בכמה מסתכם הנזק שגורמים המונופולים למשק?

על פי סקירה שערך האוצר, הנזק למשק עקב היעדר תחרות במשק החשמל מוערך בכ-524 מליון דולר בשנה, והנזק בגין מונופול זיקוק הנפט מסתכם בכ-200 מיליון דולר נוספים

העדר התחרות במשק, בעיקר בענפי החשמל, הדלק, הבנקאות, הטלפון והחלב, מביא לפגיעה קשה במשק ובצרכנים. כך עולה מסקירה שנערכה על ידי ד"ר אלדד שידלובסקי מאגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר.

 

על פי הנתונים, הפגיעה במשק מתבטאת, בין השאר, בתפוקות נמוכות, בניצול לא יעיל של תשתיות, באבטלה סמויה, בפערי שכר לעומת השוק הפרטי, בשימוש של העובדים בכוחם המונופוליסטי להשגת טובות אישיות. 

 

הפגיעה בציבור הצרכנים מתבטאת, על פי הסקירה, בפערי מחירים בין התוצרת בארץ לתוצרת דומה בחו"ל ובמיסוי שנועד לממן את העלויות הגבוהות הנובעות מהמבנה הלא תחרותי ואת הרווחיות הנמוכה של חלק מהחברות.

 

הנזק הנגרם ממונופול חברת החשמל

 

ההפסד הנגרם למשק ישראלי כתוצאה מהיעדר תחרות במשק החשמל מוערך בכ-524 מליון דולר בשנה. הסיבה לכך היא העלויות הגבוהות הנגרמות, בין היתר, מאבטלה סמויה בחברת החשמל, המוערכת בכ-3,000 עובדים ומשימוש של העובדים בכוחם המונופוליסטי להשגת טובות אישיות, ובעיקר שכר גבוה.

 

עלות השכר החודשי הממוצע בחברת החשמל בשנת 2002 עומדת על כ-18,300 שקל - בערך פי שניים מעלות השכר הממוצע במשק.

 

להוצאות השכר נוסף סעיף החשמל חינם, שעלותו למשק לשנה נאמדת בלפחות 8.5 מליון דולר . גם גמלאי חברת החשמל זוכים לתנאים מפליגים בהטבות פנסיוניות, שלא ניתנו לעובדים בסקטורים אחרים. עלות זו מוערכת בכ-167 מליון דולר לשנה ובכ-1.3 מיליארד דולר לכל התקופה.

 

על פי הסקירה של האוצר, תעריף החשמל נקבע על בסיס הדיווחים של חברת החשמל, אשר מעדיפה לנצל את כוחה כמונופול על מנת לגלגל הוצאות רבות ככל האפשר על הצרכנים, על פני קבלת תהליכי ייעול וצמצום. התעריף הגבוה בא לידי ביטוי בעיקר במגזר התעשייה, בו התעריפים גבוהים בצורה משמעותית מהתעריפים ברוב המדינות, ובכך נפגעת התחרות של התעשייה המקומית מתחרותיה בעולם.

  

נזקים מהיעדר תחרות בענף הנמלים

 

רשות הנמלים הינה מונופול ממשלתי מוחלט, הנהנה מנתח שוק של 100% ומוגן על ידי חסמי כניסה המונעים כל תחרות בתחום, נאמר בסקירת האוצר. מאחר שהנמלים הם שער הכניסה העיקרי לייצוא ולייבוא, הרי שהפגיעה ביעילות בעבודת הנמלים פוגעת ביכולת היצואנים להתחרות בשווקים הבינלאומיים, ומייקרת את המוצרים המיובאים. השינוי המוצע במבנה הנמלים נועד להקטין את העלויות לצרכן ולהביא, בין השאר, להגדלת היעילות והקטנת העלויות.

 

המונופול של רשות הנמלים מאופיין בקיומה של רנטה מונופוליסטית המועברת ברובה לציבור העובדים, מציינים באוצר. עלויות השכר גבוהות במיוחד ומרכיב הוצאות השכר מהווה למעלה מ-50% מסך הוצאות הרשות. הדבר בא לידי ביטוי בשכר של 22,430 שקל בנמלים, למעלה מפי שלושה מהשכר הממוצע במשק. בנוסף, נמצא בנמלים תפוקות נמוכות יחסית לנמלים אחרים, הגורמות ליצירת תורים של אוניות הממתינות בנמלים.

