"ידיעות אחרונות" בשיתוף מומחי שירותי בריאות כללית" פתח קו פתוח לשאלות הקוראים בנושא השפעת. לשאלות הרבות ענו מומחי הקופה: ד"ר מיכאל רוזנבלוט, מנהל במחלקה לרפואה ראשונית; ד"ר דורית ארליך, מומחית לרפואת משפחה במחוז דן-פתח-תקווה; ד"ר עקיבא פרדקין, מנהל מרכז בריאות הילד באור-יהודה; ד"ר שמואל ריגלר, מנהל מרכז בריאות הילד בנתניה; ד"ר מוטי לוי, המנהל הרפואי של כללית רפואה משלימה. להלן כמה מהשאלות הנפוצות - והתשובות:
כיצד נדבקים במחלה והאם ניתן למנוע הדבקה?
ד"ר רוזנבלוט: "נגיפי השפעת נמצאים בדרכי הנשימה של החולה. עם כל עיטוש ושיעול, ואפילו תוך כדי צחוק או דיבור, נפלטים דרך האף והפה אל האוויר נגיפים רבים. הם עוברים מאדם לאדם, לא רק ישירות דרך האוויר אותו אנו נושמים, אלא גם באמצעות מגע ישיר של הידיים או מגע בחפצים, כמו כלי אוכל. אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון עלולים להידבק מהמחלה ביתר קלות ולסבול יותר מסיבוכים שלה.
"צורת ההידבקות במחלה מקשה על מניעתה, אך כדאי לנקוט כמה צעדים כדי להקטין ככל האפשר את הסיכון להדביק בה אחרים: בעת שיעול או עיטוש יש לכסות את האף והפה בממחטה, רצוי חד-פעמית; לפני טיפול באנשים, באוכל ובחפצים לשימוש הכלל, חשוב שהחולה ירחץ את ידיו; מומלץ שהחולים ישתמשו במגבות נפרדות, ושכלי האוכל שלהם יירחצו היטב במים חמים ובסבון; מומלץ לבריאים להימנע ככל האפשר ממגע קרוב עם אדם מצונן או חולה בשפעת".
למי מומלץ להתחסן?
ד"ר ארליך: "החיסון מומלץ ביותר לאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון: כל האנשים - מגיל 6 חודשים ומעלה - הסובלים ממחלות לב וכלי דם לסוגיהן, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, סוכרת, אי-ספיקת לב, אסטמה, ברונכיטיס כרונית, פיברוזיס ציסטית, ברונכיאקטזות, שחפת, הפרעות נשימתיות, מחלות מטבוליות עם נטייה לזיהומים, מחלות כרוניות בדרכי השתן והכליות, איידס, מחלות ממאירות ואנמיה; מטופלים המקבלים טיפול מדכא מערכת חיסונית; בני 50 ומעלה הנמצאים במבנים סגורים, או סגורים חלקית, שאינם מאווררים מספיק.
"אישה הרה או מניקה, שסובלת מאחת מהמחלות שצויינו, צריכה להתחסן. יש לעודד גם נשים שיהיו בעונת השפעת בשבוע ה-14 להריון ומעלה, וכן נשים המתאוששות מלידה, לקבל חיסון. כמו כן החיסון מומלץ לרופאים, אחיות ועובדים אחרים המטפלים בחולים, ולאנשים המועסקים בשירותים קהילתיים חיוניים. בכלל, אנשים מכל גיל שרוצים להקטין את הסיכון לחלות בשפעת - יכולים להתחסן".
מהן דרכי הטיפול הקונבנציונליות בשפעת?
ד"ר דורית ארליך: "הטיפול בשפעת שמרני בעיקר. בנוסף לתרופות שנמכרות ללא מרשם רופא, חשוב מאוד להרבות בשתייה. יש הממליצים על מרק עוף מסורתי, אך חשוב גם לשתות 10-8 כוסות מים או מיץ ליום. מנוחה מסייעת לגוף להתמודד טוב יותר מול הנגיף.
"בנוסף, קיימות תרופות אנטי-ויראליות, שנועדו לקצר את אורך המחלה ולשפר את איכות החיים במהלכה. יש לבלוע תרופות אלה רק לאחר התייעצות עם רופא המשפחה, ובכל מקרה צריך להשתמש בהן לא יאוחר מיומיים מרגע הופעת סימני השפעת.
"חשוב לציין, כי אספירין אינו מומלץ לילדים מתחת לגיל 18 החולים בשפעת, בשל החשש ממחלה נדירה הפוגעת בכבד ובמערכת העצבים המרכזית. אנטיביוטיקה לסוגיה אינה יעילה לטיפול בשפעת, אלא אם כן הרופא מאבחן סיבוכים נלווים, כגון ברונכיטיס, דלקת ריאות, סינוסיטיס ועוד".
"אם אתם מעשנים - הפסיקו מיד. שאיפת העשן מגרה את הגרון ומגבירה את השיעול עוד יותר".
אני בת 40, ובשנים האחרונות אני חולה בשפעת לפחות שלוש פעמים במהלך החורף. האם יש משהו שאוכל לעשות כדי להישאר בריאה?
ד"ר מוטי לוי: "ראשית, יש להקפיד על תזונה נכונה, שכוללת שתייה מרובה, כמו בקיץ, גם כשאנחנו לא חשים צורך לשתות. יובש של ריריות דרכי הנשימה עקב מיזוג או חימום מאפשר להידבק ביתר קלות במחלות זיהומיות. מומלץ להימנע לחלוטין מסוכר תעשייתי, שעל-פי הגישה הנטורופתית מדכא את מערכת החיסון ומקטין את העמידות בפני זיהומים.
