החשש מהשביתה במשק גרם לכריסטיאן וספר לארוז את הפקלאות ולקצר ביום את השהות הקצרה ממילא שלו בישראל. וספר, מנהל בכיר בערוץ הטלוויזיה האמריקני סאנדנס, הגיע לכאן כדי לקחת חלק בשוק לסרטי תעודה, ה"דוקו-שוק".
ה"דוקו-שוק" הוא יוזמה חדשה של עמותת פורום הקו-פרודוקציות הבינלאומיות, הפועלת לחשיפה ולהפצה של סרטי תעודה ישראליים בארץ ובחו"ל, בשיתוף עם פורום היוצרים הדוקומנטרים. זהו חלקה השני של הפעילות השנתית של פורום הקו-פרודוקציות הבינלאומי. באפריל השנה נערך שלב הפיצ'ינג, בו ניסו היוצרים הדוקומנטרים לגייס משקיעים מתחנות טלוויזיה זרות לסרטיהם. מטרת הדוקו-שוק, שהסתיים אתמול היא להוות פעילות משלימה ולמכור לתחנות הזרות סרטי תעודה ישראלים מוכנים.
לסבב הדוקו-שוק הנוכחי – שכלל מרתון בן יומיים של צפייה בסרטים - הגיעו במיוחד מחו"ל 5 קניינים, בהם וספר, וכן 6 קניינים של תחנות טלוויזיה ישראליות, בהן זכיינית ערוץ 2 "טלעד".
קצת מיצינו את הסכסוך
מתוקף תפקידו של וספר בערוץ סאנדנס, הוא אחראי שם על הרכש ועל הפצת סרטי סאנדנס (שהפסטיבל בהנהלת רוברט רדפורד הוא אביו מולידו של הערוץ) ברחבי העולם. בערוץ עצמו, הוא אומר, כמחצית מהפקות הן בינלאומיות.
בשיחה עם ynet מסביר כריסטיאן וספר מה הוא מחפש בסרט תיעודי ישראלי כשהוא בא לבחון אם לרכוש אותו: "אני רוצה להראות שיש דברים מעבר לסכסוך הישראלי-פלשתינאי. מלבד זאת, אני מחפש סרטים שהם קולנועיים ויכולים לעמוד בזכות עצמם, לאו דווקא רק בגלל הדוקומנטריה".
עד היום שודרו בערוץ סאנדנס הסרטים הישראלים "שברי תמונות ירושלים" של רון חביליו, "הטיול הפנימי" של רענן אלכסנדרוביץ', ו"המחבל שלי" של יולי גרשטל. וספר אומר שבביקורו הוא ביקש באופן ספציפי לראות שני סרטים: "ההרוג ה-17" של דוד אופק, ו"פורד טרנזיט" של האני אבו-אסעד.
בכלל, הוא אומר, "לתעשיית הקולנוע בארץ יש באזז טוב בחו"ל, במיוחד לדוקומנטריה שהיא חזקה מאוד. לגבי הפיקשן – עד לא מזמן הסרטים הישראלים היו מאוד מקומיים, אבל בזמן האחרון הם התחילו לדבר על נושאים לקהל רחב יותר. מאוד אהבתי את 'חתונה מאוחרת'".
אתה מודע למצוקת הקולנוע הישראלי בארץ?
"כן, שמעתי על הבעיות, ושמעתי על מה שקורה עם חוק הקולנוע".
בארה"ב איו תמיכה ממשלתית לתעשייה, אתה חושב שממשלה צריכה לסבסד את הקולנוע המקומי?
"כן, ללא ספק צריכה להיות תמיכה ממשלתית. לדעתי צריכה להיות תמיכה כזו גם בארה"ב".
הדוקומנטריה נגד הריאליטי
בארה"ב משודרות כיום בשעות הפריים-טיים כעשרים תוכניות מציאות. מתוקף אופיין, משמשות התוכניות הללו גם כמסמכים דוקומנטרים. כיצד, אם בכלל, משפיעה הפריחה הזו על תעשיית סרטי התעודה? לדברי וספר, "תוכניות המציאות עשו את התעשייה הדוקומנטרית מעניינת יותר, וגרמה בין היתר לסרטי התעודה להפוך מעמיקים יותר ולהיכנס יותר לעוביין של הסוגיות שמעסיקות את החברה האמריקנית המשוסעת".
ב-HBO עשו את "פרויקט גרינלייט", שהוא גם סוג של ריאליטי על התעשייה, אתם מתכננים משהו דומה בערוץ סאנדנס?
"כן. יש לנו תוכנית שנמצאת בפיתוח בשם "TV Lab", שאמורה לעלות אצלנו. זו תוכנית שמחפשת פיילוטים לסדרת טלוויזיה. קיבלנו אלפי הצעות, מתוכן צמצמנו את המבחר ל-10, ואנחנו מתכוונים להפיק את כולן, וכמובן לתעד את התהליך".