מחיר המונופולים האמיתי: שקרים שמספרים באוצר

במסגרת המערכה שמנהל האוצר נגד המונופולים הכין המשרד מסמך ובו סקירה על הנזק שהם גורמים לנו. אז הנה סקירה משלנו, המונה את כל הטעויות וההטעיות במסמך. בסופה תמצאו מסקנה: המונופולים בישראל דווקא מפוקחים באופן לא רע בכלל

משרד האוצר מנהל בימים אלה קרבות נגד המונופולים שחונקים את כלכלת ישראל. במסגרת המערכה הכין ד"ר אלדד שידלובסקי מאגף כלכלה ומחקר במשרד סקירה על הנזק שנגרם לנו מהמונופולים ששר האוצר, בנימין נתניהו, מבקש לחסל. רשות הנמלים, חברת החשמל, בתי זיקוק, תנובה, בזק ומקורות מזיקים לנו בכמיליארד דולר לשנה. תחשבו איך היינו נראים עם עוד מיליארד דולר בכיס.

 

אלא שהדוקטור מהאוצר מוכר לנו לוקשים. זה די מביש כאשר המשרד הכלכלי הבכיר עוסק בתעמולה למען נתניהו והאידאולוגיה שלו. הנה מעללי האוצר אחד לאחד:

 

• אחד המבחנים המרכזיים שמפעיל שידלובסקי למדידת הנזק המונופולי הוא השכר. השכר הממוצע ברשות הנמלים הוא 22,430 שקל לחודש - פי-שלושה מהשכר הממוצע במשק. מסקנה: רשות הנמלים, בסעיף השכר, גורמת נזק של 384 מיליון שקל לשנה. באופן דומה הוא מנתח את נזקי חברת החשמל, בתי זיקוק, מקורות ועוד.

 

מצויד בהיגיון הכלכלי הזה עיינתי בירחון הסטטיסטי לישראל וחיפשתי מזיקים נוספים. מצאתי 14,000 נהגים ששכרם הממוצע הוא פי-שניים מהשכר הממוצע במשק. מסקנה א-לה-שידלובסקי: ענף כלי ההובלה גורם לנו נזק של מיליארד שקל לשנה.

 

פרט לנהגים גיליתי 30 אלף עובדים בענף הציוד התעשייתי, שעושים נזק של שני מיליארד שקל. 15 אלף עובדי ציוד תקשורת עושים נזק של מיליארד נוסף. ממש בושה, החוצפה הזו לשלם יותר מהשכר הממוצע.

 

המשכתי בבדיקה בתוך משרד האוצר עצמו, ולא תאמינו מה גיליתי - קבוצה גדולה של מזיקים ששכרם גדול מהממוצע: אחד נתניהו, אחד שטרית, אחד בכר, אחד יוגב, ואפשר להמשיך כך עד שידלובסקי עצמו.

 

שידלובסקי הוא דוקטור לכלכלה שיודע שמונופול נמדד בשני דברים: בתפוקה נמוכה מדי ובמחירים גבוהים מדי לצרכן. בעניין הזה עושה הדוקטור תרגיל: הוא משתמש בנתונים ישנים ומוטעים. הנה הם:

 

• חברת חשמל...מעדיפה לנצל את כוחה כמונופול על מנת לגלגל הוצאות רבות ככל האפשר על הצרכנים. הקורא יכול להסיק שחברת החשמל קובעת את מחיר החשמל. זה לא נכון. את המחיר קובעת רשות החשמל, והיא בהחלט לא מוכנה לגלגל כל הוצאה על הצרכן. שידלובסקי מספק טבלה השוואתית על מדינות נטולות מונופול חשמלי. בהולנד יש שישה יצרנים. ומחיר החשמל? 14 סנט לקילו-ואט. באוסטריה יש חמישה יצרנים והמחיר הוא 12 סנט. בגרמניה ארבעה יצרנים והמחיר הוא 13 סנט. ובישראל: 9 סנט לקילו-ואט. בקיצור: המונופול הישראלי דווקא זול. אגב, מר שידלובסקי, כל-כך זול החשמל כאן, עד שאין יצרן פרטי בישראל שמוכן להתחרות בחברת החשמל. אבל את זה אתה מסתיר מהקוראים שלך.

 

• באשר לבתי הזיקוק מביא הדוקטור שורה ארוכה ומייגעת של נתונים מלפני עשור על חוסר היעילות של בז"ן. כך, למשל, טוען שידלובסקי כי בבז"ן 490 עובדים עודפים. אלא שבמציאות יש בבז"ן, כך טוענת החברה בהודעה רשמית, 600 עובדים פחות ממה שהיו לפני עשור. אבל האמת היא שסיפורי העובדים אינם מעניינים. מה אכפת לי ממספר העובדים? אכפת לי ממחיר הבנזין ואיכותו. הנה חידוש לשידלובסקי: בז"ן לא קובע את מחיר הבנזין. הוא נקבע על-ידי משרד האנרגיה והוא זהה למחיר הדלק בדרום אירופה. ומה שחשוב מכול: כמעט מחצית הצריכה של בנזין בישראל מקורה ביבוא, אז מה בלבול המוח הזה על מונופול?