  

נזקים מהעדר תחרות בתחום הזיקוק

  

העדר התחרות בבתי הזיקוק ובין חברות שיווק הדלק תורם למחיר הגבוה המשולם על ידי הצרכן הישראלי, נאמר סקירת האוצר. מחיר זה (ללא מסים) גבוה בכ-25% מהמחיר המשולם על ידי הצרכן האמריקני.

 

אי היעילות במקטע הזיקוק מוערך ב-150 עד 200 מיליון שקל בשנה והיא מתבטאת בכוח אדם עודף, שכר גבוה שימוש יתר באנרגיה ועודף כושר ייצור. סכום זה אינו כולל 60-30 מיליון שקל נוספים, שמשלם המשק על הזרמות של דלק גולמי וחומרי זינה בין חיפה לאשדוד, בשל פיזור גיאוגרפי לא יעיל של הייצור מנקודת ראות המשק הלאומי.

 

בסקירה של האוצר נאמר, כי בתי הזיקוק אינם עומדים בקריטריונים של יעילות אירופית ומאופיינים בעודפי כוח אדם, שכר גבוה, ציוד בזבזני במונחי צריכה עצמית ומדיניות השקעות שאינה עונה על טובת המשק.  סך העלות של חוסר היעילות במונחי עובדים, שכר ואנרגיה מסתכם לפי אומדן הצוות בסכום של כ-60-45 מליון דולר בשנה. אם נוסיף גם עלויות הזרמות מיותרות בין חיפה ואשדוד, מגיעה העלות למשק של חוסר היעילות ל-80-55 מיליון דולר.

 

נזקים מהעדר תחרות בשוק החלב

 

רמת הריכוזיות בענף מוצרי החלב היא מהגבוהות בעולם. יצרני החלב מאוגדים כקרטל וולונטרי באמצעות מועצת החלב. תנובה מהווה מונופסון בתחום רכישת החלב הגולמי וחולשת על כ-90% משוק קליטת החלב. בתחום העיבוד התעשייתי של החלב הריכוזיות היא גבוהה ומתקיים מצב של "תחרות בין מעטים", כאשר תנובה מהווה פירמה מובילה. 

 

כתוצאה ממבנה זה, כמות החלב המיוצרת נמוכה מהכמות שהייתה מיוצרת בתנאי תחרות, ושוק החלב מתאפיין ברמת מחירים גבוהה.  מחיר החלב ליצרנים גבוה בכ-30% מהמחיר שהיה נקבע בתחרות, וגם המחירים לצרכן גבוהים משמעותית מהמחירים המקובלים בעולם. ביטול שיטת המכסות, ביטול ההיתר החוקי להתאגדות קרטליסטית ובעיקר פתיחת השוק לייבוא חופשי יובילו לחיסכון של למעלה מ-110 מיליון דולר לשנה.

 

תחום אספקת המים

 

אספקת המים בישראל ושאיבתם מתבצעות בפועל על ידי מקורות, חברה ציבורית השואבת ומספקת 66% מהמים של המדינה. מקורות היא אחד המפעלים הגדולים בישראל והיא מעסיקה 2300 עובדים, מספר גדול מאד בהשוואה לחברות ישראליות אחרות. מקורות היא מונופול ממשלתי שהפיקוח עליו רופף מאוד, היא אינה עומדת בפני שום לחצים תחרותיים, ואין לה כל תמריץ ממשי להתייעל.

 

מחירי המים בארץ גבוהים יחסית לעולם, ועם זאת, אינם מכסים אפילו את עלויות התפעול הממשיות של מקורות. החברה צוברת חובות והממשלה מחלצת אותה מפעם לפעם מחובותיה. החברה מקבלת מהממשלה גם סובסידיה גדולה, כחלק מהתקציב השנתי שלה.

 

נזקים הנגרמים כתוצאה מהעדר תחרות בענף הבנקאות

 

מערכת הבנקאות בארץ נמנית עם מערכות הבנקאות הריכוזיות ביותר בהשוואה בינלאומית. חמשת הבנקים הגדולים מרכזים בידם יותר מ-90% מסך נכסי הבנקאות המסחרית.  מערכת בנקאית המאופיינת בריכוזיות גבוהה משמשת רקע ליצירת כוחות אוליגופוליסטים או אף מונופוליסטים, המאפשרים לבנקים להגיע לרווחים גבוהים מהנורמלי. עובדה זאת באה לידי ביטוי בגובה המרווח הפיננסי.