לקחתם המחאות נוסעים? אל תהיו רגועים

מטיילים במזרח הרחוק מתלוננים, כי הפיצוי על המחאות שנגנבו מגיע רק אחרי תהליך חקירה ארוך ומייגע, זאת מפני שהחברות מחמירות בנהלי החזרת הכסף. האם כדאי להשתמש בטרבלר צ'קס?

מה יותר בטוח מלטייל בעולם כשבכיסך המחאות נוסעים? כך, לפחות מאמינים רוב היוצאים למסעות ארוכים. הרי כדי לפדות אותן חייבים להציג דרכון ולהוכיח כי השם, התמונה והחתימה זהים. גם אם יגנבו את ההמחאות, תוכל תמיד לקבל את הכסף בחזרה מהחברה ולהמשיך בטיול.

 

לא בדיוק. מתברר שלא תמיד כל-כך פשוט לקבל את הכסף בחזרה. באחרונה מתרבות תלונות של מטיילים במזרח הרחוק, על כך שרכשו המחאות נוסעים, אבל כשאלה נגנבו - הוחזר להם הכסף רק לאחר תהליך חקירה ארוך ומייגע, לעיתים לאחר שנאלצו להפסיק את הטיול ולשוב לארץ. ההסבר לכך, כנראה, הוא שמעשי המרמה הרבים באסיה גורמים לחברות המנפיקות המחאות נוסעים להחמיר את נהלי החזרת הכסף.

 

"הפסדתי יותר מ-1,500 שקל"

 

ביולי בשנה שעברה יצא המטייל יניב ברודבקר (25) מפתח-תקווה לכמה דקות מחדרו בגסטהאוס בדרמסאלה, צפון הודו. "יצאתי, ושכחתי לנעול את הדלת. כשחזרתי, תיק שחור ובו חגורת הכסף עם המחאות הנוסעים בשווי 3,150 דולר כבר לא היה שם. לא כל כך דאגתי, כי ידעתי שאקבל את הכסף. הרי מדובר בהמחאות נוסעים, ולא בכסף מזומן," הוא מספר.

 

ברודבקר דיווח למשטרה על הגניבה. משטרת הודו לא ששה לתת דו"ח גניבה, כי זה מכריח אותם לבצע חקירה. "הסבירו לי שאם אמלא דו"ח גניבה, אצטרך להישאר באיזור במשך חצי שנה. השוטר המליץ שאמלא דו"ח אובדן, וכך עשיתי. את הדו"ח שלחתי לחברת אמריקן אקספרס, שממנה נקנו ההמחאות".

 

עבר חודש, עברו חודשיים, ושום דבר. ברודבקר כבר הגיע למשרדי החברה בדלהי ומילא דו"ח נוסף. "אמרו לי שיחזרו אליי תוך שבועיים, אבל זה התארך לשלושה חודשים. אחר כך אמרו לי שהבקשה נדחתה. כשביקשתי לדעת מדוע, שלחו לי פקס שאומר שמסיבות ששמורות אצל החברה, הבקשה נדחתה והם לא יכולים לפרט מדוע.

 

"במשך ארבעה חודשים חייתי על כרטיס אשראי ובסופו של דבר נאלצתי לקטוע את הטיול ולחזור  לארץ," הוא מספר. "בארץ יצרתי קשר עם המשרד של אמריקן אקספרס, והם הפנו אותי ליחסי לקוחות בארה"ב, שהפנו אותי אל המשרד בהודו, שם אמרו לי שוב שהבקשה נדחתה. עשיתי כל מה שהייתי אמור לעשות. שמרתי את המספרים של המחאות הנוסעים, דיווחתי מיד על הגניבה ושלחתי את הטופס במהירות".

 

בסופו של דבר הצליח ברודבקר להשיג את מספר הטלפון של אחד האחראים במשרדי החברה בבריטניה, ואיים שיפנה לעיתונות בעניין. "הוא נבהל ותחקר אותי מחדש. לאחר מכן הוא הודיע לי שהבקשה שלי נדחתה כי לא סיפקתי מספיק פרטים. זו היתה הפעם הראשונה בארבעה חודשים שבה מישהו אמר לי מה היתה הסיבה לדחייה. הוא ביקש ממני פרטים נוספים, ורק אחרי עשרה חודשים מאז גניבת ההמחאות התבשרתי שאמריקן אקספרס אישרו לי את הבקשה.

 

"החברה הודיעה לי שלא אקבל את הריבית על הכסף בשל חשדות שעדיין יש להם. הפסדתי יותר מ-1,500 שקל רק על שער הדולר ועל העמלה של מכירת ההמחאות בחזרה, בלי להביא בחשבון את שיחות הטלפון, הפקסים והאי-מיילים".