 

• מחיר החלב ליצרנים גבוה בכ-30% מהמחיר שהיה נקבע בתחרות, וגם המחירים לצרכן גבוהים משמעותית מהמחירים המקובלים בעולם... 35% מעל אירופה ו-60% מעל ארצות-הברית. מנכ"ל מועצת החלב, אבשלום דולב: משרד האוצר מטעה את ממשלת ישראל בהצגת נתונים שגויים. אלה המחירים (ללא מע"מ) במדינות שונות, על-פי המכון למחקר כלכלי חקלאי בגרמניה: בישראל - 87 סנט לליטר חלב, בארה"ב - 75 סנט, בקנדה - 78 סנט, בשוויץ - 97 סנט. אבל מה שנרמז על-ידי שידלובסקי הוא שתנובה קובעת את מחיר החלב. וזה לא נכון. משרד האוצר קובע את מחיר החלב. לאחרונה שלח המשרד רואה חשבון לבדוק בציציות תנובה. ומה הוא מצא? שמחיר החלב נמוך יחסית.

 

• מחירי המים בארץ גבוהים מהמחירים באוסטרליה, קנדה, צרפת ועוד, כותב שידלובסקי בפרק קטילת מונופול המים, מקורות. די מעניין ששידלובסקי טוען שמחיר המים בישראל גבוה, אבל משרד האוצר לא נלאה מלהעלות את המחיר בכל שנה. כדאי שבטרם יכתוב מסמכים, יטפל שידלובסקי בסכיזופרניה שבמשרדו. ואחר-כך גם ילמד חשבון. שידלובסקי משווה בין מחירי המים בירושלים לאלה שבפאריז. מה זה שייך למקורות? המחיר בירושלים שהוא מצטט הוא 3.30 שקל לקוב, כאשר מקורות מקבלת 1.20 שקל לקוב. מעניין ששידלובסקי משווה את מחיר המים למדינות כמו גרמניה, ארצות-הברית, יפן, אנגליה ואחרות, שיש בינן לביננו הבדל ענק: יש שם מים בשפע ולא צריך לשאוב מים מהכנרת וממעמקי האדמה ולספקם בנגב ובהר. ועל אף שאנחנו במדבר, המחיר כאן נמוך מאשר באוסטריה, צרפת, גרמניה, ואנגליה.

 

• שידלובסקי טוען כי מחירי המים אינם מכסים אפילו את עלויות התפעול... ומקורות צוברת חובות. הוא עובד עלינו. החובות של מקורות נוצרו מפני שהממשלה החליטה לסבסד את המים לחקלאים. כמו בכל המונופולים, גם כאן לא מקורות היא שקובעת את מחיר המים, כי אם הממשלה והכנסת. מכיוון שהממשלה של שידלובסקי החליטה לסבסד את המים לחקלאים, היה למקורות צורך בסובסידיה. אגב, לפי נתוני מקורות, אין כבר סובסידיה והמחיר הגבוה בערים נובע מהטלת מס על המים לשימוש משפחתי. ב-2004 תגבה מקורות 137 מיליון שקל מעל לעלות הפקת המים. לא סובסידיה ולא בטיח.

 

כדי להבין עד כמה נוהג מחבר המסמך הזה בחוסר מקצועיות, נחזור לפרשת עודפי העובדים במונופולים. כדי לדעת אם זה נכון, צריך לעשות השוואה. אולי יתברר שבמדינת ישראל, בכלל, מעסיקים יותר עובדים ליחידת תפוקה מאשר בחו"ל. ואם זה כך, הבעיה אינה במונופול. תסתכלו על תחנת דלק ישראלית ממוצעת. כמה עובדים יש שם? כרגיל, שלושה או ארבעה במשמרת. כמה עובדים יש בתחנת דלק ממוצעת בבריטניה? עובד אחד שאף מפעיל את המינימרקט שיש בתחנות רבות.

 

מונופולים זה דבר רע. החברה המודרנית מתגוננת מפניהם על-ידי פיקוח על מחירים ועל תפוקות. הניסיון הישראלי מלמד שבכמה מונופולים הפיקוח הזה מצליח במידה לא רגילה. מחיר החשמל זול להחריד. מחיר המים, טוען כל מי שמבין את הבעיה, זול מדי. מחיר הבנזין - כמו בים התיכון. מחיר החלב - בינוני אבל רק בגלל שהממשלה קובעת אותו ככזה. ברשות הנמלים יש טעות גסה: קובעים את מחיר השינוע לפי ערך הסחורה. אבל מי עושה את זה? ממשלת ישראל.