מה עושים עם תלמידים שלא עומדים בקצב

כל תלמיד חמישי לא עומד בקצב שמכתיבה המסגרת. מערכת החינוך אמנם משתדלת לאתר אותם, אך לא תמיד מצליחה. ד"ר טלי לוי-סגל: "הילד הופך להיות הצל של הכיתה, המורה כועסת עליו, חבריו מתרחקים ממנו וגם האמהות של הילדים האחרים דואגות להרחיק אותו מהם".

הם לא מבינים מה קורה בכיתה. כשהמורה עוברת לנושא חדש, הם עדיין מנסים לפענח מה אמרה לפני חצי שעה, או מעתיקים את החומר ששירבטה על הלוח הרבה קודם. בדרך-כלל הם גם לא מכינים שיעורים ומסומנים על-ידי המורים כעצלנים כרוניים. 15 עד 20 אחוז מהתלמידים בכל כיתה, מעריכים אנשי חינוך, אינם עומדים בקצב המצופה מהם, בלימודים.

 

"מדובר בתלמידים שאינם עומדים בקצב מבחינת זריזות מחשבתית, לא משתלבים בעבודה הכיתתית ומתקשים גם בלימודים בבית, מה שיוצר פער גדול מאוד ביניהם לשאר התלמידים", אומרת ד"ר טל לוי-סגל, פסיכולוגית חינוכית מאוניברסיטת בן-גוריון ומרצה במכללת ספיר. "הבעיה משליכה לכיוונים נוספים, כשהילד הופך להיות הצל של הכיתה ומבודד חברתית. ברגע שהתלמיד אינו מבין את החומר, הוא מתחיל לצחקק, להפריע ויוצא מהריכוז. המורה כועסת, הילדים מתרחקים ממנו וגם האמהות של הילדים האחרים דואגות להרחיק אותו מהם".

 

- באיזה חתך תלמידים מדובר?

 

"מדובר במספר קבוצות של תלמידים, ביניהם תלמידים בעלי אינטליגנציה גבולית, תלמידים עם בעיות של לקויות-למידה, תלמידים היפר-אקטיביים, שסובלים מבעיות עצביות וזקוקים כל הזמן לגירויים, תלמידים בעלי רגישויות, וילדים שסובלים מהתעללות בבית, חוסר נוכחות פיזית או רגשית של ההורים ובעיות כלכליות. כשהילד מגיע לבית-הספר רעב, הוא מתקשה להתרכז.

 

"מערכת החינוך מקדמת תפיסה משלבת הכוללת תלמידים עם בעיות אובייקטיביות של אינטליגנציה גבולית, או כאלה שהוחלט לא לשלב אותם בחינוך המיוחד מנימוקים מקצועיים או בגלל התנגדות הוריהם. לקבוצה השנייה משתייכים תלמידים לקויי-למידה המתקשים בקריאה וכתיבה, סובלים מבעיות של חוסר תיאום בין יד לעין, ומתקשים לשמור על רצף של קריאה וכתיבה".

 

- איך מאתרים את אותם ילדים?

 

"המערכת עושה מאמצים לאתר את הילדים באמצעות אבחונים מקצועיים, אבל על רקע העובדה שכיתות הלימוד, בעיקר בחינוך הממלכתי, 'מפוצצות' בתלמידים, קשה לאתר את כולם. אם לא יאתרו את הפער ויטפלו בילדים, הפער רק יתרחב".

 

מעתיקים לאט מהלוח

 

עירית גילת, ראש המסלול לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך גורדון, מדגישה שכל אדם מתאפיין בקצב מסוים משלו. לבעיית העמידה בקצב יש, לדבריה, מספר מאפיינים: דעתם של אותם ילדים מוסחת בקלות, הם אינם מסוגלים להתרכז בתנאים מסוימים ולכן אינם ממלאים אחרי המטלות בכיתה. סוג נוסף הם ילדים עם בעיות מוטוריות, כמו שרירי ידיים רפויים וחלשים מדי. הם מתעייפים במהירות מתהליך הכתיבה, ידיהם מזיעות כשהם מתאמצים והם מעתיקים לאט יותר מהלוח".

 

- ואיך זה משפיע על היחסים בכיתה?

 

"התעסקות המורים עם ילדים שאינם עומדים בקצב יוצרת בעיות, לחצים ואינטראקציה שלילית לא רק במערכת היחסים שבין המורה לתלמיד, אלא גם בין התלמיד לחבריו. אמירות כמו 'תפסיק לחלום' או 'תתאמץ יותר', מעידות יותר מכל על חוסר הבנה למצבם של ילדים אלה. בעיית העמידה בקצב גם גורמת לדימוי עצמי נמוך ולהרגשת תסכול של הילד, שאינו עומד בציפיות".

 

יש לזה פתרון?

