אסתר אלדן פורשת מקבוצת ההשקעות 3- איי

אחת הסיבות לעזיבתה את תפקידה בוויטה-פרי-הגליל היא כניסתה של חברת צינה, שבבעלות זאב מוזס, כשותף פעיל בניהול ויטה-פרי-הגליל

אסתר אלדן, מנכ"ל קבוצת 3- איי, פורשת מהקבוצה ומכל תפקידיה בה. כך נודע ל"ידיעות אחרונות". אלדן, לשעבר מנכ"ל חברת חיפה-כימיקלים שבשליטת אריה גנגר, שימשה לצד היותה מנכ"ל 3- איי גם כמנכ"ל ויטה-פרי-הגליל ומנכ"ל צנורות-המזרח-התיכון.

 

קבוצת 3- איי נמצאת בשליטת משקיעים מבריטניה ובבעלותה החברות ויטה-פרי-הגליל, שותפות בצנורות-המזרח-התיכון, בעלות מלאה על פיניציה-ירוחם ועוד. לזכותה של אלדן נזקפות תוכניות ההבראה המוצלחות בפיניציה-ירוחם ובצנורות-המזרח-התיכון, שעברה מהפסד של 40 מיליון שקל לרווח של 6 מיליון שקל ברבעון השני של 2003.

 

בימים הקרובים אמורה לצאת הודעה לבורסה על פרישתה של אלדן. נבדקת אפשרות שהיא תמשיך כנציגת הבעלים בצנורות-המזרח-התיכון, אך הדבר לא ודאי. עוד נודע כי אחת הסיבות לעזיבתה את תפקידה בוויטה-פרי-הגליל היא כניסתה של חברת צינה, שבבעלות זאב מוזס, כשותף פעיל בניהול ויטה-פרי-הגליל.

 

צינה קיבלה בסוף 2001 אג"ח להמרה לשלוש שנים לכ-20% ממניות ויטה-פרי-הגליל בעבור הלוואה של 18 מיליון שקל שניתנה ל3- איי. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי נוכח קשייה של ויטה דרשה צינה שינויים בניהול, ולצורך כך תמיר אגח למניות. צינה ביצעה בזמנו את העיסקה לפי שווי חברה של 90 מיליון שקל.

 

הכוונה המקורית של 3- איי עם רכישת השלד הבורסאי של קדם ויציקת ויטה ופרי-הגליל לתוכו היתה לצאת בגיוס הון. אביב אלגור, נציג 3- איי בישראל, אמר עם כניסת צינה כי הוא מאמין שהיא תתרום לקבוצה את יתרונותיה בשוק ההון. צינה, כחברת השקעות, רצתה להיכנס לתחום המזון, שהיה אז בשיאו. כמו כן היתה החברה אמורה לראות החזר מהיר על השקעתה אילו היה מתבצע גיוס ההון בוויטה.

 

ההלוואה שקיבלה צינה היתה חלק מגיוס פרטי שביצעה ויטה-פרי-הגליל ב-2001, שבמהלכו גייסה 15 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים כנגד אופציה למניות.

 

עד כה איכזבה ויטה-פרי-הגליל. המיתון וחוסר האיתנות הפיננסית שלה הביאו לכך שהחברה סיימה את המחצית הראשונה של 2002 בהפסד של 7.3 מיליון שקל. ברבעון השני של 2002 ירדו מכירותיה ב13% והסתכמו ב-61 מיליון שקל. חברת המזון פוד-קלאב, שהתמוטטה ברבעון השני, הותירה חוב לוויטה בסך כ-7 מיליון שקל. חובות ויטה-פרי-הגליל לבנקים מסתכמים ב-150 מיליון שקל, ואילולא הזרמה של הלוואות בעלים ברבעון שעבר בסך 29 מיליון שקל היתה החברה עוברת לגירעון בהון העצמי.