1. הכי טוב?
חברת הביטוח אישי ישיר (9000000) שהעלתה קמפיין מוצלח למדיי בכיכובו של משה איבגי, תחת הסיסמה "הכי טוב", לבטח לא ציפתה שהוא יחזור אליה כבומרנג. האייטם הבא הגיע אלינו במייל שהופץ באינטרנט בימים האחרונים. בירור קצר עם החתום על המכתב, העלה כי מדובר בצרכן שביקש לבטח את רכבו באישי ישיר אך לא היה מרוצה מהשירות שקיבל מנציגי החברה והחליט לעשות מעשה. הוא שלח פקס למחלקת שירות הלקוחות שנכתב כפרודיה על הקמפיין של החברה.
המכתב, שמציג את אישי ישיר באור מגוחך משהו, גרם להארה בקרב נציגי החברה שמייד התקשרו לצרכן היצירתי וטיפלו בו לשביעות רצונו. על כך מגיעה לאישי ישיר מילה טובה. ולכם הצרכנים, הנה דוגמא לאיך יצירתיות יכולה לשנות את מצבכם. אם טרם קיבלתם את המכתב במייל, הרי הוא לפניכם:
"הכי טוב שהסתיים ביטוח הרכב שלי.
"הכי טוב שבדיוק שמעתי את 'דוד הכי טוב' ברדיו. ככה השתכנעתי להתקשר אליכם. הכי טוב שהכנתי מולי את רישיון הרכב, על מנת שיהיו לי את כל הפרטים הדרושים. הכי טוב שבשביל נציג השירות שלכם, שאת שמו איני יודע, זה לא הספיק.
"הכי טוב שהוא שלח אותי לחפש באינטרנט במחירון לוי יצחק את מספר הדגם. הכי טוב שלא הייתי מול אינטרנט, אז הוא אמר לי להתקשר לחבר שיש לו אינטרנט. הכי טוב שכך הוא נהג, כי ידוע שלקוח שכבר שכנעת אותו להתקשר אליך, כדאי לנתק אותו. הוא כבר בטוח יחזור אליך. הרי אין עוד חברות ביטוח.
"הכי טוב שבכל זאת ביררתי את מספר הדגם והתקשרתי שוב. הכי טוב שהפעם ענתה לי מישהי אחרת, שאלה באיזה ביטוח אני מעוניין ועניתי 'ביטוח רכב'. הכי טוב שהיא אמרה לי שמי שמטפל בביטוח רכב לא נמצא כרגע. היא אמרה שהכי טוב שאני אשאיר את מספר הטלפון, ככה יוכלו לחזור אליי. הכי טוב שהשארתי.
"הכי טוב שעד היום, שבועיים אחרי, אף אחד לא חזר אליי. הכי טוב ככה. אחרת עוד הייתי מבטח אצלכם את הרכב, ולכו תדעו מה היה קורה כשבאמת הייתי צריך אתכם. הכי טוב שביטחתי את הרכב בחברה אחרת.
"אבל מה, הפרסומת שלכם – הכי טובה".
תודו, שזה המכתב הכי טוב שקראתם בזמן האחרון.
(אורנה יפת)
2. חג יקר כל כך
פעם, לפני הרבה שנים, הילדים קיבלו בחנוכה כמה מטבעות כסף מההורים כדמי חנוכה, והיו מאושרים. אבל זה היה פעם. בשנים האחרונות, לאחר שחנוכה הפך מחג האורים לחג הצגות הילדים, ההורים הם אלו שצריכים כסף מיותר בכיסים בחג. כי כאשר ילדי הגן והבית ספר בחופש, מסחטת הכסף של מפיקי הצגות הילדים עובדת שעות נוספות.
באופן מסורתי בחנוכה יש שפע של מופעים והצגות לילדים: מהפסטיגל, דרך תום סוייר ועד עלי באבא, כאשר לכולם יש מכנה משותף אחד: לגבות הרבה כסף עבור כרטיס. השנה, באופן מפתיע (או אולי בעצם לא) מחירי הכרטיסים להצגות המובילות עלו ב-5%-9%, למרות המיתון והאינפלציה הנמוכה. וכך, כרטיס לפסטיגל, שעלה בשנה שעברה 135 שקל, עולה השנה 150 שקל. מחיר דומה נגבה גם עבור הצגות כי תום סוייר ועלי באבא.
נכון, יש מבצעים והנחות עם חברות האשראי ועוד גופים מסחריים שונים, אבל לא לכולם יש מספיק נקודות או כוכבים או ועד עובדים חזק, ויש כאלו שנאלצים לשלם מחיר מלא עבור ההצגות. וכך יוצא שהורה אחד שלוקח שני ילדים, לפסטיגל למשל, צריך לשלם 450 שקל עבור התענוג, וזה עוד לפני שדיברנו על חניה, פופקורן ושתייה במחיר מופקע באולם.
דבר אחד בטוח: בשנה הבאה זה לא יהיה יותר זול.