 

"בעיות מוטוריות ובעיות ריכוז ניתן לזהות כבר בגן. מלבד זאת, אין שום סיבה כיום לבזבז זמן יקר על העתקה מהלוח. מורה צריכה לבוא עם החומר משוכפל לכיתה. ילדים אינם לומדים מהעתקה דבר ואינם הופכים לחכמים יותר בגלל שהעתיקו יפה מהלוח. הכתיבה הטכנית מהלוח מהווה מעמסה מיותרת, ומעלה קשיים מיותרים שאפשר לחסוך בקלות. כשילדים אלה מגיעים לפתור תרגיל, הם כל-כך מותשים ומתוסכלים, מה שמוריד את איכות הלמידה שלהם.

 

"כדאי מאוד לאפשר לילד לעבוד על מחשב, להושיב ליד התלמיד האיטי תלמיד זריז שיסייע לו עם סיום המטלות. גם המורה עצמה יכולה להגיש עזרה לאותו ילד בזמן שהאחרים מעתיקים מהלוח".

 

הביטחון העצמי מתערער

 

לדברי ד"ר יריב אליעזר, פסיכולוג חינוכי בכיר במכללה האקדמית גורדון, הגורם המרכזי לחוסר עמידה בקצב, הוא יכולת הבנה איטית. "תהליכי הקליטה הקוגניטיביים, שמאפיינים ילדים כאלה, פשוט איטיים יותר, ולכן הם מצליחים פחות מאשר ילדים עם הבנה מהירה. הגורם הזה, אגב, אינו ניתן לשינוי.

 

"גורם נוסף הוא בעיות קשב וריכוז הנובעות מסיבות נוירולוגיות שקשה לאתר אותן. המורים מתייחסים בדרך-כלל לאותם תלמידים כאל עצלנים. טוב היה אם היו מודעים לקיומה של בעיה מסוג כזה ומנהלים את השיעור בקצב שמהווה דרך ביניים".

 

לדברי עמירה חיים, מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך, התלמידים שאינם עומדים בקצב משתייכים ללא מעט קבוצות. חלקם בעלי מוטיבציה נמוכה, חלקם בעלי חסכים סביבתיים, והאחרים סובלים, בין השאר, מביטחון עצמי נמוך. "תלמיד שאינו עומד בקצב, צובר פערים והביטחון העצמי שלו מתערער. אם לא מאפשרים לתלמידים האלה לחוות הצלחה, הפערים רק מתרחבים. בכל בית-ספר נעשה מיפוי של הכיתה כדי לאתר פערים על מנת להתאים להם תוכניות לתיקון המצב".

 

- למשל?

 

"המערכת בונה תוכניות פרטניות לתלמידים ומוסיפה שעות לימוד לקבוצות התלמידים שאינם עומדים בקצב. המסר שלי למנהלים ולמורים בבתי-הספר במחוז הדרום הוא החובה שלנו כמחנכים להאמין בתלמיד ולאהוב אותו. כשהתלמיד יאמין בעצמו, הוא יוכל למצות את הפוטנציאל שלו ואף מעבר לכך. הניסיון הרב שלנו בעבודה עם תלמידים מוכיח כי ברגע שלמורה אכפת מהתלמיד והוא מראה לו זאת, התלמיד נענה לו".

 

טיפים: כך תעזרו לילד לעמוד בקצב

 

1. בבית-הספר היסודי חדוות הלימודים והסקרנות משמעותיים מאוד לילד. הקפידו שיישארו.
2. אין התאמה בין הישגים בבית-הספר היסודי והישגים בבית-הספר הגבוה יותר, אבל לילד שסיפק את סקרנותו והפנים את עקרונות הלמידה יש סיכוי להצליח בחייו הבוגרים.
3. יש להביא לתשומת לבו של התיכוניסט כי ההישגים הלימודיים נמדדים לבסוף – בבחינות הבגרות, למשל.
4. אם הילד לא מסתדר עם קצב הלימוד, אפשר להרגילו לקצב מדורג. לאפשר לו לטפס בלימודים ברמות קושי קטנות עד שישיג את מטרותיו.
5. אין דבר יותר מוצלח מהצלחה. היא טובה בכל הגילאים. יש לאפשר לילד לחוות את החוויה הזאת, כדי לא לגרום לו לתחושת נחיתות. כדי להגשים זאת יש לנקוט בכלל הידוע – "חנוך לנער על פי דרכו".
6. אם הוא חזק בספרות ולא במתמטיקה, למשל, אפשר למצוא נושאים ספרותיים במקצוע
7. המתמטיקה שיעניינו אותו ולאזן בכך את התחושה. אם הילד מתקשה למצוא את מקומו מבחינה חברתית, רצוי שתסתייעו במחנך או במנהיג הכיתה. הם סוכני-שינוי טובים, שיכולים לעזור לילד, ללא ידיעתו.
8. הילד יוכל לעמוד בקצב החברתי והלימודי בעזרת השכל הישר שלכם. חיזוקים ויחס נאות לחברים שלו – ועוד איך יועילו.