צ'רנוי: לא רציתי לרמות אף אחד, רק רציתי להרוויח

איש העסקים היהודי-רוסי הכחיש בחקירתו בפרשת בזק, שהיה השותף הסודי של גד זאבי לרכישת בזק; צ'רנוי: "שימשתי רק כבנק; יאחב"ל האזינה לטלפונים של עובדי, ידעה על העסקה המתגבשת אך הסתירה מהמדינה את תחילת העסקה". המשטרה: פעלנו כנדרש

 "אני חשבתי נקי וישר ולא רציתי לרמות אף אחד. אני חושב שגם זאבי סבר ככה. תיארתי לעצמי שהסכם האופציה מוכר לקונסורציום הבנקים, שהרי הוא זה שקיבל את הערבות הבנקאית של 143 מיליון דולר. חשבתי שהבנקים ישאלו אותו (את זאבי - ל.ד) מאיפה הוא לקח 143 מיליון דולר, ואז זאבי יציג בפניהם את ההסכם בינינו".

 

כך טען איש העסקים היהודי-רוסי מיכאל צ'רנוי בחקירתו ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (היאחב"ל) של משטרת ישראל, שהתקיימה באפריל 2001.

 

ביוני 2002 הוגש נגד אנשי העסקים גד זאבי ומיכאל צ'רנוי כתב אישום, בטענה לקבלה במרמה של האישורים לרכישת 20% ממניות בזק על-ידי זאבי, בדצמבר 1999, ולקבלה במרמה של הלוואה בסך 643 מיליון דולר מקונצורסיום הבנקים, לצורך הרכישה.

 

עד כה לא נשמעה עמדתו של צ'רנוי בעניין כתב האישום שהוגש נגדו. ידיעות אחרונות" חושף, לראשונה, קטעים מ-15 ההודעות שמסר במשטרה, במסגרת סדרה אינטנסיבית של חקירות שעבר ביאחב"ל בין החודשים מארס 2001 לפברואר 2002.

 

"אני שימשתי כבנק"

 

במהלך החקירה הראשונה שעבר, במארס 2001, נשאל צ'רנוי מדוע לא קיבל בעצמו את היתר המדינה לרכישת מניות בזק. "לא רציתי, מכיוון שאז עוד לא היתה הפרטה, ולפי ההסכם שלי עם זאבי, יש עוד חמש שנים לחשוב אם כדאי או לא כדאי", השיב צ'רנוי. צ'רנוי התייחס להסכם שהיה קיים בינו לבין זאבי, לטענת שניהם, לפיו קיבל צ'רנוי אופציה לרכישת 10% ממניות בזק מזאבי בעתיד, אם יקבל את אישור משרד התקשורת לכך.

 

החוקר: "מה ידוע לך על הסיבות שבעקבותיהן הסתיר גד זאבי את חלקך בעסקת בזק?".

 

צ'רנוי: "אני לא יודע. אני אומר לך עוד פעם - אני לא קניתי מניות בזק, אני שימשתי כבנק. נתתי מימון, וכל זה בליווי עורכי דין, במסגרת החוק. מעולם לא הסתרתי, ואין לי מה להסתיר - הרי אני לא הבעלים של מניות בזק. לא ברורה לי השאלה".

 

החוקר: "מי מהמכרים שלך בישראל יודע שעזרת לזאבי לרכוש מניות בזק?"

 

צ'רנוי: "לא יודע. לא דיברתי עם אף אחד על העיסקה. אם היו שואלים אותי - עניתי בקשר לנגיעה שלי לעיסקה, אך אני לא זוכר מי שאל אותי. אני יודע שבפרוטרוט אף אחד לא חקר אותי.

 

החוקר: "האם זה נכון שזאבי הצליח לחתום איתך על הסכם מאוד רווחי מבחינתו, ובעצם רימה אותך?".

 

צ'רנוי: "אני לא סבור כך".

 

צ'רנוי תיאר בחקירה כיצד נרקמה העיסקה עם זאבי. "זאבי התחיל לספר שהוא רוצה לרכוש מניות של בזק. שאלתי מה האינטרס שלי. זאבי התחיל להסביר ולשאול, אם אני יכול להמציא ערבות בנקאית של 150 מיליון דולר כדי לממן רכישה חלקית, ובעוד חמש שנים זאבי יחזיר לי את הכסף, בתוספת 100 מיליון דולר. עניתי לזאבי שברוסיה, לדוגמה, או במקומות אחרים, הרווחיות שלי יותר גבוהה".

 

התקשרתי לחברים שלי ברוסיה והם הורידו לי דרך האינטרנט דף מידע, שממנו רואים שמניות בזק עולות בסביבות 17 שקל למניה, ואילו הכלכלנים מעריכים את המניה כבעלת פוטנציאל (לעלות למחיר של - ל.ד) עד 31 שקל".

