השחקנית הצעירה שרה פולי מתייחסת לעמדותיה הפוליטיות בדרגת רצינות וחומרה, ששחקניות אחרות בגילה היו מעניקות לניתוח הגדלת החזה שלהן. זו אולי הסיבה שהביקור שערכה במוזיאון השואה בברלין, עיצב את יחסה לסכסוך הישראלי פלסטיני. "זו היתה חוויה חזקה מאוד מבחינתי. את כל האנשים שאני מכירה, שתוקפים בכל הזדמנות את המדיניות של ישראל בשטחים, שלחתי לשם", מספרת פולי בראיון ל"ידיעות אחרונות". "אני לא מבינה איך אנשים מסוימים, שנולדו במדינות שיש להן היסטוריה ארוכה של אנטישמיות אלימה כמו צרפת וגרמניה, תוקפים את ישראל בכזאת קלות מבלי לבדוק מה המקורות של העוינות הזאת בתרבות שלהם. אני חושבת שזה מאוד מפחיד".
בסוף השבוע הקרוב יעלה בבתי הקולנוע בישראל "החיים בלעדיי" בכיכובה של פולי בת ה 24. "החיים בלעדיי" הוא מסוג הסרטים העצמאיים שכל אחת היתה שמחה לככב בו, מפני שהוא קם ונופל על הופעתה של השחקנית הראשית. במקרה של פולי, הסרט הזה מצטרף לרשימה מובחרת ואיכותית של תפקידים קולנועיים שגילמה – ובראשם הנערה הנכה ב"המתיקות שאחרי" והקופאית שמסבכת בהברחת סמים ב"גו".
ב"החיים בלעדיי" מגלמת פולי את אן, אם צעירה לשתי בנות, שמתגוררת עם בעלה (סקוט ספידמן) אצל אמה (דבי הארי). הבעל הוא בחור נחמד, אבל מעט לא יוצלח, ואן נאלצת לשאת כמעט לבדה בעול הפרנסה. בבקרים היא מטפלת בבנותיה ובערבים – אחרי שהכינה ארוחת ערב והשכיבה אותן לישון – היא עובדת כמנקה באוניברסיטה המקומית.
החיים נעשים קשים עוד יותר כשאן מגלה שחלתה בסרטן ושנותרו לה חודשים ספורים לחיות. היא לא מספרת על כך לאיש, אלא מקליטה בטייפ שיחות פרידה מבנותיה – ועורכת רשימה של מטלות שעליה להספיק לעשות לפני מותה: שינוי התסרוקת, רומן מחוץ לנישואין ומציאת אישה חדשה לבעלה. על אף הנושא העגום, על הסרט שורה רוח כמעט אופטימית. את "החיים בלעדיי" ביימה איזבל קואיקסט הספרדייה והפיק פדרו אלמודובר בכבודו ובעצמו.
"לא מניפולטיבי"
"התסריט ריגש אותי מאוד", מספרת פולי. "הוא לא היה מאוד מניפולטיבי ולא ניסה לגרום לקהל לבכות בכל מחיר, אבל בכל זאת הוא היה מרגש. אן היא בחורה מאוד פרקטית. היא לא מרחמת על עצמה. בסרטים על אנשים שהולכים למות יש תמיד הרבה היסטריה רגשנית. מה שמשך אותי כאן זאת העובדה שאין הרבה בכי ורחמים עצמיים או פרידה רוויית דמעות".
"החיים בלעדיי" זימן לפולי טובת הנאה נוספת: את הגבר שעמו מנהלת אן רומן מגלם מרק רופאלו. התפקיד, שבמסגרתו מופיע רופאלו בעירום, העניק לו רשמית את תואר הבחור הלוהט של הוליווד, לפחות לחודש הנוכחי. "מרק הוא אחד האנשים הכי נחמדים ונדיבים שעבדתי איתם בקולנוע", משבחת פולי. "הוא בחור נורמלי, בלי שום אגו, שזה דבר נדיר לשחקן מסוגו. יש לו חסינות טבעית מפני השיגעון הזה שתוקף הרבה שחקנים חצי שנה אחריי שהם מגיעים להוליווד".
שרה פולי נולדה למשפחה בעלת קשרים ענפים בעולם הקולנוע של קנדה. אביה היה שחקן, אמה היתה מלהקת ולאחר שאחיה הבכור הופיע בכמה הפקות טלוויזיה – שרה רצתה גם. בגיל ארבע היא קיבלה תפקיד קולנועי ראשון בסרט "חג מולד קסום אחד" של "דיסני". בגיל עשר הצטרפה פולי לסדרת הילדים "הדרך לאבונלי" – שהיתה לילדי קנדה מה שקשקשתא היה לילדי ישראל – ושיחקה בה במשך שש שנים.
"נורא רציתי לשחק", אומרת פולי, "אבל אני לא חושבת שאילו הייתי גדלה במשפחה אחרת הייתי חושבת על זה. כולם ישחקו סביבי וכל הזמן הסתובבו תסריטים בבית. רק כשהתבגרתי הבנתי מה זה באמת דורש. כמה זה קשה, אילו דברים זה לוקח ממך".
כבר מגיל צעיר פיתחה פולי מודעות פוליטית. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה חוללה פולי בת ה-11 סערה כאשר התייצבה לאירוע גדול של אולפני "דיסני" בוושינגטון כשהיא עונדת סיכה שקראה "לא למלחמה". המנהלים ב"דיסני", שביקשו להימנע מסקנדל, הורו לה להסיר את סיכת המחאה לפני הצילום המשותף לה ולדמבו הפיל המעופף. פולי סירבה להתפשר על חופש הביטוי שלה. מאותו היום, אם להאמין לסיפורים, נכנסה פולי לרשימה השחורה של "דיסני". "כבר שנים מבקשים ממני להגיב לסיפור הזה", אומרת פולי. "הייתי ילדה ואני לא זוכרת הרבה. מה שאני כן זוכרת זה שענדתי את הסיכה, שביקשו ממני להוריד אותה ושסירבתי. אבל אני לא מאמינה ש"דיסני" יכניסו ילדה לרשימה השחורה שלהם. אני בכלל לא בטוחה שיש להם רשימה כזאת".
על אף ההצלחה הקולנועית שממנה היא נהנית כיום, פולי לא מתכוונת לעזוב את טורונטו לטובת הוליווד: "אני לא יכולה לדמיין את עצמי חיה במקום אחר. זה לא שאני אנטי הוליווד, אבל אם את שחקנית שם את ישר הופכת לסלבריטי. אין לי משהו נגד זה כשזה קורה לאנשים אחרים, ואני נהנית לראות את ערוץ E כמו כולם, אבל לי זה לא מתאים. "אני עושה סרטים רק אם אני מרגישה שיש להם סיכוי להיות סרטים טובים. יכול להיות שבשלב מאוחר יותר אעשה סרטים בשביל סיבות אחרות, אבל כרגע אני נוטה להגביל את העבודה שלי רק לתפקידים שאני חושבת שיעשו אותי לשחקנית טובה יותר".