שומרי משקל

צופית גרנט גייסה את כישוריה האימהיים, וביחד עם היוצר עמית ליאור הם מגלמים הורים לילד שמאבד את שמיעתו ב"שיווי משקל" ("ראשון בדרמה"). "אני משתדלת להימנע מתפקידים כאלה. לא בראש שלי לחנך את העולם, זה מעצבן אותי", היא אומרת

איתמר, ילד שנחשב למחליק מצטיין על קרח בחוג לחובבים, מאבד בהדרגה את שמיעתו, והוריו מתמודדים עם הבעיה. איתמר הוא אסף קימל, הוריו הם צופית גרנט ועמית ליאור, ו"שיווי משקל" הוא שמה של דרמה נוספת מבית "ראשון בדרמה" (ערוץ 3, יום א' 21.15).

 

בהמשך פוגעת התחרשותו של איתמר בשיווי המשקל שלו. הרופא קובע שעליו להפסיק להחליק, והכל קורה דווקא לפני תחרות חובבים גדולה. איתמר, הנמצא בראשית גיל ההתבגרות, מסרב להשלים עם המצב, להרכיב מכשיר שמיעה, ללמוד את שפת הסימנים ולהיפרד ממשטח ההחלקה. במקביל הוא מפתח מערכת יחסים עם בת זוגו להחלקה, נטלי (מיטל פילטר), ילדה חסרת מסגרת משפחתית, פרובוקטיבית ופרועה.

 

העלילה מתרחשת ביישוב כפרי עם בתים מטופחים. סיפור אהבה ראשונה בין מתבגרים תמיד גונב את ההצגה, וקימל ופילטר יפים ומצטלמים מצוין, אבל הפוקוס שלנו כאן הוא דווקא על זוג ההורים, צופית גרנט בתפקיד אמא רצינית ודאגנית, ועמית ליאור כאבא רגיש המסרב להשלים עם רוע הגזירה שנפלה על בנו.

 

גרנט, בתספורת קצרה, מגלה כי היא בכלל לא אוהבת לגלם אמהות. "אני די משתדלת להימנע מתפקידים כאלה. אני לא אדם דידקטי, לא בראש שלי לחנך את העולם, זה מעצבן אותי. אבל אני שחקנית עובדת, והולכת לאודישנים שהסוכנת שלי, זהר יעקובסון, שולחת אותי. במקרה הזה היה עלי קונצנזוס, רצו אותי לתפקיד, ואני מאוד שמחה על כך".

 

גייסת את כישורייך האימהיים?

 

"אני לא מתחברת לדמות מבחינה אנלוגית, לא ראיתי את עצמי אמא לילד בן 13. התחברתי לסיטואציה - ילד שמתחרש, זוג הורים שצריך לקחת החלטות כשהילד לא משתף פעולה. אבל האמא הזאת שונה ממני, לא ברמת הדאגה האימהית אלא בכך שהיא מאוד דידקטית".

 

גרנט מלאה שבחים לצוות. "זה לא קל לעשות סרט עם ילדים. משחק מול מצלמה זה בעיקר מיומנות, ולביים סרט עם ילדים שפעם ראשונה פוגשים מצלמה, זה לא פשוט. דורית חכים הבמאית היתה צריכה להתמודד עם המון לחצים, ולמזלה היא זכתה להמון התחשבות ורספקט מצד הצלם והעוזרים. אסף הוא ילד מקסים, חכם ושנון. במידה מסוימת התפקיד שלי היה לתת לו טיפים, ודורית ביקשה ממני לעזור לו. וכמובן היה לי פרטנר נהדר, עמית ליאור, שלדעתי הוא אחד היוצרים הכי חשובים בקולנוע הישראלי. הוא עשה עכשיו סרט נפלא בשם 'סיפורי בית קפה', כתב ויצר את 'פרנקו וספקטור', איש מדהים, מוכשר ברמות מטורפות".

 

אם דמותו של ליאור נראית לכם מוכרת, זה בגלל שהוא מגלם את המורה בסידרה המיתולוגית "עניין של זמן". "עבר המון זמן מאז ששיחקתי במשהו שלא אני כתבתי. בדרך כלל אני מכניס את עצמי לתפקיד קטן, שם אני ממצה את היצר המשחקי שלי (בקרוב נראה אותו גם באחד הפרקים של "פרנקו וספקטור"). אבל בקיץ האחרון, בדיוק כשגמרתי לערוך את 'סיפורי בית קפה', התקשרה אלי הסוכנת שלי, לביאה הון, ואמרה שהבמאית דורית חכים מתעקשת לראות אותי בקשר לתפקיד ראשי בדרמה. הראשונה שנכנסה לאודישן איתי היתה צופית. אנחנו מכירים שנים, אבל אף פעם לא שיחקנו יחד, והיה כיף לשחק איתה. היא מצחיקה ותוססת. כשהמצלמות היו נדלקות היינו נכנסים לתפקיד הדרמטי, אבל מאחורי הקלעים לא הפסקנו לצחוק. להיות מחובר לילדים זה משהו שטבעי לי, יש לי שניים משלי. אומנם אין להם את המצוקות של גיבור הסרט, אבל מהמקום שלי כהורה אני יודע מה זה מצוקות של ילדים. גם לצוות מאחורי הסרט זהו סרט ביכורים, והיה מרגש לקבל מהם את האנרגיות. זה הזכיר לי את העבודה על סרט הביכורים שלי, 'עפולה אקספרס'".