשלתי לתוצר עלולה להיות השפעה לרעה על דירוג האשראי של מדינת ישראל. זאת בשל העובדה שיחס זה מעיד על יכולתה של המדינה לעמוד בהחזר חובותיה בעתיד.

 

מתרחקים מ"אמנת מאסטריכט"

 

לנתונים על גודל הגירעון בתקציב והיחס בין החוב הממשלתי לתוצר יש השפעה מעשית נוספת. הביצועים של ממשלת ישראל בתחומים אלה נמצאים במרחק רב מתנאי הקבלה לאיחוד המוניטרי של מדינות אירופה (גירעון תקציבי של לא יותר מ- 3% מהתוצר ויחס חוב לתוצר של עד 60%).

 

משמעות הדברים היא שביום שבו תרצה ישראל להסתפח לגוש האירו יהיה עליה לעשות מאמצים כמעט בלתי אפשריים בתחום התקציב כדי לעמוד בתנאי הקבלה שקבעו מדינות האיחוד (אמנת מאסטריכט).

 

מנכ"ל האוצר, אוהד מראני, הדגיש היום את החשיבות הרבה שיש לשמירה על מסגרת התקציב. לדבריו, ביצוע התקציב והרפורמות המבניות הכלולות בו במתכונת שמציע האוצר יאפשר לישראל להמשיך ולקבל את הערבויות של הממשל האמריקני גם בשנת התקציב הבאה.

 

ראה תחזית האוצר ל-2004 ואילך.