 

בהמשך מספר צ'רנוי: "העברתי 143 מילין דולר לחשבון בבנק ששייך לחברה של גד זאבי".

 

צ'רנוי טען בחקירותיו כי לא עניין אותו אם זאבי דיווח על הסכם האופציה ביניהם. "זה לא עניין אותי. לא התכוונתי להסתיר מאף אחד את דבר קיומו של ההסכם", אמר.

 

החוקר: "זאת אומרת, אתה לא יודע אם זאבי דיווח לרשויות על קיום הסכם האופציה?"

 

צ'רנוי: "לא יודע. גד זאבי הוא איש עסקים רציני, והוא מתייעץ עם עורכי דינו, ואם הוא מסכים לחתום על הסכם האופציה, אז אין פה שום דבר לא חוקי".

 

החוקרים טענו בפני צ'רנוי כי הוא וזאבי ניסו להסתיר את קיום האופציה, כי ידעו שאם קיומה היה מתפרסם, משרד התקשורת לא היה נותן את ההיתר לרכישת המניות. צ'רנוי השיב: "לא הסתרתי דבר. לא חשבתי שמתן האופציה יפריע לזאבי לקבל את ההיתר ממשרד התקשורת. אם זה כל-כך חשוב למשרד התקשורת, הם יכלו לבדוק בקלות מאין זאבי קיבל 143 מיליון דולר - ממני. אף פעם לא חשבתי לרכוש מניות בזק. רק רציתי להרוויח טוב".

 

במהלך החקירה העלה צ'רנוי טענה מפתיעה: הוא מעולם לא קרא את הגירסה המלאה של ההסכם שעליו חתם עם גד זאבי. "רק שאלתי את עורכי הדין שנכחו במעמד החתימה אם ההסכם הזה חוקי בהתייחס לחוקי ישראל, וקיבלתי תשובה ש'הכל חוקי - אתה יכול לחתום'".

 

החוקר: "זאת אומרת, לדבריך, אף אחד לא הקריא לך את ההסכם לפני החתימה?"

 

צרנוי:"לא. זה הסכם ארוך. רק 8 חודשים אחרי החתימה תירגמו לי מספר עמודים מההסכם הזה". גם מהאזנות סתר שערכה המשטרה לצ'רנוי עולה, כי צ'רנוי ביקש שיתגרמו עבורו את החוזה שנחתם עם זאבי.

 

צ'רנוי גילה כי אין לו ערבויות חומריות מזאבי להחזר המימון של 143 מיליון דולר שהעניק לו לרכישת מניות בזק. באחת החקירות הוא נשאל: "מהן הערבויות שהמציא לך זאבי לסכום זה"? צ'רנוי השיב: "תיאורטית, היה סיכון, מכיוון שאין ערבויות חומריות על הסכום הזה. בעיני, הערבות זה מילת יושר של מר זאבי". יש לציין, כי בחוזה בין זאבי לצ'רנוי, גד זאבי ערב אישית לחוב.

 

בהמשך החקירה אמר צ'רנוי: "אני מבין שלמרות שהחשבון שבו שוכבים 143 מיליון דולר הוא בשליטה של המנהלים שלי, אני לא יכול למנוע את קבלת הכספים האלה על-ידי קונסורציום הבנקים, במקרה של היווצרות מצב חירום כלשהו. הדבר היחיד שיש לי זו אפשרות לדרוש במצב כזה פיצוי מזאבי, דרך בית המשפט".

 

"אל תשאלו שאלות טיפשיות"

 

במהלך אחת מחקירותיו האחרונות, אמר צ'רנוי לחוקרים כי הוא חש נרדף. "אף פעם לא עסקתי בהלבנת הון, לא עסקתי במרמה. אני לא מבין למה היום היאחב"ל, במקום חקירה הוגנת, עוסקת ברדיפות אחרי. אני רוצה לציין בנוגע לבזק שלא ביצעתי שום עבירות ושיאחב"ל יחקרו את גד זאבי, ואם זאבי אשם - אז גם היאחב"ל אשמים, מכיוון שלא מנעו הסכם ביני לבין זאבי ולא הודיעו על כך למשרד התקשורת".

 

לטענת צ'רנוי, "עוד לפני מתן ההיתר, יאחבל האזינה במשך 3 חודשים לטלפונים של עובדי, וידעו על העיסקה המתגבשת. היאחב"ל הסתירה מהמדינה את תחילתה של עיסקה זו".

 

לא פעם, התרגז צ'רנוי על השאלות החוקרים. פעם אמר להם: "אני מייעץ לכם לקרוא את ההסכם החתום כמו שצריך ושם יש כל התשובות". פעם אחרת נזף בהם: "תקראו את ההסכם ביתר תשומת לב, ואל תשאלו שאלות טיפשיות".

