על קו הזינוק

אורליקה קוקרמן, בתו של אחד מראשי הקהילה היהודית בצרפת, עלתה לישראל. בקרוב היא מוציאה אלבום ביכורים שלה, בשתי גירסאות בצרפתית ובעברית

לא בכל יום קם אמן צרפתי בבוקר ואומר לעצמו: "אני רוצה לעשות מוזיקה בישראל". במיוחד לא מישהו כמו אורליקה, בתו של רוז'ה קוקרמן, מי שהיה במשך שנים ארוכות נשיא בנק רוטשילד העולמי ועומד כיום בראש ה-Crif, איגוד העל של הארגונים היהודיים בצרפת. ובכל זאת - אורליקה החליטה להעביר את מרכז חייה ויצירתה לתל-אביב, ולהוציא את אלבום הבכורה שלה בשתי גרסאות - בצרפתית ובעברית (לשמיעת "אהבה", אחד משיריה, לחץ כאן).

 

אורליקה היא בת לאב צרפתי ואם תל-אביבית לשעבר. החיים בין לבין באים לידי ביטוי בכל הווייתה. היא בלתי אמצעית ופראית כיאה לישראלית, ומצד שני רכה ומעודנת בקצוות כיאה לבת משפחה בורגנית פריזאית. המוזיקה שלה מחברת בין אלמנטים אתניים שממלאים בחום, לבין פופ בוגר ומתוחכם שמצליח לרגש. גם הצרפתית והעברית מתערבבות זו בזו.

 

הסינגל הראשון שלה, שייצא השבוע לתחנות הרדיו בישראל, הוא עיבוד צרפתי לשירו של מיכה שטרית "על קו הזינוק", מתוך אלבומם השני של החברים של נטשה. הוא יופיע באלבום הביכורים j'imagine שייצא בחברת Crystal Records בצרפת בפברואר.

 

הקשר עם שטרית, שנולד באמצעות חברים משותפים, הוביל לשיתופי פעולה משמעותיים נוספים, בין היתר עם קורין אלאל, לאה שבת, שוטי הנבואה, רחל שפירא ועידית פאנק - והתוצאה בהחלט מרשימה. הקול שלה מערבל בתוכו גוונים מרובים ומאזכר לפרקים זמרות כמו אמינה, סלין דיון, ריטה ועפרה חזה - ולמרות זאת שומר על ייחוד משלו. 

 

למדה ממתי כספי

 

"מוזיקה היא הדבר שמוביל את חיי וכשהחלטתי לחיות בישראל, היה לי ברור שזה כולל גם את המוזיקה. הבנתי שבשביל לתקשר עם הקהל הישראלי, אני אהיה חייבת לעשות את זה בעברית", מסבירה אורליקה. נשמע הגיוני ובכל זאת, בהתחשב בעובדה שבמשפחת קוקרמן דיברו צרפתית למרות הקשר הישראלי, זה לא בדיוק מובן מאליו.

 

אורליקה למדה עברית באמצעות דיסקים של מוזיקאים ישראלים שהיתה מביאה איתה לצרפת מכל ביקור שנתי בישראל. "מתי כספי אחראי לא מעט להעשרת שפת העברית שלי", היא אומרת.

לפני כשש שנים התחזק הקשר שלה עם ישראל והביקורים הפכו לתכופים יותר ויותר. אורליקה יצרה קשר עם כותבים ישראלים בהם רחל שפירא ("מה אברך", "כמו צמח בר", "נחמה", "חלומות" ועוד).

 

"הרגשתי שאני לא מספיק יודעת בכדי לכתוב בעברית והקשר שנוצר עם רחל הפך למאוד משמעותי בחיי. אני חושבת שהקשר ביננו חיבר אותי מאוד לישראל", היא אומרת ומוסיפה, "תמיד היתה תחושת ציונות בבית, אבל ככל שהגעתי הנה יותר, כך הבנתי שיש הבדל משמעותי בין ציונות כפי שהיא באה לידי ביטוי בקהילה היהודית בצרפת, לבין ישראליות. היום הרצון שלי לחיות פה הוא מתוך בחירה מפוכחת וראייה אובייקטיבית. אני מודעת לקשיים שהם חלק מהבחירה הזו, אבל אני לא פוחדת מקשיים ויודעת איך להתמודד איתם".

 

אורליקה לא חוששת שהמעבר לישראל ינתק אותה מהעשייה המוזיקלית בצרפת שם מייצג אותה בכל הנוגע להופעות האמרגן ז'ול פרוטוס, שעובד בין היתר עם REM, גוטאן פרוג'קט וסן ז'רמן.  הרעיון לשלב בין קהל ישראלי לקהל צרפתי אפילו מוצא חן בעיניה. "אני לא מתכוונת לוותר על צרפת או לוותר על ישראל, אבל באיזשהו שלב אדם צריך לבחור איפה הוא רוצה להשקות את העציצים, כלומר איפה הוא רוצה לתת לעצמו אפשרות לצמוח ומבחינתי זה כאן", היא אומרת.

 

נותן לגיטימציה

 

כבתו של אחד האנשים הכי משפיעים בקהילה היהודית בצרפת, כבת לישראלית לשעבר וכמי שהעבירה את 6 השנים האחרונות על הקו בין תל-אביב לפריז, אורליקה מודעת מאוד למצב הפוליטי. זו הסיבה שבאלבומה הצרפתי החליטה לכלול את השיר "שלום, סאלם", קריאה אוניברסלית להפסקת שפיכות הדמים באזור.

 

עם זאת החליטה אורליקה שלא לכלול את השיר באלבום בעברית. "לשיר את זה פה נשמע לי טריוויאלי", היא אומרת ומסבירה, "דעת הקהל בצרפת קיצונית מכיוון שהתקשורת היא אנטי ישראלית ומכיוון שיחסי הציבור של ישראל פשוט לא עובדים. בשביל הרבה מאוד אנטישמים הסכסוך הישראלי-פלסטיני נותן לגיטימציה ותוקף לשנאה שקיימת בהם. אנשים לא יאמרו שהם שונאים יהודים, כי זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל הסכסוך מקל עליהם. אני מבינה את התמיכה בפלסטינים, אבל האנטישמיות החדשה באה ממקום יותר עמוק. אולי אם לא הייתי ישראלית ויהודייה, חשיפה לתקשורת הייתה הופכת אותי לאנטי-ישראלית. קשה מאד לחיות בצרפת ולהתלהב מישראל, אבל אנשים אינטליגנטים צריכים לגלות סקרנות, לשאול שאלות ולהעמיד את הדברים בספק".

 

לדברי אורליקה היא אינה חוששת שהמעבר לישראל יצמצם את הקהל שלה בצרפת בשל דעות קדומות וסיבות פוליטיות. "אני עושה מוזיקה שמדברת אליי. זו הדרך היחידה שלי לגעת באנשים ואם זה שאני מחוברת לישראל יעצור אנשים מלאהוב אותי, שיהיה. אם החיבור ביני לבין ישראל יעורר באנשים ספק שאולי בכל זאת יש ישראלים שמעונינים בדיאלוג, עשיתי את שלי, למרות שאני בהחלט לא הולכת עם שלטים שאני ישראלית", היא מסכמת.