 

בתנאי העיסקה של רכישת המחאות נוסעים של אמריקן אקספרס מבהירה החברה, כי היא אינה אחראית לעיכובים בשל חקירת מקרה גניבה או אובדן - כך שלברודבקר לא היה הרבה מה לעשות.

 

"לא האמינו שהיה פיגוע" 

 

אסף מנור (32) מראשון-לציון ושני חבריו, שטיילו בנפאל בשנה שעברה, היו צריכים לחכות כמעט ארבעה חודשים עד שקיבלו את הכסף מאמריקן אקספרס. "טיילנו ביחד, ואחד מאיתנו סחב בחגורת הכסף את המחאות הנוסעים של כולנו בשווי 5,000 דולר. מאוחר יותר הבנו שזה בניגוד להוראות החברה. כשהיינו בפוקארה קיבלנו הודעה שאבא של חבר שלי נהרג בפיגוע, ומיהרנו לעזוב את המקום.

 

"יצאנו במהירות מהגסטהאוס והשארנו את החגורה מאחור. כשגילינו את זה, כבר היה מאוחר מדי. התקשרנו אל המלון מקטמנדו, אבל הם אמרו שהם לא מצאו שום דבר. הודענו לאמריקן אקספרס על האבדה. חשבנו שזה עניין של ימים עד שנקבל את ההחזר.

 

"בינתיים חבר שלי חזר ללווייה של אבא שלו בארץ. מהחברה הודיעו לנו שנצטרך לחכות שלושה חודשים. הסיפור נשמע להם מצוץ מהאצבע - גם העובדה שהמחאות הנוסעים של כולנו היו ביחד, וגם הפיגוע. אחרי שלושה חודשים הגענו למשרד האזורי של החברה בדלהי ונמסר לנו שהם דוחים את הבקשה.

 

"רק אז אמא שלי יצרה בארץ קשר עם בנק הדואר, שמבטח את המחאות הנוסעים שנרכשות בישראל. בזכות גברת בשם סינתיה מבנק הדואר בירושלים, ששלחה להם קטעי עיתונות על הפיגוע, הבינו שאנחנו לא משקרים. ארבעה חודשים אחרי הגניבה קיבלנו את הכסף בחזרה. בכל התקופה הזו ההורים שלנו הזרימו כסף לחשבון וככה חיינו. ישנו במקומות הכי זולים וניסינו לחסוך כסף כמה שאפשר".

 

גם קובי קצב חווה סיפור דומה. "בזמן שהייתי בקטמנדו נגנבו המחאות הנוסעים שלי. הגשתי תביעה לאמריקן אקספרס בסניף המרכזי שלהם בקטמנדו, שבו קיבלתי יחס מזלזל ומעליב. בין היתר הם כינו אותי גנב ולא היו מוכנים לדבר איתי. עד היום, חצי שנה לאחר מכן, לא קיבלתי את 500 הדולרים שלי בחזרה".

 

נאלצים לשוב לארץ

 

קונסול ישראל בבנגקוק, יעקב דביר, אומר כי אמריקן אקספרס מטרטרת את המטיילים. "בחודשים האחרונים פנו אלי כ-15 מטיילים, שכולם קיבלו בארץ הבטחות שאם ייגנבו המחאות הנוסעים, הם יקבלו את כספם בחזרה.

 

"אחרי הדיווח על האובדן או על הגניבה עוברים חודשים, ואז מפנים אותם להנהלה של אמריקן אקספרס בלונדון, בשיחות טלפון אינסופיות עם כל מיני בעלי תפקידים שם. לחלק מהמטיילים נגמר הכסף והם נאלצים לשוב לארץ. את הכסף רבים מהם רואים, במקרה הטוב, חודשיים אחרי שהגיעו לארץ".

 

"מטיילים הגיעו אלינו מיד אחרי שגנבו להם המחאות נוסעים כדי להתקשר לארץ, ועוד לא ראיתי מקרה שבו הוחזר הכסף בתוך 24 שעות," מספר שי צור ממסעדת 'זולה' בבנגקוק. "חלקם היו חייבים לקטוע את הטיול ולחזור לארץ, ולחלק שלחו כסף מהבית כדי שימשיכו את הטיול".

 

"הבעיה היא השוק השחור להמחאות נוסעים שיש בבנגקוק ובכלל במזרח," מסביר דודי צ'יפרוט מ'הקשר הישראלי', מסעדה לישראלים בבנגקוק. "יש סוחרים שמסתובבים ומפתים תיירים למכור להם המחאות נוסעים. הם נותנים להם 40 אחוז מערכן, ואז התיירים פונים אל החברה שהנפיקה את ההמחאות וטוענים שהן נגנבו. הסוחרים מזייפים תעודות וניגשים עם ההמחאות אל הבנק כדי לפדות אותן. בגלל זה החברות חוקרות בדקדקנות כל מקרה, והמטיילים שבאמת גנבו מהם - סובלים".