"חשוב לצרוך מספר פירות וירקות מדי יום, על-מנת לקלוט כמות מספקת של ויטמינים ומינרלים, כגון ויטמין סי בפירות החורף, או אבץ בקטניות, דגים ודגנים. מתח ממושך גורם לירידה בפעילותה של מערכת החיסון ולשחיקה של בלוטת יותרת הכליה. הרפיה יומיומית - בעזרת מדיטציה, למשל - או פעילות כמו יוגה תביא להגברת העמידות בפני מחלות".
האם מותר להשתמש באכינצאה ופרופוליס כטיפול מונע בחורף?
ד"ר לוי: "יש להבדיל בין מניעה לטיפול. נטילת אכינצאה למניעה יכולה לשפר את הפעילות של מערכת החיסון ולהגדיל את העמידות שלנו בפני מחלות. אולם נטילה ממושכת, של יותר משבועיים, כנראה אינה יעילה ולכן אינה מומלצת. אם מישהו בסביבתכם חולה, ניתן ליטול אכינצאה, בשילוב פרופוליס או בנפרד, למשך מספר ימים עד שיחלוף הסיכון להידבק.
"לצורך טיפול - אם כבר נדבקתם במחלה, יש לנוח, לשתות הרבה תה פקעות ורדים, העשיר בוויטמין סי, וליטול אכינצאה עם פרופוליס במינון טיפולי עד להחלמה".
מתי צריך לפנות לרופא?
ד"ר מיכאל רוזנבלוט: "בדרך-כלל השפעת חולפת מאליה, אך חשוב לפנות לרופא כשיש חום גבוה שנמשך יותר מיומיים-שלושה וכשסובלים מהפרעות נשימתיות ומכאב חריף בגרון או באוזניים. כדאי לפנות לרופא אם במהלך המחלה חלה החמרה במחלה כרונית ממנה סובל החולה. כן צריכים לפנות לרופא קשישים מעל גיל 75 או אנשים הסובלים ממחלות כרוניות של לב ו/או ריאה".
מהם סימני המחלה בילדים? האם מומלץ לחסן ילדים?
ד"ר עקיבא פרדקין: "הסימנים הם חום גבוה, כאבי שרירים, נזלת, כאבי ראש - שעלולים להימשך מספר ימים - ושיעול, שעלול להימשך אפילו מספר שבועות. ההמלצה של משרד הבריאות ואירגון רופאי הילדים היא לחסן את כל הילדים שסובלים ממחלות כרוניות, כגון אסתמה ומחלות ריאה, וילדים המטופלים טיפול ממושך באספירין. רופאי הילדים מעודדים היום גם לחסן ילדים בריאים בני 24-6 חודשים, בעיקר אלה השוהים בגנים ובמעונות יום.
"תופעות הלוואי לחיסון הן קלות, אם בכלל. הן כוללות תגובה מקומית קלה במקום ההזרקה ב-42 השעות שאחריה וחום נמוך. כדי להסיר ספק, יש לזכור שהחיסון הוא וירוס מומת והוא אינו גורם לשפעת".
כיצד לטפל בילדים חולים? האם ייתכנו אצל ילדים סיבוכים כתוצאה מהמחלה?
ד"ר שמואל ריגלר: "יש לוודא שהילדים ירבו לשתות - שתייה חמה או קרה. אם הילד מסרב לאכול, אין צורך להכריח אותו. אמבטיה של 30-20 דקות במים פושרים ובטמפרטורה נעימה היא דרך טובה להורדת חום. מומלץ לתת תרופות להורדת חום רק אם החום מגיע ל-38.5 מעלות, או קודם במקרה שהילד סובל מכאבים, נזלת או שיעול. המינון הנכון הוא 15 מ"ג לכל ק"ג.
"הסיבוכים השכיחים לשפעת הם התפתחות דלקת ריאות ודלקות אוזניים. לכן, בכל מקרה שהחום נמשך מעל שלושה ימים ועולה על 38.5 מעלות, יש לפנות לרופא. כדי למנוע סיבוכים אחרים יש לפנות לרופא בכל מקרה של הופעת חום בתינוקות מתחת לגיל חודשיים, ובכל מקרה בו מלבד החום מאובחנים אי-שקט, אפטיה, כאבי גרון או אוזניים".
כ-300 אלף חולי שפעת בשנה
"בשנה ממוצעת יחלו כ-5 אחוזים מהאוכלוסייה בשפעת", אומרת ד"ר אמיליה אניס, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות במשרד הבריאות. המשמעות: ברבע מהבתים בישראל היה השנה לפחות חולה שפעת אחד. בסך-הכל יחלו כ-300 אלף איש.
ד"ר אניס: "כיוון שלא חלה חובת הודעה על מקרי שפעת למשרד הבריאות באף מדינה בעולם, לא ניתן לאמוד את היקפה המדויק של המחלה, ומשתמשים במדדים שונים לאמוד היקף זה. המדד העיקרי הוא מקרי מוות מדלקת ריאות. בישראל, מספר מקרי המוות מדלקת ריאות הוא בממוצע כ-50 לשבוע. בעת התפרצות שפעת מספר מקרי המוות מגיע אף ל-100 בשבוע ויותר. אחוז ניכר מהחולים שנפטרו מדלקת ריאות הם כאלה שחלו קודם בשפעת. לכן, מניעת השפעת יכולה למנוע מקרי מוות".
החיסון למחלה אמור למנוע 70 אחוז מהאשפוזים בגלל דלקת ריאות ושפעת ו-80 אחוז ממקרי המוות - בעיקר בקרב קשישים.