 

 

צ'רנוי טוען, כי האזנת סתר שביצעה לו המשטרה סותרת את הטענה בכתב האישום, לפיה הוא הסתיר את העובדה כי הכסף בחשבון בשווייץ אינו של זאבי אלא שלו. מדובר בהאזנת סתר שנערכה כשנה לאחר שזאבי קיבל את ההלוואה מהבנקים לרכישת מניות בזק, במהלך פגישה של צ'רנוי, זאב רום, שהיה נציגו בארץ, ושגם נגדו הוגש כתב אישום בפרשה, ודוד נחימובסקי, שהיה באותה תקופה מנכ"ל בנק פי.בי בשווייץ, שבשליטת הבנק הבינלאומי.

 

לטענת צ'רנוי, רום והוא אמרו לנחימובסקי בפגישה כי ההון העצמי לביצוע עסקת בזק, שלכאורה הפקיד זאבי, הוא כספו של צ'רנוי. במהלך השיחה אמר רום לנחימובסקי: "יש לנו אצלכם 431 מיליון דולר בחשבון לא שלנו".

 

בהמשך, טוען צ'רנוי, פנה נחימובסקי לשלמה פיוטרקובסקי, אז מנכ"ל הבנק הבינלאומי, שהוביל את קונסורציום הבנקים שהעניק את ההלוואה לזאבי לרכיש תהמניות, והעביר לו את המידע. פיוטרקובסקי העיד בפני החוקרים במשטרה: "אמרתי לנחימובסקי שמידע זה מצריך בדיקה מיידית. נפגשתי עם יגאל ארנון (שהיה עו"ד של זאבי ואז יו"ר הבינלאומי - ל.ד), שהיה מופתע והבטיח ליצור קשר מיידי עם זאבי, כדי לבדוק איתו את המידע.

 

זאבי הכחיש מכל וכל 'את הסיפורים', לדבריו, וחזר ואמר שהכסף שלו, "ולא של אדם אחר". לאחר שהועבר המידע לפיוטרקובסקי, קיבל זאבי מקונסורציום הבנקים אשראי נוסף בסך של 70 מיליון דולר.

 

תגובת המשטרה

 

במשטרה דוחים את טענות צ'רנוי על הסף ומציינים, כי היחידה פעלה כנדרש ובמקצועיות, תוך שיתוף רשויות נוספות הנוגעות לעניין, כדי לסכל את המשך המהלך. כידוע, אומרת המשטרה, החקירה הסתיימה ואף הוגשו כתבי אישום בתיק.

 

 

רקע: שותף סודי או מלווה לזאבי בלבד?

 

בשבועות הקרובים צפויה פרקליטות המדינה להחליט האם להמשיך בהליכים המשפטיים נגד הנאשמים במה שמכונה "פרשת בזק". זאת, לאחר שקיימה הליך של שימוע לנאשמים. שני החשודים המרכזיים בפרשה הם אנשי העסקים גד זאבי, שרכש 20% ממניות בזק בדצמבר 1999, ומיכאל צ'רנוי.

 

על-פי כתב האישום, השניים צפו כי צ'רנוי לא יוכל לקבל היתר משר התקשורת להחזיק במניות בזק, בגלל עברו השנוי במחלוקת לכאורה. לכן, על-פי הכתב האישום, הוסכם ביניהם כי חלקו של צ'רנוי ברכישת המניות יהיה חסוי, וזאבי יוצג כרוכש היחיד. על סמך המצגים הכוזבים שהציגו, על-פי כתב האישום, הם קיבלו במרמה את ההיתר להחזיק במניות.

 

היתר זה איפשר להם לקבל הלוואות לרכישת המניות בסך 346 מיליון דולר מקופת קונסורציום בנקים. כביטחון נגד חלק מההלוואה, העמיד זאבי 143 מיליון דולר, שהיו מופקדים בבנק שווייצרי. על-פי כתב האישום, החשבון בשווייץ - שהוצג על-ידי זאבי כשלו - היה שייך למעשה לצ'רנוי.

 

זאבי טען בחקירות, שפורסמו בידיעות אחרונות לפני כשנה, כי הקשר בינו לבין צ'רנוי מסתכם בהלוואה שלקח מהאחרון ולא בשום מערכת של שותפות. זאבי יוצג בשימוע על-ידי עו"ד דן שיינמן. עוה"ד יעקב וינרוט, יהושוע רזניק, ירון פירדי וז'ק חן ייצגו את צ'רנוי. עו"ד נבות תל-צור ממשרד רם כספי ייצג את זאב רום. מטעם המדינה נכחה בשימוע צמרת הפרקליטות והמחלקה הכלכלית בפרקליטות, בראשות עוד שמעון דולן.