 

טיילים שעימם שוחחנו אמרו כי שמעו גם על ישראלים שמדווחים על גניבת המחאות נוסעים, לאחר שמכרו אותן. "הייתי מאוד רוצה לדעת מיהם האנשים שקונים המחאות נוסעים מתיירים," אומר מפקח קנטאנה נוט-צ'נאט ממשטרת התיירות של תאילנד.

 

הוא מודה שהתופעה קיימת, אבל אומר שהגניבות הן הבעיה האמיתית. "יש מקרי גניבה רבים באוטובוסים מבנגקוק אל דרום תאילנד. הבעיה היא שהרבה תיירים חושבים שהמחאות נוסעים אפשר לשים בתיק הגדול שהם מכניסים אל תא המטען, כי הם ממילא לא חתמו עליהן עדיין. אחר כך גונבים להם אותן, וזו בעיה לקבל את הכסף בחזרה. אני מייעץ לכולם להתייחס להמחאות נוסעים כאילו היו כסף מזומן, ולשמור אותן על הגוף כל הזמן".

 

דובר חברת אמריקן אקספרס בלונדון, הוגו פולדס, מסר בתגובה לידיעות אחרונות: "לצערנו אין באפשרותנו לדון בפרטים של תביעות ספציפיות, אך ברצוננו להדגיש כי אנו מתייחסים ברצינות לכל מקרה של החזר כספי על המחאות נוסעים.

 

"אנחנו חוקרים כל מקרה לגופו, בלי שום אפליה, כדי לוודא שלא מבוצע שום מעשה מרמה. לעתים אנו נאלצים לחקור תביעות בדקדקנות מול רשויות החוק הרלבנטיות, ובמקרים רבים אנו זקוקים למידע נוסף מהתובע, שני דברים שדורשים זמן. עם זאת, רוב התביעות מאושרות במהירות ובדרך כלל מוחזרות המחאות הנוסעים בתוך 24 שעות".

 

יש לציין כי הדובר סירב להתייחס לדברי הקונסול, או לשאלות ספציפיות לגבי הטיפול בטיילים ישראלים במזרח הרחוק.

 

מה עושים?

 

איך בכל זאת אפשר לנסוע עם המחאות נוסעים ולסיים את הטיול בשלום? הנה כמה המלצות שנמסרו מחברת אמריקן אקספרס:

1.לחתום על המחאות הנוסעים מיד עם רכישתן.

2. לכתוב את המספרים הסידוריים של ההמחאות ולשמור אותם בנפרד מחפצי הערך.

3. להשתמש בכמה אמצעי תשלום - כרטיס אשראי, המחאות נוסעים ומעט כסף מזומן.

4. אם נגנבו המחאות הנוסעים, יש ליצור מיד קשר עם המשטרה המקומית, למלא דו"ח ולקבל את מספרו. לאחר מכן יש ליצור קשר עם מוקדי החברה.

 

עדיף מזומן או כרטיס אשראי

 

היו זמנים שבהם המחאות נוסעים (טרבלרס צ'קס) היו פופולריות מאוד בעיני היוצאים לחו"ל. היה זה הרבה לפני שהומצאו כרטיסי האשראי, ולפני שהיה מותר להחזיק בארץ כל סכום כסף במטבע זר. בשנים האחרונות התמעט עד מאוד השימוש בהמחאות הללו. כדי להצטייד בהן יש ללכת לבנק, לרכוש אותן, להחזיקן במקום בטוח, בלתי חתומות עד לרכישת מוצר או שירות - ולקוות שבכל בית-עסק יסכימו לקבל את ההמחאה.

 

כיום אין שום יתרון של ממש בהמחאות הללו. להיפך, הן מסרבלות את נהלי התשלום בעת טיול בחו"ל. לא כל בית-עסק או נותן שירות יסכים לקבל את ההמחאות ובטח לא נהג מונית או קיוסק. לכן עדיף בהרבה כסף מזומן, הגם שהוא זמין יותר לגנבים, או כרטיס אשראי.

 

בבנק לאומי אמרו בתשובה לשאלתנו, כי יעניקו ללקוחותיהם פיצוי מלא במקרים של גניבה או אובדן המחאה, למעט במקרים שבהם קיים חשד לרמאות. הנוהלים המפורטים הנוגעים לביטוח ניתנים ללקוח בשעת קבלת ההמחאות מהבנק.

 

שיעור העמלה שהבנק גובה על ההמחאות הוא אחוז אחד, ולטענת הבנק רוב המקומות והחברות מכבדים את המחאות הנוסעים, כפי שמכבדים כרטיסי אשראי והמחאות רגילות. ובכל זאת, עדיף להשתמש כיום בכסף מזומן ובכרטיסי אשראי (גד ליאור).