(שלומי דונר)
3. איזי בעיות
כל אחד מאיתנו חווה לפחות פעם בחייו את הסיוט של מעבר דירה. צריך לארוז, ואחר כך לפרוק, לסדר ולנקות. ובדרך צריך למצוא חברת הובלות שתעביר את כל הרכוש שצברת בחייך לבית החלומות הבא שלך. וזה במקרים רבים סיוט בפני עצמו, כי תחום ההובלות פרוץ בישראל לחלוטין.
את העובדה המצערת הזו למדתי על בשרי בשבועות האחרונים: בחודש שעבר הזמנתי שירות מחברת איזי הובלות בגבעתיים להובלת דירתי מתל-אביב לבת-ים, לאחר המלצה חמה שקיבלתי מחבר קרוב. בדרכם למטה המובילים שברו בית מנורה מזכוכית בחדר המדרגות. אבל החלטתי לא להיות קטנוני. בתום ההובלה שילמתי להם, ואף נתתי תשר נאה (כי מובילים לא הולכים מביתך לפני שהם מקבלים תשר).
לאחר שפרקתי את האריזות והניילונים החלו להתברר הנזקים: שריטות בפוליטורה ופגעי מעיכה ברהיטים ובמסגרות של תמונות. אבל כשחיברתי את מכונת הכביסה הכמעט חדשה גיליתי את הנזק הגדול: שבר שנגרם במיכל פלסטיק בתחתית המכונה, כנראה תוצאה של נפילה או הנחה לא זהירה של המכונה על הרצפה. העלות: 600 שקל.
על זה לא הייתי מוכן לעבור לסדר היום. טילפנתי לחברה, והמוביל יניב הבטיח להתקשר אליי בחזרה. הוא כצפוי לא החזיר צלצול, וכשטילפנתי יומיים אחר כך וסיפרתי על שורת הנזקים שנגרמו, הוא הגיב בשצף של קללות, שמוטב לחסוך אותן מהגולשים.
אני ויניב מאיזי הובלות ניפגש כנראה בבית המשפט, אבל הנה שאלה ובתוכה עצה למשרד התעשייה והמסחר: האם לא הגיע הזמן להסדיר את התחום, ולדרוש מבעלי חברות הובלה לעמוד בסטנדרטים מסוימים, כמו למשל ביטוח מפני נזקים, כפי שנעשה הדבר בתחום המוניות ובתחומים נוספים?
(אורן רייס)
4. מחכים לשליח
יום בהיר אחד החל מחשבה האישי של ד' להשתעל ולהוכיח סימני גסיסה מתקדמים. בלית ברירה החליטה ד' לרכוש לעצמה מחשב חדש. כיוון שאין הפרוטה מצויה בשפע רב בכיסה נכנסה לאחד מאתרי האינטרנט, ולאחר שלושה –ארבעה מכרזים התמזל מזלה וזכתה.
פרסה הגברת את הסכום על עשרות תשלומים וחיכתה עד שהספק, "גלקסי מחשבים" שמו, יתקשר. בעודה ממתינה לטלפון המיוחל צדה עינה תנאי אליו לא שמה לב קודם (אשמתה..נכון..אשמתה): 199 שקל תעלה הובלת המחשב לביתה פנימה. הרימה ד' טלפון ל"גלקסי" והסבירה שכיוון שהיא גרה בקרבת מקום, תשמח לחסוך להם את הטרחה ותבוא לקחת את המחשב במו ידיה.
"אני צריכה לבדוק" ענתה לה הפקידה המנומסת, ואחרי כשעה שבה אליה ובפיה הבשורה הבאה: "אחרי שתקבלי שתי שיחות טלפון, אחת מן השיווק (שתוודא את פירטי העסקה) ואחת מן הביטחון (שתוודא את פרטי כרטיס האשראי) תוכלי לפנים משורת הדין להגיע למשרדנו ולקבל לידייך את המחשב.."
תודה! שמחה ד'. "רגע, עוד לא סיימתי" - ענתה האדיבה, "199 השקלים ינוכו כך או כך מחשבונך." אבל למה? שאלה ד', הרי אני חוסכת לכם את המשלוח ו...
"זו העסקה גברת" ענתה הפקידה "חבל על הויכוח. אם תרצי- תבואי, אם לא- אז לא. במקרה כזה יגיע המחשב בעזרת חברת משלוחים אלייך הביתה. ככה או ככה - שום דבר לא ישתנה בחשבון הגבייה."
מן התשובה הנחרצת הבינה ד' כי ספקי המחשב ששמו ידם על כספה לא בקלות יוותרו. סיפקו את השירות? לא סיפקו? למי אכפת? זו העסקה חברים, חבל, כמו שאמרה הפקידה, על הוויכוח.
מובן שד' ויתרה על תענוג ההובלה העצמית. בימים אלה ממש היא מחכה לבואו של המש..סליחה..השליח.
(טלי חרותי סובר)